לאן התפזרו מצביעי כולנו ואת מי שתה ליברמן? התובנות של מדען נתונים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לאן התפזרו מצביעי כולנו ואת מי שתה ליברמן? התובנות של מדען נתונים

כחודש אחרי הבחירות אפשר כבר לדעת: מי לקח מנדטים לליכוד, אילו איחודים הצליחו ואיך העבודה שמרה על כוחה?

8תגובות
אולפן בחירות חדשות 12 במהלך בחירות מועד ב'
צילום מסך מתוך ער�

במאי השנה קרה הבלתי צפוי, והכנסת ה-21 פיזרה את עצמה - חודש וחצי בלבד אחרי שנבחרה. במהלך קמפיין הבחירות ניסתה כל מפלגה לשפר את מצבה, או לכל הפחות לשמר אותו: בליכוד ביקשו להתנקם באביגדור ליברמן ולמשוך אליהם את קולות הרוסים; ליברמן מצדו ביקש למשוך אליו את המצביעים החילונים; הימין החדש, שלא עברו את אחוז החסימה, קיבלו הזדמנות שנייה שהם לא התכוונו לוותר עליה והתמזגו עם איחוד מפלגות הימין; ומפלגות השמאל חוו טלטלה עם המיזוג של העבודה וגשר, חזרתו של אהוד ברק למגרש הפוליטי ועזיבתה של סתיו שפיר את מפלגת העבודה לטובת איחוד עם מרצ, שיצר את המחנה הדמוקרטי.

בחצי השנה האחרונה ראינו מספר עצום של סקרים שניסו לנתח את הלך הרוח של הציבור ולהבין אם המהלכים הצליחו. תוצאות הבחירות הן הסקר הטוב ביותר כדי לענות על השאלה הזאת. הבעיה היא שיש הרבה תזוזות מצביעים שיכולות להסביר את אותה תוצאה סופית, ואנחנו צריכים עוד מידע. לשמחתנו, ועדת הבחירות המרכזית מפרסמת באינטרנט את תוצאות הבחירות בכל יישוב ובכל קלפי אחרי כל מערכת בחירות. כך למשל, אפשר לחפש קלפיות חריגות (ואולי להפריד בין טעויות לזיופים), לנתח מגמות ודפוסים בהצבעות, ולראות אילו מהלכי משיכת מצביעים עברו ואילו לא.

לניתוח תנועת המצביעים בבחירות 2019א' לחצו כאן

ניתוח התוצאות מאפשר לנו למפות במדויק את תזוזת המצביעים בין סבבי הבחירות – והבנה זו תאפשר לנו להבין יותר טוב את המגמות בקרב המצביעים, ואף לסייע למפלגות לתחקר את מהלכיהן בבחירות הקודמות ולתכנן את מהלכיהן לקראת הבאות (בתקווה שיגיעו רק עוד ארבע שנים, כמקובל).

איך עושים את זה? אנו מניחים שהסיכוי של כל בוחר להצביע למפלגה מסוימת הוא קבוע התלוי רק במפלגה אליה הצביע בבחירות הקודמות. לדוגמה, נאמר כי ביישוב "כפר דוגמה" היו אלף מצביעים ב-2015, מתוכם 500 הצביעו ליכוד ו-500 הצביעו למחנה הציוני. אם מצאנו שלמצביעי ליכוד ב-2015 יש סיכוי של 20% להצביע כחול לבן ב-2019, ולמצביעי מחנ"צ יש סיכוי של 50% להצביע כחול לבן, אזי נצפה שב-2019 יהיו ביישוב "כפר דוגמה" 350 קולות לכחול לבן.

את הסיכויים האלו (20% ו-50%, בדוגמה) אנחנו מנסים לחשב כך שמספרי הקולות המחושבים לכל מפלגה בכל יישוב (350, בדוגמה) יתאימו בצורה מיטבית לתוצאות האמת. העובדה שאפשר למצוא סיכויים שמביאים לתוצאות מאוד קרובות לתוצאות האמת (טעויות של כ-8% בממוצע על פני היישובים והמפלגות) מראה כי המודל אמנם אינו מדויק לחלוטין, אך הוא מדויק במידה סבירה ומאפשר להפיק תובנות טובות. אני מזמין את כל מי שמעוניין לבצע ניתוחים משלו לעיין בנתוני תוצאות הבחירות (ושוב תודה לוועדת הבחירות המרכזית), שהעליתי לאתר Kaggle.

להסבר מפורט על איך מנתחים תוצאות לחצו כאן

אז מה אנחנו רואים בגרף?

תנועת המצביעים

 איחודי מפלגות "פשוטים" שהלכו חלק

1. מצביעי גשר עברו לעבודה-גשר (שגם משכה קולות בשוי של כמנדט מכחול לבן);

2. מצביעי הימין החדש עברו לימינה (שבתורה איבדה קולות בשווי של כמנדט לעוצמה יהודית);

3. מצביעי שתי המפלגות הערביות נותרו ברשימה המשותפת (שגם נהנו מעלייה באחוזי ההצבעה, מה שמתבטא בגרף כמשיכת קולות ממפלגת "לא הצביעו", בשווי של כמנדט).

איחודים שפחות הצליחו

מצביעי כולנו (שהתאחדה עם הליכוד) וזהות (שהגיעה עם הליכוד להסכם, אך ללא איחוד), לא בדיוק עברו כולם לליכוד. במקרה של כולנו, כשני מנדטים עברו דווקא לישראל ביתנו, ועוד כמנדט וחצי לכחול לבן, ורק כמנדט לליכוד. לגבי זהות, הגרף מראה מעבר משמעותי לשתי המפלגות הגדולות (כחול לבן והליכוד) - תוצאה זו נכון לפרש בתור פיזור לכל עבר ללא מעבר ברור (ולכן הוא נראה כמו מעבר דווקא למפלגות הגדולות). נציין כי בניתוח הסבב הקודם, היה נראה כאילו זהות משכה קולות בעיקר מהבית היהודי (תוצאה המתאימה למפלגת ימין דתית), אך לא נראה כאילו מצביעים אלו פשוט "שבו הביתה".

בשורה התחתונה, בליכוד לא הצליחו למשוך קולות אחרים מלבד חלק ממצביעי כולנו וזהות. למרות הניסיונות לשתות את הגוש, הם לא משכו מצביעים מימינה, ישראל ביתנו או ש"ס, כך שבסופו של דבר המפלגה לא רק שלא שמרה על כוחה, אלא נחלשה ואיבדה מצביעים.

מעברים בין מפלגות סמוכות

1. נראה שהמחנה הדמוקרטי (מרצ החדשה) הצליח לשמור את מצביעי מרצ, וכן למשוך מצביעים ממפלגת העבודה (כשניים וחצי מנדטים, או כמחצית מכוחה של מפלגת העבודה בסיבוב הקודם). ההסבר האינטואיטיבי הוא שמצביעים אלו הלכו אחרי סתיו שפיר, אך גורמי משיכה נוספים יכולים להיות עצם האיחוד, אהוד ברק, או אפילו דחייה מאיחוד העבודה עם גשר, שנתפשה כמפלגת ימין-מרכז. ה"פיצוי" על הקולות האבודים של מפלגת העבודה הגיע מהאיחוד עם גשר, שאיפשר למפלגה לשמור על כוחה.

2. נראה שש"ס הצליחה להתחזק על חשבון הליכוד בכשני מנדטים, ולא על חשבון מפלגות חברתיות אחרות כגון כולנו וגשר. אחד ההסברים לכך הוא התמקדות מערכת הבחירות בסוגיות דת ומדינה (מה שמעביר מצביעים מסורתיים למפלגות מסורתיות), והסבר נוסף הוא היחלשות כללית של הליכוד, שבדרך כלל מתבטאת במעבר קולות לכלל המפלגות הסמוכות (זאת ראינו בניתוח רב-שנתי של מערכות הבחירות
מ-1996 עד 2015).

לגרף רב שנתי אינטראקטיבי של מערכות הבחירות מ-1996 עד 2015 לחצו כאן

3. וכמובן, אי אפשר בלי להגיד מלה על ליברמן, שהשיג את מה שרצה - התחזקות על חשבון מפלגות המרכז, ובפרט מעבר של כשני מנדטים מכולנו (שהתמזגה לתוך הליכוד). תוצאות אלו ניתן לפרש כהתחזקות בקרב מצביעי ימין מתון, לאו דווקא בתוך ה"בייס" דובר הרוסית של ישראל ביתנו. מנגד, הן הליכוד והן כחול לבן יצאו בקמפיינים ממוקדים בשפה הרוסית. ייתכן שניתוח ממוקד לקלפיות ויישובים עם ריכוז גבוה של דוברי רוסית יראה קצת יותר במפורט את ביצועי קמפיינים אלו, אך במבט-על לא נראה כי הם הצליחו במטרתם (אם כי, כמובן, תמיד ניתן לומר שהם עצרו סחף שהיה יכול להיות גדול יותר).

מטריצת נדידת מצביעים

המטריצה מציגה את נדידת המצביעים באחוזים: עבור כל מפלגה שהתמודדה בבחירות באפריל 2019 ניתן לראות כיצד התפלגו מצביעיה, ומאיפה הגיעו המצביעים למפלגות בספטמבר 2019. כך למשל, 60% ממצביעי איחוד מפלגות הימין באפריל הצביעו לימינה בספטמבר, 10% מהם הצביעו ליהדות התורה ו-30% הצביעו לעוצמה יהודית; 50% בלבד ממצביעי מפלגת העבודה באפריל המשיכו להצביע לה גם בספטמבר, ו-50% הצביעו למרצ. המשבצות המסומנות במסגרת צהובה מסמנות את המצביעים שהצביעו לאותה מפלגה. האחוזים מעוגלים ולכן בחלק מהטורים הסכימה לא מסתכמת ב-1.

הכותב הוא מדען נתונים בחברת Precognize ובוגר תואר שני בחוג לפיסיקה באוניברסיטה העברית בירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות