בנק ישראל מפסיד לכל אזרח 2,000 שקל בשנה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל מפסיד לכל אזרח 2,000 שקל בשנה

החלשה מלאכותית של שער המטבע היא מזיקה, שכן, מדובר במכס דה־פקטו שמייקר את החלופות וגורם תגובת שרשרת של התנוונות, חוסר התייעלות ופגיעה של ממש גם ביצוא עצמו

8תגובות
בני גנץ בכנס התאחדות התעשיינים
חן גלילי

התעשיינים מפעילים באחרונה מסע יחסי ציבור אגרסיבי "למען התעשייה", שכולל שלטי חוצות בולטים, פרסומות במדיה האלקטרונית, ותוכן שיווקי בעיתונות. המסר ברור: הפעלת לחץ על הקברניטים - נגיד בנק ישראל, ראש הממשלה ושר האוצר — להחליש את שער השקל. הרקע לכך הוא שמאז פברואר, בנק ישראל אינו מתערב במסחר במט"ח, השקל מתחזק מול מטבעות העולם בשיעור ניכר, והיצואנים מקבלים פחות שקלים עבור אותם מוצרים שהם מייצאים. עד כמה הם צודקים במאבקם?

עניינית, עצם הדרישה שהמדינה תסייע לתעשייה יש בה מן ההיגיון, והדבר גם קורה בפועל. בייחוד נכון הדבר כאשר יש שיקולי תעסוקה, שימור ידע ומשאבים וכו'. עם זאת, על פי הגישה הכלכלית הרווחת, שמגולמת בסיסמה "סובסידיה לנצרך ולא למצרך" — החלשת השקל הוא הכלי הלא נכון לביצוע מדיניות שכזאת, כי היא פוגעת בכל תושבי המדינה וגורמת נזק עצום לכלל הציבור בכמה וכמה רמות.

ברמה הבסיסית ביותר, הררי המט"ח המצטברים במרתפי בנק ישראל גורמים להפסדים ניכרים לכולנו. מדובר בסכומים של מיליארדי שקלים בשנה. ההפסדים נובעים הן מהשקעת הר המט"ח עצמו ("הפסדי שער"), והן מתשלום ריבית על הר השקלים שבנק ישראל סופג במטרה לרסן את האינפלציה שעלולה להיגרם ("עיקור מוניטרי"). לפי דו"חות בנק ישראל, הפסדי השער המצטברים ב-2014–2018 עולים על 23 מיליארד שקל, קרוב ל-5 מיליארד שקל לשנה, שמיתרגמים לכ-2,000 שקל בממוצע לשנה לכל משק בית בישראל.

נזק חמור יותר הוא העלאה מיותרת של מחירים של מוצרים מיובאים, שאינם מיוצרים בישראל. למה שכל הציבור ישלם יותר על תרופה או על מכונת כביסה? העלאה גורפת של יוקר המחיה רק לשם הפיכת היצוא למשתלם יותר היא שגויה ומזיקה. בין יתר חסרונותיו, שקל חלש מונע מאנשי עסקים לרכוש עסקים ולקיים פעילויות עסקיות בחו"ל במחירים אטרקטיביים, פעילויות שבאמצעותן נוצר ערך אמיתי שזורם לכלכלת ישראל.

מודעה של התאחדות התעשיינים
מתוך פייסבוק

גם עבור מוצרים המיוצרים בישראל, הרי שהחלשה מלאכותית של שער המטבע היא מזיקה, שכן, מדובר במכס דה־פקטו. מכס כזה מייקר את החלופות וגורם תגובת שרשרת של התנוונות, חוסר התייעלות ולבסוף פגיעה של ממש גם ביצוא עצמו. במלים אחרות, הציבור כולו נפגע עקב ירידת התחרות, וגם היצוא נפגע לטווח ארוך עקב ההגנה־לכאורה, שאיננה אלא חיבוק דוב מנוון. במצטבר, נגרם לכל משק בית בישראל נזק באלפי שקלים עד עשרות אלפי שקלים בשנה, כתוצאה מהניסיונות לשלוט בשער השקל באופן מלאכותי על ידי בנק ישראל.

העובדה שמדיניות המט"ח אינה נמצאת בסדר היום הציבורי של הכנסת ושל הממשלה, יוצרת מצב שבו התעשיינים מפעילים לחץ ישיר על בנק ישראל — גוף שאינו כפוף לממשלה ובמידה רבה עצמאי גם מביקורת הכנסת, ומקדמים מדיניות מט"ח שמיטיבה איתם על חשבון שאר האוכלוסייה. זהו תהליך פגום מבחינה דמוקרטית, שכן הוא נעדר איזונים מצד הציבור ומצד מייצגיו. עד לאחרונה, בנק ישראל שיתף איתם פעולה דה־פקטו: הוא הפעיל כלים שהם בבחינת "נשק יום הדין" לטיפול במשברים ובמקרי קצה, במטרה להתערב באופן שוטף בשוק המט"ח. קשה לדעת כמה מתוך זה הוא תוצאת ההשפעה של התעשיינים (נציג בכיר שלהם, דן פרופר, היה יו"ר המועצה המינהלית של בנק ישראל), וכמה נובע משבי בקונספציה ארכאית לגבי היצוא והכנסת מט"ח לישראל.

אנו קוראים לבנק ישראל לקבע פומבית את ההתערבות בשוק המט"ח ככלי למקרים יוצאי דופן בלבד, וכן קוראים לממשלה לקדם את התעשייה דרך תמיכות ישירות במקרה הצורך — ולא באופן פוגעני ומזיק על חשבון כלל הציבור.

הכותבים הם יושבי ראש משותפים של עמותת צדק פיננסי, לקידום התחרותיות וההוגנות במערכת הפיננסית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות