השקעות חברתיות הן העתיד

נדרשת התייחסות רגולטורית המגדירה אילו נתונים על החברות לפרסם על מנת שניתן יהיה למדוד את האימפקט שלהן ■ יישור קו רגולטורי יגביר אמון בין השחקנים השונים, ימנע הונאות וימשוך גורמים נוספים לבצע השקעות חברתיות בסביבה בטוחה

ירון נוידרפר
ירון נוידרפר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שתיל צומח מתוך ערימת כסף
צילום: פרסומת

בשבוע הראשון של יולי פירסמה פסגת המדינות G7 עשרה עקרונות פיננסיים מוסכמים להתפתחות בת-קיימא. שתיים מהנקודות נוגעות להשקעות אימפקט ולאג"ח חברתיות. השקעות אימפקט הן השקעות שנושאות עמן ערך חברתי שניתן למדוד אותו, לצד תשואה פיננסית למשקיעים. המשמעות של צעד זה היא ההכרה בצורך העולמי ההולך וגובר להשקעות אימפקט, המביאות אתן לא רק תשואה פיננסית אלא גם טוב חברתי וסביבתי מדיד.

ב-2018 נוהלו בעולם כ-500 מיליארד דולר בנכסי אימפקט, כפול מהשנה שלפני כן. העולם העסקי הולך ומגלה את היתרונות המגוונים של השקעות אימפקט כמכשיר פיננסי המניב תשואה, ככלי להובלת שינוי חברתי ושיפור חייהם של אנשים ברחבי העולם, וכמדיניות שמאפשרת חיבור טוב יותר לעובדים, ספקים, קהלי לקוחות ובסופו של דבר גם בעלי המניות. לניתוח השקעה מסורתי המבוסס של פרמטרים של תשואה וסיכון נוסף עכשיו משתנה נוסף - אימפקט חברתי/סביבתי.

ההצהרה של G7 ממחישה שגם הממשלות של המדינות החזקות בעולם מבינות שבהשקעות אימפקט ואג"ח חברתיות טמון פוטנציאל להובלת שינויים במדינות מפותחות ומתפתחות, וניוד של ההון לפתרון בעיות חברתיות וסביבתיות. מדובר בבשורה של ממש, שכן עד היום יישום המדיניות לשינויים חברתיים על ידי המדינות היה כרוך בהשקעת משאבים רבים, אך בהיעדר מנגנונים להגדרת המטרות ומדידת התוצאות לא ניתן לאמת את יעילות ההשקעה, גם במונחים חברתיים.

אחד המודלים המעניינים הוא Pay For Success, הנותן מענה בדיוק לבעיה זו. במודל זה, התשלום למשקיעים הנו תוצאה של רמת ההצלחה בהשגת המטרות החברתיות, הנמדדת על ידי גוף מקצועי המתמקד בתוצאות. המודל קושר למעשה את התשואה החברתית המתקבלת מההשקעה, להחזר, כלומר התשואה הפיננסית שיקבלו המשקיעים מותנה בהשגת התוצאות החברתיות כך שהתשואה תעלה ככל שיותר תוצאות חברתיות הושגו, אולם המשקיעים עלולים להפסיד אם אין שיפור ניכר במדדים החברתיים בהם עוסקת התכנית הממומנת בדרך זו. זהו מודל חדשני שטוב שמוטמע ומחלחל לסקטור הציבורי.

גם בישראל השקעות האימפקט מושכות את תשומת הלב של המגזר העסקי. משקיעים מוסדיים השקיעו ומשקיעים בפרויקטים לצמצום פערים חברתיים, לדוגמה מניעת נשירה מהשכלה גבוהה וקידום הבריאות הציבורית. לצד זאת, אנו רואים יותר גופי השקעות שפונים למכשירים פיננסיים שלוקחים בחשבון ערך חברתי ומגבשים אסטרטגיות שונות להשקעות חברתיות. לאחרונה אנו רואים גם קרנות השקעה המוקמות כשכל השקעותיהן תהיינה אך ורק במיזמים בעלי אימפקט חברתי או סביבתי מדיד ומנוהל.

על מנת שיהיה בישראל שוק אימפקט משוכלל באמת, על הממשלה והמגזר הציבורי לאמץ ולהטמיע את הכלים הללו. ראשית, נדרשת התייחסות רגולטורית המגדירה באופן מדויק אילו נתונים על החברות לפרסם על מנת שניתן יהיה למדוד את האימפקט שלהן. יישור קו רגולטורי יגביר אמון בין השחקנים השונים, ימנע הונאות וימשוך גורמים נוספים לבצע השקעות חברתיות בסביבה בטוחה. מעבר לכך, בדומה למדינות כמו יפן ובריטניה, ניתן להקים "קרן על" במימון כספים שאין להם דורש (למשל חשבונות בנק אבודים) שייעודה השקעות בפרויקטים שיש להן תוצאות חברתיות מדידות.

צעדים אלו ונוספים, דוגמת תמריצי מס למשקיעי אימפקט, נדרשים על מנת להצעיד את ישראל להיות בשורה אחת עם המדינות והארגונים הפיננסיים המובילים בעולם, שהבינו את הפוטנציאל הכלכלי והחברתי שגלום בהשקעות אימפקט. המודלים החדשניים מבטיחים שהשקעה הכספית תניב לא רק תשואה פיננסית אלא גם תוצאות חברתיות מקסימליות, ותייצר ידע בפתרון בעיות חברתיות שניתן יהיה לשכפל במקרים ומדינות אחרות.

הכותב הוא מנכ"ל Social Finance Israel

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker