לפני שמחברים את הפריפריה למרכז, צריך לחבר אותה לעצמה

אם המדינה רוצה להתגבר על דילול האוכלוסייה בפריפריה של ישראל, עליה לשנות את המדיניות המובהקת של החיבור הפיזי כפתרון יחידני

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
פקק תנועה. הגיע הזמן לתוכנית לאומית, שתציע לדרי הפריפריה יותר מקיצור הזמן בפקקים
פקק תנועה. הגיע הזמן לתוכנית לאומית, שתציע לדרי הפריפריה יותר מקיצור הזמן בפקקיםצילום: ללא קרדיט

הנה שוב מערכת בחירות בפתחנו ושוב נשלפת מהבוידעם הסיסמה האהובה: "חיזוק הפריפריה". לפתע כל הקשת הפוליטית אחידה בנושא אחד: "אנחנו נחזק". העניין הוא שהשימוש הפוליטי בפריפריה, לא רק שאינו מחזק אותה, אלא לא פעם מסייע לשימור החלשתה.

כדי לחזק את הפריפריה, צריך להפוך את יישוביה לבני קיימא בפני עצמם. בואו נבחן את הדוגמה האקטואלית האחרונה — הטבות המס ליישובי הפריפריה.

רק באחרונה הודיעה ממשלת המעבר כי החליטה להניח בצד את חרב קיצוץ הטבות המס בפריפריה, וכי גם לשנת המס הבאה יישמרו ההטבות. האם שפר גורלה של הפריפריה עד כי כך שאחד הכלים היעילים ביותר והאפקטיביים ביותר לעובדים — שכירים ועצמאים, צריך לבוא לקצו? הטבת המס היא כלי מיסוי שהוא 100% צמצום פערים. כלי המאפשר לחיות ברמת חיים טובה, גם עם שכר ברוטו נמוך משמעותית מזה שבמרכז הארץ.

ללא הטבת המס, יישובי הפריפריה לא יצליחו לשמר את רמת החיים הקיימת שם כיום. הטבת המס מאפשרת לתושבים להחיות את הכלכלה המקומית, וזה עוד לפני שציינו את התמריץ לחברות ובעלי עסקים. יש להתייחס להטבות המס ככלי אסטרטגי, המאפשר לתושבים לקבל החלטות ארוכות טווח ללא חוסר הוודאות והתלות בטוב ליבן של הממשלות ומדיניותן, רגע לפני הבחירות.

תנאי שני לחיזוק הפריפריה תלוי ביכולת יישובי הפריפריה לעמוד בפני עצמם, ולא לבנות על החיבור הפיזי למרכז כחזות הכל. כשחכמי חלם ביקשו למצוא פתרון לבעיית הגשר הישן והרעוע בעירם, שממנו נפלו תושבי העיר, הם השקיעו את כל מרצם במפעל בנייה עצום של בית חולים בסמוך לנהר, שיטפל בתושבים הנופלים מהגשר.

עשרות מיליארדי שקלים הושקעו בשנים האחרונות לפיתוח תשתיות תחבורה שיחברו בין יישובי הפריפריה למרכז, וכך יאפשרו לתושבי הפריפריה לעבוד במרכז, בעודם מתגוררים בצפון או בדרום. האם הגשמת אותו חזון של קירוב הפריפריה למרכז מסייעת לחיזוק היישובים ומביאה תושבים חדשים לגור בערים אלה? התשובה היא: זה פלסטר טוב, אבל בטח לא ריפוי הוליסטי מצוין.

אם המדינה רוצה להתגבר על דילול האוכלוסייה בפריפריה הגיאו־חברתית של ישראל, עליה לשנות את המדיניות המובהקת של החיבור הפיזי כפתרון יחידני. על המדינה והרשויות המקומיות מוטלת האחריות לא רק לחבר את הפריפריה למרכז, אלא לחבר גם את הפריפריה לעצמה. להתחיל להשקיע גם בפיתוח שירותים ציבוריים, שירותי בריאות, מוקדי תעסוקה, פיתוח כלכלי ובינוי חוסן וגיבוש קהילתי של היישובים בפני עצמם, ולא רק באמצעות חיבורם לתל אביב.

הגיע הזמן לתוכנית לאומית, שתציע לדרי הפריפריה יותר מקיצור הזמן בפקקים. הממשלה צריכה להניח את דגל ההתיישבות בפריפריה לא רק כסיסמת בחירות אלא כתוכנית עבודה סדורה עם הישגים מדידים ועם אופק איתן ובר קיימא.

הכותבים הם מנכ"לים משותפים ארגון תוצרת הארץ לקידום הפריפריה הגיאו־חברתית בישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker