רופאים עייפים פוגעים בחולים - וגם בעצמם - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רופאים עייפים פוגעים בחולים - וגם בעצמם

המדינה משתמשת ללא רחם בכוח עבודה של רופאים מתחילים. למה? כי זה זול

10תגובות
קמפיין "26 שעות - מתים מעייפות"
מרשם - מתמחים לרפו

הרפואה הציבורית בישראל ובעולם מושתתת על רופאים מתמחים, המבצעים מאז הסכם השכר של 2011, כשש תורנויות בחודש. מספר השעות שרופא מתמחה נמצא בתורנות כיום הוא 24–26 שעות ברציפות — מעל ומעבר למה שהתיר המחוקק במקצועות הטיס והנהיגה.

בסקר שערך משרד הבריאות בשיתוף בתי החולים וקופות החולים בקרב כלל עובדי מערכת הבריאות, וכלל יותר מ–40 אלף עובדים בנושא שחיקה בעבודה, נמצא כי ממוצע מדד השחיקה בישראל הוא 3.4 בסולם של 1–7. ציון שחיקה גבוה מ–3 נחשב במחקרים במערכות בריאות בעולם כציון גבוה, שיש לטפל בו מיידית. השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב הרופאים בבתי החולים, ובייחוד בקרב הרופאים המתמחים (מדד שחיקה 4.3) וסטאג'רים (מדד שחיקה 3.9).

מעבר לפגיעה הפוטנציאלית בחולים בשל העייפות, קיימת פגיעה פוטנציאלית בבריאות המתמחים. באחרונה פורסמה בעיתון "LANCET" מטה־אנליזה (סקירה שיטתית) של מחקרים באוכלוסיות שונות בעולם עם מעקב של לפחות שבע־שמונה שנים אחר הקשר שבין שעות העבודה ותחלואה. במעקב, שכלל יותר מ–603 אלף גברים ונשים, נמצא כי עבודה של יותר משמונה שעות רצופות ביום (ו–55 שעות בשבוע) קשורה בעלייה משמעותית (33%) בסכנה לשבץ מוחי, ועלייה של 13% בסכנה למחלת לב כלילית, בהשוואה למי שעובד פחות מכך (או עבודה "סטנדרטית", של 35–40 שעות בשבוע).

מאמר אחר בעיתון "ניו יורק טיימס" מ–25 ביולי, מראה כי מתמחים העובדים בתנאי לחץ וחסך בשינה משלמים על כך ברמת הגנים, עם פגיעה בכרומוזומים. באוניברסיטת מישיגן בדקו את אורך הטלומרים (אזורי הקצה של הכרומוזומים שאמורים להגן בפני פגיעות של הדנ"א) מבלוטת הרוק של 250 מתמחים בכניסה ובסיום של שנתם הראשונה להתמחות, והשוו לנבדקים שאינם מתמחים.

החוקרים מצאו שהטלומרים של מתמחים בשנה הראשונה התקצרו פי שישה מהר יותר מנבדקים שאינם מתמחים. במתמחים שביצעו יותר משמרות ועבדו יותר שעות, הטלומרים התקצרו באופן מובהק מהר יותר. הטלומרים המתקצרים משחקים תפקיד בהזדקנות התאים ובמחלות הקשורות בעלייה בגיל, כמו מחלות לב, סוכרת וסרטן.

המתמחים יצאו בתחילת השנה לציבור בישראל עם הקמפיין "26 שעות — מתים מעייפות", ועם השאלה: "נראה לכם הגיוני שמטפל בכם רופא שעבד 26 שעות ברציפות?" בתחילה, זכה הקמפיין לאהדה רבה בציבור, אך דעך עם הזמן.

אם כן, מדוע משרד הבריאות, שאמור היה להגן על המתמחים והמטופלים במערכת הבריאות הציבורית, מתעקש לא לסייע למתמחים? כמו תמיד, מדובר בכסף. המדינה — שהיתה אמורה לייצג את האינטרס הציבורי של קיצור התורנויות, ודאגה לחוקק מערכת חוקים המגבילים את שעות העבודה של טייסים, נהגי רכב כבד, נהגי קטרים, חיילים וכוחות ההצלה — משתמשת ללא רחם בכוח עבודה של רופאים מתחילים.

למה? כי זה זול. כדי לפתור את מצוקת המתמחים יש צורך בתוספת של תקני מתמחים. הוספת תקנים משמעותה הקצאת כסף נוסף לרופאים חדשים שייכנסו למערכת הבריאות ויצילו אותה מהעומס הכבד שבו היא נתונה — וזו אינה מוכנה לפתוח את הכיס.

העסקת רופאים מתמחים בתורנויות כה ארוכות, עלולות לגרום לעייפות ניכרת תוך ירידה בכושר החשיבה, שיקול הדעת ונטילת סיכון לטיפול נחות יותר לחולה ואף פוטנציאל לטעויות ולמוות. מחקרים בעולם המערבי מצביעים על עלייה בתמותה בקרב חולים המגיעים לאשפוז בבתי חולים בסופי שבוע ובלילות, כאשר אז המתמחים נמצאים בשיא העייפות, כתוצאה מתורנות ארוכה יותר, עם חסך שינה מוחלט.

את העוול הזה צריך להפסיק. זהו המעשה המוסרי והאנושי לא רק עבור המתמחים, אלא כלפי הציבור כולו.

פרופ' שכטר הוא קרדיולוג בכיר בבית החולים שיבא



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות