העשירים מתאפיינים בתכונות שליליות - מוצדק למסות אותם - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העשירים מתאפיינים בתכונות שליליות - מוצדק למסות אותם

המיתוס האמריקאי נשען על הנחה שגויה של ואקום ביחס להתנהלותו הכלכלית של הפרט. יכולת ההתעשרות של האדם תלויה במידה רבה בכוחות השוק, דוגמת סובסידות כלכליות, ביקוש והיצע, רפורמות ועוד

20תגובות
אנשים בבריכה על גג מגדל גבוה צופים על העיר
בלומברג

גילם המופלג של עשירי העולם מעורר מחדש את ההד הציבורי סביב השאלה - האם יש למסות העברות בין דוריות. העברות אלו ממוסות באמצעות מס עיזבון המוטל על עיזבונו של האדם לאחר מותו ובטרם הוא מחולק ליורשים. מס העיזבון, המוטל על ירושות מסכום מסוים, עבר בארץ ובעולם תהפוכות רבות, אך המגמה הכלל העולמית, שאליה הצטרפה בשנים האחרונות גם ארה"ב - תומכת בביטולו של מס העיזבון.

מטרותיו של מס העיזבון הן רבות, ובהן צמצום פערי אי השוויון שהחריפו בעשורים האחרונים; הגשמת ערכים של צדק חלוקתי; וחלוקה מחדש של העושר בחברה. חרף מטרות חשובות אלו, לאורך השנים קמה צעקה גדולה כנגד מס העיזבון ובכלל כנגד הפרקטיקה המחייבת את האליטה הכלכלית לתרום לחברה מקניינה הפרטי. לפיכך, נטען כנגד מס העיזבון שהוא משמש ככפל מס (שכן האדם משלם מס בחייו ושוב במותו), שהוא יבריח משקיעים מהשוק הישראלי, שאיננו יעיל ועוד. ואולם, הסתכלות עמוקה בעיני המתנגדים למס העיזבון, עלולה לחשוף אידיאולוגיה קפיטליסטית המתבססת באופן שגוי על ערכי החלום האמריקאי.

החלום, המוכר לכולנו בדמות בית צמוד קרקע, שני ילדים מדשאה וכלב - נשען לכאורה על ערכים מעוררי השראה, ובהם כוח רצון, יכולת למוביליות חברתית וביטחון כלכלי שכן בעזרת התמדה יכול כל אדם לטפס מעלה. באם אנו מקבלים על עצמנו כחברה את ההוויה האמריקאית שלפיה הצלחתו של האדם אינה תלויה במעמדו, גזעו או מינו אלא תלויה היא רק בתכונותיו האישיות - שהרי צודקים המתנגדים למס העיזבון. בהתאם לחלום - בזכות תכונותיהם המיוחדות, התמדתם ואופיים המיוחד, הצליחו עשירי העולם לייצר את הונם. אם כן - מדוע שננגוס ברכושם לאחר מותם? טענה זו גם מתיישבת עם תיאוריות שבאמצעותן ניתן להצדיק קניין פרטי - ושלפיהן יש לאדם בעלות על גופו ומכאן כי לאדם יש בעלות על פרי עמלו.

נראה כי המיתוס האמריקאי נשען על הנחה שגויה של ואקום ביחס להתנהלותו הכלכלית של הפרט. יכולת ההתעשרות של האדם תלויה במידה רבה בכוחות השוק, דוגמת סובסידות כלכליות, ביקוש והיצע, רפורמות ועוד. הצלחתם הכלכלית יוצאת הדופן של עורכי דין בארה"ב לא נבעה מכך שמדובר בעורכי דין עם יכולות ייחודיות ביחס לעורכי דין בשאר העולם, אלא מאינפלציה וביקוש רב לשירותים משפטיים בארה"ב באותן שנים.

זאת ועוד, החלום האמרקאי כשמו כן הוא - נותר בגדר חלום. סדקים ראשוניים בחלום הופיעו ב-1929, אז מצאו את עצמם מליוני אמריקאים מחוסרי עבודה. ניפוץ מוחלט של החלום מוכח שוב ושוב באמצעות נתוני אי השוויון המתפרסמים לאורך השנים, ומלמדים על העמקת הפערים החברתיים תוך התעשרות בלתי רגילה של קבוצות קטנות באוכלוסייה.

אך נתוני אי שוויון אינם מספיקים בכדי להתמודד עם הטענה שלפיה בעשר אצבעותיהם עשו עשירי העולם את הונם, שכן ייתכן שקבוצה קטנה של מתעשרים אלו אכן ניחנו בתכונות אלוהיות.

הכלכלן האמריקאי, סם וילקין, ביקש בספרו "סודות ההון של ה-1%" לאפיין את דפוסי הפעולה מי שהצליח לייצר הון רב. בין ממצאיו של וילקין נמצא כי אלו המאפיינים העוברים כחוט השני אצל כלל מליארדרים הגדולים בעולם: שמירה על שוק ריכוזי וחיסולם של מתחרים פוטנציאליים; שמירה על קשר הדוק עם השלטונות; אי החזרת הלוואות; שמירה על העושר ועוד.

אם כן, אם מאחורי כל אדם מצליח לא מסתתרות תכונות מתת אל אלא מסתתר לו סיפור אפלולי – האין בכך כדי להצדיק פגיעה בזכות הקניין של המורישים, ותמיכה במס עיזבון, באופן שיימנע שימורו של כוח פוליטי וכלכלי?

הכותבת היא סטודנטית למשפטים באוניברסיטת בר אילן, עורכת כתב העת המשפטי של הפקולטה "מחקרי משפט"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות