הגיע הזמן לשינוי תרבותי: שיח כוחני ועודף גבריות פוגעים בחברות

כמה פעמים שינית את דעתך בדיון? האם משתתפים מבטאים בדיונים דעות בלתי פופולריות? אלה שאלות שמנהלים צריכים לשאול את עצמם אם הם רוצים לשפר את הליך קבלת ההחלטות בחברה

אמנון טולידאנו
אמנון טולידאנו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מתוך "מד מן". בין 70% ל-90% מכלל המיזוגים והרכישות נכשלים
מתוך "מד מן". בין 70% ל-90% מכלל המיזוגים והרכישות נכשליםצילום: אי־פי

בחברות רבות מתקיימים דיונים המתאפיינים בשיח כוחני ובהשתקה של דעות השונות מדעתם של מובילי החברה. מי שמשמיעים את דעתם הם תמיד אותם אנשים, בעיקר אנשים בעמדות כוח — שמרביתם גברים. בתרבות שיח כזאת, הגורם העיקרי שמשפיע על ההחלטות המתקבלות אינו איכות הרעיונות, אלא מידת הביטחון העצמי של בעליהם.

גם מנגנוני הקידום נותנים בחברות רבות העדפה ברורה לבעלי ביטחון יתר, ולעתים קרובות גורמים לכך שעובדים מוכשרים אך צנועים ילכו לאיבוד. תפישה זו פוגעת קשות באיכות העובדים בחברה, מכיוון שאין כל קשר בין ביטחון עצמי מופרז לבין היכולת לבצע את רוב התפקידים בחברה, ובתפקידים רבים הקשר הוא שלילי. לדוגמה, חשבים, מנהלי כספים ויועצים משפטיים בעלי ביטחון עצמי מופרז, עלולים להוות סיכון של ממש.

חברות שבהן הביטחון העצמי הוא גורם מרכזי בשיח ובקידום של עובדים, מתאפיינות בדרך כלל בתרבות שאפשר לתאר כגברית מדי. מקובל לחשוב שמאפיינים גבריים כוחניים מעניקים לחברות יתרונות בעולם העסקים, שהוא תחרותי וחסר רחמים, וכי מאפיינים הנתפשים כנשיים יותר, עלולים לגרום לחברה להיות פחות מוכוונת תוצאות. ואולם, כדי לקדם את האנשים הטובים ביותר, גברים ונשים, על החברה לפתח מנגנונים שיתנגדו לנטייה הטבעית של בני אדם לתת עדיפות לאלה שמשמיעים את קולם בנחרצות ובביטחון.

כמה פעמים שינית את דעתך בדיון שהתקיים בחברה שלך? האם משתתפים מבטאים בדיונים דעות בלתי פופולריות ומפתיעות? האם בדרך כלל אותם אנשים מתבטאים בדיונים ואותם אנשים שותקים? האם נשים מתבטאות בדיונים באותה מידה כמו גברים? מנהלים שישאלו את עצמם ואת הקולגות שלהם את השאלות האלה יוכלו לעשות שינוי בתחום שיש לו השפעה מכרעת על איכות קבלת ההחלטות בחברה — תרבות השיח בה.

שינוי תרבותי כזה יתחולל רק אם מנהלי החברה יבינו מה המחירים שהם משלמים על תרבות שיח כוחנית, וכיצד "גבריות יתר" דווקא מחלישה את יכולת התחרות של החברה. מכיוון שגברים נהנים יותר מנשים מביטחון יתר בעצמם (the confidence gap), הם מגישים את מועמדותם למשרות בכירות הרבה יותר מנשים. אין כל ספק שמרבית החברות לא נהנות מספיק מיכולותיהן של נשים רבות מכיוון שהן לא "משווקות את עצמן".

הפער הזה בביטחון העצמי גם גורם לנשים להימנע מלהשמיע את דעתן בהשוואה לגברים. נמצא כי בישיבות עבודה שבהן יש רוב גברי, נשים מדברות ב–75% פחות מהגברים בישיבה. ואולם כאשר החלטות צריכות להתקבל פה אחד, הפער נעלם, ונשים מתבטאות באותה מידה כגברים. נראה שהצורך להגיע להסכמה מייצר שיח הבנוי על הקשבה אמתית ולא על הכנעה, ובשיח כזה נשים עולות על גברים.

מאפיין נוסף של תרבות שיח גברית מדי בחברות הוא חתירה מהירה מדי להגיע לשורה התחתונה ולפתרונות בכל מחיר. נמצא שבעוד שגברים מנסים להגיע מהר ככל האפשר לשורה תחתונה, נשים עסוקות יותר בתהליך שיוביל למציאת הפתרון ובתקשורת עם אחרים, כדי לאסוף עוד רעיונות ומידע. העיסוק בתהליך ובתקשורת עם אחרים נתקל לעתים קרובות בחברות בהסתכלות מתנשאת, אף כי זהו בדיוק מה שנדרש בטיפול בבעיות רבות, לדוגמה אובדן אמון ביחסים עם לקוח, יחסי צוות רעועים או היעדר מוטיבציה.

האמונה שמאפיינים כוחניים רק מחזקים את יכולת התחרות של חברה היא כה מושרשת בתרבות, שעל מנת ליצור שינוי בתרבות השיח של החברה, נדרשים מנהלים לבחון באומץ תפישות שהם מחזיקים בהן כאמיתות אובייקטיביות.

הכותב הוא פסיכולוג ויועץ למנהלים

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker