תם עידן האקטיביזם השיפוטי בדיני חוזים

באחרונה, בשקט יחסי, כשהוא נבלע בשאון הבחירות, הנפיק בית המשפט העליון פסק דין שעשוי להיות גט הכריתות הסופי למהפכת האקטיביזם השיפוטי בדיני חוזים

 אלעד פינקלשטיין
אלעד פינקלשטיין
אהרן ברק
אהרן ברקצילום: דודו בכר
 אלעד פינקלשטיין
אלעד פינקלשטיין

לפני כרבע מאה, הסעיר את עולם המשפט והעסקים בישראל פסק דין מהפכני שנתן נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, בפרשה נודעת בשם אפרופים, ובו קובעה הגישה שנותנת לבית המשפט סמכות לפירוש החוזה שלא לפי המשמעות הרגילה של הלשון אלא לפי תכליתו. גישה זו, שנתפשה כאחד משיאי האקטיביזם השיפוטי בדיני חוזים, איפשרה לבית המשפט לא פעם לעצב מחדש את החוזה, לעתים אף תוך סטייה מלשון החוזה, וזאת תוך התחשבות במטרות שעמדו בפני הצדדים בעת ההתקשרות החוזית ובמידת הצורך אף תוך התחשבות בערכי החברה.

באחרונה, בשקט יחסי, כשהוא נבלע בשאון הבחירות, הנפיק בית המשפט העליון פסק דין שעשוי להיות גט הכריתות הסופי למהפכה ההיא. כוונתי לפסק הדין בעניין איברהים קוזלי, שבו קבע העליון ברוב דעות כי מוצאי גופת החייל מג'די חלבי זכאים לקבל את הפרס בסך 10 מיליון דולר שהציעה המדינה למי שימסור מידע אמין אודות גורל החייל.

השופטים עשו זאת למרות טענת המדינה כי אין להסתפק בלשון ההצעה, אלא יש להרחיב את המבט ולבחון את התכלית שעמדה בבסיסה. בהמשך לכך, טענה המדינה, ראוי לקבוע כי ההצעה לפרס איננה כוללת מציאה מקרית של גופת המנוח, ולפיכך האופן שבו מצאו בני משפחת קוזלי את גופת המנוח באופן מקרי, מבלי שיצאו לחפש אחריה כלל - לא תואם את דרישות ההצעה, וממילא אינו יכול להוביל לכריתת חוזה. פרשנות תכליתית כזאת של הצעת המדינה נתקבלה בבית המשפט המחוזי.

המקום שבו נמצאו שרידי גופתו של מג'די חלבי
המקום שבו נמצאו שרידי גופתו של מג'די חלביצילום: עבדאללה שמא

ברם, טענה זו נדחתה על ידי כלל השופטים בבית המשפט העליון, שהעדיפו לפרש את הצעתה של המדינה על פי פשט הלשון ולפי המשמעות הרגילה של הדברים. השופט הנדל ציין אמנם כי "לעתים נדרשים אנו לכתף את תרמיל הפרשן, שכן פירוש ההצעה מצריך שימוש בכלים פרשניים החורגים מלשונה" אבל "פשט הלשון משתלב אפוא עם פשט התכלית: ההצעה מגדירה קיבול בהתנהגות, ורק בהתנהגות - פרס תמורת מידע, ללא תנאים נוספים. הא ותו לא".

בדומה לכך, השופט עמית, שהיה בדעת מיעוט בתוצאת פסק הדין, קובע כי "נוסח המודעה אינו כולל סייג מפורש למקרים של מסירת מידע שהושג בדרך מקרה, והמסקנה היא כי ניתן לקרוא את ההצעה כך שגם מסירת מידע שהושג באקראי, וגם מתוך חוסר ודאות לגבי הממצא, יכולה לזכות את מוסר המידע בפרס". השופט עמית מציין אמנם כי הכרעתו בעניין זה נעשית "על אף הקושי הפרשני וחרף קיומן של אינדיקציות נוגדות".

אפשר שכעת נסתם הגולל על מהפכת אפרופים ההיא. אמנם אין זה פסק הדין הראשון שנסוג מהגישה התכליתית. כבר כעבור עשר שנים, בעניין ארגון מגדלי ירקות, החלה נסיגה מסוימת מגישה זו, והנסיגה התגברה עוד יותר לאחר תיקון חוק החוזים ב-2011. אולם, אף אז, עדיין הוכר מקומה של גישת הפרשנות התכליתית - מה שנמנעו לעשות השופטים הפעם. ייתכן שבכך הסתיים עידן בן רבע מאה בדיני החוזים בישראל: עידן הפרשנות התכליתית. ימים ושופטים יגידו.

הכותב הוא מומחה לדיני חוזים וסגן דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ