במקום להגביל - להטיל מס של 90% על שכר גבוה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

במקום להגביל - להטיל מס של 90% על שכר גבוה

נכון שקיימת בעיה חמורה בעולם המערבי של חוסר שוויון כלכלי גדל והולך ■ פערי ההכנסה פוגעים במרקם החברתי ויוצרים משברים ■ תפקיד הממשלה הוא לתקן את המעוות, ויש לה מכשיר יעיל לשם כך - מיסוי

26תגובות
רקפת רוסק עמינח
דוברות הכנסת / יצח

איתן אבריאל יוצא נגד השתוללות שכר הבכירים, להגדרתו, ואף מציע להחיל את החוק המגביל את שכר המנהלים הבכירים במערכת הפיננסית על כל החברות הציבוריות. הפערים הסוציו־אקונומיים במשק הם בעיה קשה, ואולי אפילו החמורה ביותר שהחברה הישראלית מתמודדת אתה, אבל יש לנו ויכוח לגבי השיטה.

איך מכמתים את תרומתו של מנהל לחברה, ואיפה בוחרים להגביל? אין חולקים על כך שתרומתם של יחידים בחברות מסוימות היתה מכרעת בהתפתחות ורווחיות החברה. סטיב ג'ובס באפל וג'ף בזוס באמזון - או להבדיל אלי הורוביץ בטבע ויעקב לוינסון בבנק הפועלים - הם אחדים מהדוגמאות שבעזרתן אפשר לענות על שאלות אלה.

איזה שכר בעל מניות או בעל שליטה באחת מהחברות הנ"ל היה מוכן לשלם כדי לקבל את שירותי האנשים הללו? השיטה הכלכלית הרווחת כיום קובעת כי אדם צריך לקבל שכר בהתאם לתרומתו. מדוע חושבת המדינה שהיא צריכה להתערב בחלוקת רווחי החברה בין בעלי המניות ומנהליה, ולגזול מאדם מוכשר את פירות כישרונו?

נכון שקיימת בעיה חמורה בעולם המערבי של חוסר שוויון כלכלי גדל והולך. הדבר רע לכלכלה ורע לחברה. פערי ההכנסה פוגעים במרקם החברתי ויוצרים משברים. תפקיד הממשלה הוא לתקן את המעוות, ויש לה מכשיר יעיל לשם כך - מיסוי. ואולם הניסיון להמציא שיטה להגבלת שכר רק מנציחה את חוסר השוויון. בעלי ההון מרוויחים יותר, וכל השכירים - כולל המנהלים הבכירים - מרוויחים פחות. היו תקופות שהמס השולי בארה"ב הגיע ל-80%–90% והכלכלה תיפקדה על הצד הטוב ביותר, כך שלטענה כי הגדלת תקרת המס תבריח מנהלים ותחנוק את הכלכלה - אין אחיזה בהיסטוריה. בכלכלה חופשית, אדם צריך להרוויח בהתאם לתרומתו ולרווחיות החברה, וזה צריך להיקבע על ידי בעלי המניות - בייחוד כשהם אלה שמשלמים את המחיר הישיר מכיסם.

הפתרון הנכון הוא לא לחוקק חוקים שמעוותים את השוק ואת חופש הפעולה של חברות. הממשלה צריכה לדאוג לחברה מתוקנת ושוויונית ולמסות הכנסה - בין שהיא מתקבלת ממוסד פיננסי ובין שהיא מתקבלת מכל מקור אחר. בנקודה זו אני מסכים עם אבריאל: ההלכה צריכה לחול באופן שווה על כל מקבלי השכר הגבוה, ולא לערוך הבחנה מלאכותית בין מגזר הפיננסים למגזרים האחרים.

כדאי לתת את הדעת גם לשאלה מי מרוויח מהגבלת שכר הבכירים. אם הוצאות השכר בחברה יורדות, הנהנים המיידים הם בעלי המניות. לא רק שהם נהנים מתוספת הרווח, הם גם משלמים עליהם מס מופחת. הגדלת המיסוי מעבירה לפחות חלק מההכנסה החריגה לקופת המדינה.

זו דוגמה מצוינת למיסוי פרוגרסיבי, הגורם לכך שהעשירים משלמים יותר מס, שמאפשר הרחבה של סל השירותים מטעם המדינה. השירותים ניתנים לכל האזרחים, אבל היות שרובם ממעמד הביניים, התהליך מקטין את האי־שוויון הכלכלי.

הכותב הוא שותף ומייסד IBI בית השקעות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות