מסך העשן של בנק ישראל - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מסך העשן של בנק ישראל

האם הפיקוח על הבנקים היה מעורב בפסילת מועמדותו של רונן שטיין לתפקיד מנכ"ל בנק הפועלים? איך שלא נסתכל על הדברים, יש פה עיוות קיצוני ■ או שנשפך פה דמו של אדם, שפרסום כוזב ילווה אותו כל חייו, או שבנק ישראל היה מעורב בהדחת בנקאי - אבל רק כשזה עמד להתמנות למנכ"ל

רונן שטיין
מגד גוזני

ב–6 ביוני פירסם המפקח על הבנקים בארה"ב כי בנקאי בשם אלכס טאנג, שכיהן כסגן נשיא בבנק גולדמן סאקס, הועבר מתפקידו עקב חריגה מנהלים. אין זו הודעה חריגה. המפקח האמריקאי, כמו מפקחים אחרים בעולם, פועל לפי מסמכי מדיניות שמתווים מתי יש להדיח בנקאים, ושמותיהם מפורסמים.

בישראל לעומת זאת, הרגולטור נוקט גישה הפוכה. אין מסמכי מדיניות, ובמקום שקיפות — יש סודיות. באותו יום שבו נודע על הדחת טאנג פורסם בישראל כי רונן שטיין, המשנה למנכ"ל והממונה על החטיבה הקמעונאית בבנק הפועלים, החליט לא להגיש מועמדות לתפקיד מנכ"ל הבנק ואף לפרוש כליל.

ידיעה זו היתה מפתיעה, כיוון ששטיין היה מועמד מוביל לתפקיד מנכ"ל הבנק, ולכן התעורר חשדנו שמא ידו של הפיקוח על הבנקים בדבר. במיוחד תפסה את תשומת ליבנו סיבת הפרישה — "נסיבות אישיות". רב הנסתר על הנגלה.

חדוה בר, המפקחת על הבנקים
עופר וקנין

בעוד אנו עמלים על מכתב לאנשי הפיקוח על הבנקים, ובו בקשה לגלות לציבור האם היו מעורבים בהזזת שטיין מתפקידו, כותרות העיתונים הקדימו אותנו. ב"כלכליסט" נחשף כי הפיקוח על הבנקים "אותת שלא יאשר את מר שטיין כמנכ"ל". ומי מסר על כך ל"כלכליסט"? "גורמים במערכת הבנקאות".

הסאגה נמשכה. שטיין יצא להגן על שמו הטוב, ואמר ל"גלובס" שהוא "הופתע כליל מהפרסום הכוזב". לצערו של שטיין — שלא הואשם בדבר וחזקת החפות עומדת לו — הידיעה על כך שבנק ישראל הזיז אותו מתפקידו נמצאת במקום הראשון בתוצאות החיפוש של שמו בגוגל, ומעיבה על הקריירה הארוכה שלו. גוגל זוכר הכל.

איך שלא נסתכל על הדברים, יש פה עיוות קיצוני. או שנשפך פה דמו של אדם, שפרסום כוזב ילווה אותו כל חייו, או שבנק ישראל היה מעורב בהדחת בנקאי — אבל רק כשזה עמד להתמנות למנכ"ל. האם לדעתו של בנק ישראל שטיין לא ראוי להיות מנכ"ל, אבל כן יכול להיות משנה למנכ"ל ומנהל חטיבה? ומה עם המנכ"ל הפורש, אריק פינטו ובכירים נוספים — האם הגיוני ששטיין לבדו נושא באחריות?

הפיקוח על הבנקים נוהג להתעטף בשתיקה, וטוען בזכות סודיות בנקאית. המפקחת על הבנקים, חדוה בר, הסבירה לוועדת פישמן כי הפיקוח עובד כמו המוסד — מעשיו מתבצעים מאחרי הקלעים, והשתיקה יפה להם.

אם כבר מבצעים את ההשוואה הזו, כדאי להוסיף שהמוסד הוא ארגון מפוקח ומבוקר הרבה יותר מהפיקוח על הבנקים. אזרחי ישראל אמנם לא שומעים על פעולותיו החסויות, אך יש ועדה מיוחדת בכנסת שיודעת מה מתרחש בין כתליו. לעומת זאת, הפיקוח על הבנקים עורר את זעמה של הכנסת כאשר סירב למסור לוועדת פישמן את דו"חות הביקורת שלו. חברי כנסת יכולים לקרוא דו"ח על הגרעין האיראני — אך לא על המשטר התאגידי בבנק הפועלים.

מסך הסודיות פוגע גם במעמדו של הפיקוח על הבנקים עצמו, שכן עולה חשש כי הסודיות וחוסר הביקורת הציבורית פותחים פתח לעסקות בין המפקח למפוקחים. לדוגמה, מינויו של ציון קינן למנכ"ל בנק הפועלים, אף שנקטל בדו"ח ביקורת של הפיקוח, הוא תוצאה של עסקה שאיפשרה את הדחת דני דנקנר.

לא מן הנמנע שעובדי הפיקוח על הבנקים — שהם משרתי ציבור, ואכפת להם מדעת הציבור — יודעים בלבם שהביקורת על מדיניות האכיפה היא עניינית, וכי אישור מינויו של ציון קינן לא הוסיף להם כבוד. סביר להניח שהארגון הפיק לקחים ונהיה יותר אקטיבי באישור מינויים של בנקאים בכירים. אולי יש בפיקוח גם אנשים שרוצים שהציבור יעריך את עבודתם, וזו הסיבה ל"מקורות במערכת הבנקאות" שסיפרו על שטיין.

אם כך, אנחנו פונים למפקחים: עשו זאת כמו שצריך — מדויק, שקוף, בלי ספקולציות. עשו אלכס טאנג.

הכותבים הם יושבי ראש משותפים של עמותת צדק פיננסי, לקידום התחרותיות וההוגנותבמערכת הפיננסית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות