שומרי הסף — המעוז האחרון בפני ממשלת מעבר מחוסרת רסן - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שומרי הסף — המעוז האחרון בפני ממשלת מעבר מחוסרת רסן

במקום לראות את תפקיד השר בתקופת מעבר כנאמן שתפקידו לשמר את הקיים - יש מצד השרים רצון לקדם אג'נדות ואולי אפילו להריץ רפורמות, מתוך הסתכלות על המנדטים שיוכלו לקושש עד לבחירות

3תגובות
ישיבת ממשלה
יונתן זינדל / פלאש

בימים אלה אנו נמצאים במחוזות שבהם לא ביקרנו מאז קום המדינה. מאז פוזרה הכנסת ה–20 בדצמבר אשתקד, ולפחות עד סוף ספטמבר 2019, אין ולא תהיה למעשה רשות מחוקקת. עובדה זו משפיעה לא רק על תהליכי חקיקה שנעצרו, אלא יותר מכך — על חלקן החשוב של ועדות הכנסת בתפקודה של הרשות המבצעת.

מנגד, הרשות המבצעת פועלת. יש ממשלה, אך היא אינה ממשלה נבחרת — אפילו ממשלת מעבר קשה לקרוא לה, הואיל וממשלה זו לא אושרה על ידי הכנסת הנוכחית שמתפזרת — וכך הגענו למצב אבסורדי, שבו בימים אלה מתמנים שרים, ולמעשה כמעט מוקמת ומורכבת ממשלה חדשה, ללא כל מנדט. אנו עדים להליך שנדמה להליך דמוקרטי של הקמת קואליציה, מתנהל משא ומתן ערני לגבי חלוקת תיקים לשרים שמעולם לא כיהנו בממשלה ממפלגות שונות, אלא שהכל נעשה ללא שניתן המנדט.

אף מחוקק לא חזה תרחישים כאלה, שאינם מהווים רק איום על הדמוקרטיה, אלא פוגעים בה ישירות. שהרי במצב האבסורדי שאליו נקלענו, מן הראוי היה ששרים מכהנים ייקחו תחת אחריותם משרדים לא מאוישים כנאמנים, עד להקמת הממשלה הבאה לאחר הבחירות.

העובדה שחברי כנסת נלחמים על המינוי הזמני הזה מלמדת לא מעט על כוונתם. במקום לראות את תפקיד השר בתקופת מעבר כזאת כנאמן, שתפקידו לשמר את הקיים כדי לאפשר תפקוד סביר של רשות מבצעת, יש רצון אמיתי לקדם אג'נדות, לקבוע מדיניות חדשה ואולי אפילו להריץ רפורמות מתוך הסתכלות על המנדטים שאפשר לקושש במועד הקצר שנותר עד לבחירות. ברור שיש כוונת מכוון ורצון לניצול מקסימלי של הממשלה וה"משילות" כדי לייצר את הקואליציה העתידית.

אביחי מנדלבליט
אמיל סלמן

בתקופה כזאת, כאשר לא מתגלה האחריות הבסיסית המתחייבת מנבחרי ציבור ולציניות אין גבול, ייתכן רק מעוז אחרון שיגן עלינו מהנזקים של מחפשי ההישגים קצרי הטווח — שומרי הסף.

היועצים המשפטיים וחשבי המשרדים מחויבים לוודא בתקופה כזאת שהשרים הממונים לא יעשו במשרדים שלהם ככל העולה על רוחם. התקציב ממילא סגור ואין כינוס של ועדות כנסת, כגון ועדת הכספים, לצורך אישורים או העברות תקציביות — לכן חופש הפעולה בתקופה זו במשרדי הממשלה הוא רק במסגרת התקציב הקיים. ואולם על פניו, יש לא מעט חופש פעולה גם בתקציב הנוכחי. למשל היכולת לנתב תקציבי תמיכות או תקציבי התקשרויות לביצוע פרויקטים לתחומים שמשרתים את אג'נדת השר הממונה. כך, שר תחבורה חדש יכול לדחוף לביצוע פרויקטים והתקשרויות במקומות שמתאימים לו, משרתים את קהל היעד שלו ויכולים לסייע בידו בבחירות.

היחידים שיכולים לעצור התנהלות מופקרת כזאת הם החשבים והיועצים המשפטיים. כן, דווקא אלה שתמיד רוצים לקצץ בסמכותם למען המשילות. בתקופת מעבר, כל בקשה של התקשרות חדשה ושל תמיכה חדשה צריכה להיבדק בשבע עיניים, שמא דבק בה השיקול הפוליטי הקצר. האחריות היא אדירה ושומרי הסף בכל משרד הם הפקידים היחידים שיכולים למנוע את הביזה.

היועץ משפטי והחשב בכל משרד ממשלתי הם אנשים מבודדים יחסית, שהרי כפיפותם המקצועית אינה למנכ"ל המשרד, אלא ליועץ המשפטי לממשלה ולחשב הכללי. גם בימים כתיקונם הם עומדים מול לחצים לא פשוטים — ולכן דווקא בתקופה מורכבת זו, יש צורך בגיבוי ברור ובמתן הנחיות מדוקדקות ואף פומביות של היועץ המשפטי לממשלה ושל החשב הכללי, כדי למנוע את הנזקים שעלולים להיגרם.

הכותב היה החשב הכללי במשרד האוצר ב–2007–2011



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות