כך הפכו העובדים למוצר שאפשר להשתמש בו ולזרוק אותו - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך הפכו העובדים למוצר שאפשר להשתמש בו ולזרוק אותו

התחזקותה של כלכלת החלטורה, והעדפת מודל של תחלופת עובדים מהירה על ידי חברות ההיי־טק — הן מגמות שמתרחבות על חשבון עולם העבודה היציב

5תגובות
עובדים באופן-ספייס
תומר אפלבאום

לאחרונה פורסם כי החברה הישראלית פייבר (Fiverr) תבצע בקרוב הנפקת בורסאית. ישראלים רבים שקראו את הידיעות על ההנפקה הצפויה, שמחו על כך שעוד חברה ישראלית הולכת להיסחר בנאסד"ק. חמוץ שכמוני, לעומת זאת, לא יכול היה שלא לחשוב על משמעות אחרות של הנפקה כזאת.

פייבר היא חברה המאפשרת זירת מסחר לפרילנסרים. תחילה היא הציעה רק שירותים שעלותם היתה 5 דולרים (ומכאן שמה), ולאחר מכן הציעה שירותים בטווח מחירים משתנה. ההתבססות של פייבר מייצגת את התחזקותה של ה–"Gig economy", מה שמכונה בעברית "כלכלת החלטורה". בעולם של כלכלת החלטורה מצויים אלו שאינם עובדים בעבודה "מסודרת", ומבצעים השלמת הכנסה בעבודות מזדמנות.

על פניו, כלכלת החלטורה עשויה להישמע כמו עניין חיובי — עם פחות רגולציה ויותר הזדמנויות. אולם הדבר המדאיג בהתחזקותה של כלכלת החלטורה, הוא שהיא באה על חשבון עולם העבודה המסורתי והדברים החיוביים בו, כמו יציבות וזכויות עובדים. למשל, נהגי מוניות בארה"ב הולכים ומאבדים את פרנסתם לנהגי אובר, שמתחרים על לקוחות ומוכנים להוריד את המחיר עד לרמה שאינה מאפשרת פרנסה במשרה מלאה. דוגמה נוספת היא אמזון, שבמקום להעסיק נהגי משלוחים במשרה מלאה, נעזרת בשליחים "חלטוריסטים", שאינם נהנים מזכויות סוציאליות למיניהן, ומהווים אוכלוסייה הנאבקת על פירורים קטנים של הכנסה.

התחזקותה של כלכלת החלטורה היא צד אחד של המטבע. בספרו "Rat Race" (מירוץ העכברים), סוקר העיתונאי דן ליונס את הצד השני של המטבע, קרי האופן שבו תרבות העבודה התזזיתית של עמק הסיליקון מחלחלת לכל עולם העבודה. אחת הדוגמאות היא חברת נטפליקס, ששווי מניותיה מסתכם ב–154 מיליארד דולר. מלבד תוצר טכנולוגי, החברה מפיצה בגאווה את תפישת ההעסקה שלה, ומצגת של מנהלת מחלקת כוח האדם בנטפליקס הפכה נפוצה בכל עמק הסיליקון. הסיסמה שפותחת את המצגת היא "אנחנו צוות, לא משפחה". כלומר, נטפליקס תופשת את העובדים שלה ככאלה שבאים "לטחון" שנה־שנתיים (תקופת ההעסקה הממוצעת בנטפליקס היא שנה), ועליהם לדעת שהם עלולים להיחתך ממנה בכל רגע נתון.

בנוסף, נטפליקס רוצה שהעובדים שלה יעבדו כמה שיותר שעות, אפילו אם אין בכך היגיון או תועלת. העובדים מצדם לא ממהרים לעזוב, והם יודעים למה. נחשוב על זה כך: בסוף שנות ה–80, קודאק היתה החברה הפרטית הגדולה בעולם עם 142 אלף עובדים. בשיאה, היתה החברה שווה 30 מיליארד דולר. לעומת זאת, כאשר פייסבוק רכשה את אינסטגרם ב–2012 במיליארד דולר, היו בה כ–13 עובדים בלבד. כשפייסבוק רכשה את ווטסאפ ב–2014 ב–19 מיליארד דולר, היו בה כ–50 עובדים בלבד. העובדים עצמם נעלמים ממודל ההעסקה הרצוי.

שתי המגמות המתוארות לעיל — התחזקותה של כלכלת החלטורה מחד, וההעדפתן של חברות ההיי־טק למודל של תחלופת עובדים מהירה — מתרחבות על חשבון עולם העבודה היציב. בעבר, תעסוקה נחשבה לחוזה בין עובד למעביד, כאשר העובד התחייב לתת מאישיותו ומרצו למקום העבודה, וזה בתורו התחייב לדאוג לו. כיום, תעסוקה הולכת ונתפשת כחוזה ארעי ונטול רבדים, בדומה לרכישת פחית במכונת משקאות.

נהוג לומר שתהליכים שמתחילים בארה"ב מגיעים תוך שלוש־חמש שנים לישראל. חברות היי־טק בישראל עדיין מקדמות כיום את תפישת המשפחתיות במקום העבודה, אולם שינויים רבים כבר הגיעו לישראל: מרבית עובדי ההיי־טק יושבים היום באופן־ספייס, עובדים בשיטת "פיתוח תוכנה זריז" (המוכרת יותר בשם AGILE), עובדים במקטעים של "ספרינטים", ועוברים מבחני אישיות עמוקים בראיונות עבודה. סביר להניח שגם האידיאולוגיות המוזכרות פה, של ביטול תעסוקה על ידי ניצול דרך כלכלת החלטורה, או טחינת עובדים עד שחיקתם המהירה והחלפתם, יהגרו לשוק העבודה הישראלי בסופו של דבר.

הכותב הוא עורך דין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות