מסדר הרס"ר של בתי החולים בישראל פוגע בהם — במקום לעזור

הליך התקינה של החברה האמריקאית הפרטית JCI מאלץ את בתי החולים בישראל לעמוד בתקנים אמריקאים - עם תנאים של ישראל

ד"ר גיא דורי
גיא דורי
ד"ר גיא דורי
גיא דורי

קשה להשוות את מערכת הבריאות האמריקאית לישראלית, בין היתר משום שההוצאה הדולרית לנפש בארה"ב גבוהה יותר מפי שלושה מאשר בישראל, ובבתי החולים האמריקאים תקינת הצוותים הרפואיים והסיעודיים גבוהה משמעותית מאשר בישראל. חרף ההבדלים המשמעותיים, משרד הבריאות הישראלי אימץ ב–2012 את האקרדיטציה — הליך התקינה של החברה האמריקאית הפרטית JCI) Joint Commission International), והסמיך בכך גוף חיצוני לבצע עבורו את עבודת הבקרה מול בתי החולים, על מנת שרישיונם יחודש.

מדובר בהליך שכולל בדיקה של מאות נהלים בבתי החולים, במגוון נושאים — החל בבטיחות המטופל, דרך מתן מידע ורשומות רפואיות, ועד איכות המזון המסופק למטופלים ועוד. המטרה חשובה: שיפור איכות הרפואה ובטיחות המטופל.

יש לאקרדיטציה יתרונות חשובים רבים. בין היתר, לבתי החולים ניתנת ההזדמנות לקבל תמונה לגבי מצבם, טרם הכניסה להליך, ולמפות את הפערים שעליהם להשלים. הם לומדים את המדדים הרצויים, ומשקיעים בהטמעתם, במטרה לשפר איכות ובטיחות כדי למנוע נזקים ולהציל חיים. אין בית חולים שלא רוצה לקבל תו תקן איכות בינלאומי, מעין תקן ISO בתעשייה, שמגדיל את המוניטין שלו, מגביר את האטרקטיביות שלו בשוק תיירות מרפא, ואף מהווה מנוף להורדת פרמיות הביטוח שלו.

לאור כל זה, נשמע שמדובר בהליך חשוב, ראוי ונכון. אבל האם זו התמונה המלאה? חברי ואני, המנהלים את המחלקות הפנימיות בבתי החולים ומתמודדים בשטח עם צפיפות יתר במחלקות, מיטות במסדרונות, צוותים רפואיים ופרא־רפואיים חסרים, מחסור בציוד רפואי, ולא פעם עם תחושה של מדינת עולם שלישי — תוהים על חוסר ההיגיון באימוץ מדדים אמריקאים, בלי לאפשר לנו תנאים נאותים להשגתם, כמו בבתי החולים בארה"ב.

במציאות שלנו, הליך האקרדיטציה נראה מנותק. כאשר בתי החולים בארץ נדרשים להתייעלות ולחיסכון, כשאין די תקנים במחלקות, כששירותים רפואיים חיוניים נסגרים בתקופת החגים ובסוף אוגוסט, כשלא מופעלים חדרי ניתוח במשמרת שנייה (כדי לצמצם בהוצאות) ונוצרים תורים ממושכים של עד שנים לניתוחים, כאשר מספר הרופאים המועסקים בבתי החולים בארץ במלר"דים הוא מינימלי, כשבמחלקות הפנימיות אין די כוח אדם וחולים מאושפזים במסדרונות, כשהיקף ההדבקות בזיהומים גבוה בשל הצפיפות והתפוסות העולות לאורך כל ימות השנה על 100% — איך אפשר להצהיר על עמידה בהליך האקרדיטציה?

חברת JCI בודקת את בתי החולים אחת לשלוש שנים בלבד. מדובר ב"הצגה" חד פעמית ומבוימת. בחצי השנה לקראת המבדק, נדרשים הצוותים הרפואיים להשקיע מאמצים לא סבירים בהיערכות. ההשוואה המתבקשת היא לפולקלור הצבאי המוכר של הכנות למסדר רס"ר, או למסדר המפקד.

זאת ועוד, האם הנראות חשובה יותר מהמהות? ברפואה ישנם תחומים שאינם בני מדידה באמצעות מטר, משקל, או שעון — כמו הקשר האישי של הצוות הרפואי עם המטופל, האכפתיות, האמפתיה והעידוד. בבסיס האקרדיטציה עומדים תהליכים בני מדידה, והם שנחשבים בלבד.

ב–2018 פירסם אחד הירחונים הרפואיים החשובים בעולם, "British medical journal", מאמר שבחן אם בארה"ב יש הבדלים משמעותיים בין בתי חולים העוברים אקרדיטציה על ידי חברת JCI, לאחרים, שעוברים מבדקי הסמכה על ידי רשויות המדינה. החוקרים סיכמו שלא נמצאה עדות לכך שחולים שבחרו בבתי החולים שעברו אקרדיטציה, נהנו מיתרונות בריאות כלשהם. ייתכן שזה מסביר מדוע ברוב מדינות אירופה, וגם בארה"ב עצמה, בקושי נהוג הליך האקרדיטציה. כמו במקרים רבים אחרים, ישראל הפכה למקרה קיצון ביחס לעולם.

ד"ר דורי הוא מנהל מחלקה פנימית בבית חולים בצפון הארץ וחבר הנהלת האיגוד הישראלי לרפואה פנימית

בית חולים רמב"ם. חולה במסדרון
בית חולים רמב"ם. עיסוק בסטטיסטיקה מגויסת לא יועיל לחולה במסדרוןצילום: רמי שלוש

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ