חייבים לעצור את השכר החזירי של אייל לפידות וחבריו המנהלים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חייבים לעצור את השכר החזירי של אייל לפידות וחבריו המנהלים

מנכ"ל שיכון ובינוי המיועד, אייל לפידות, צפוי להרוויח יותר מ-1.25 מיליון שקל בחודש ■ מדובר בשיא של קפיטליזם חזירים - אבל לפידות ממש לא לבד ■ הדרך היחידה לבלום את חגיגות השכר בחברות הציבוריות, ולפתור את כשל השוק החמור שנוצר בהן, היא באמצעות חקיקה

48תגובות
אייל לפידות
קובי קלמנוביץ'

ההחלטה של דירקטוריון שיכון ובינוי להמליץ על שכר, הטבות ואופציות בסכום שעשוי להגיע ל–21–15 מיליון שקל בשנה (יותר מ-1.25 מיליון שקל בחודש) למנכ"ל המיועד, אייל לפידות, מעלה מחדש את שאלת ההצדקה הכלכלית לתשלום שכר גבוה כל כך למנהלי חברות שהציבור שותף בהן.

מבדיקת נתוני השכר ב–460 החברות שמניותיהן נסחרות בבורסה, מתברר שאייל לפידות ושיכון ובינוי אינם לבד. אמנם השכר וההטבות שהוא אמור לקבל מייצגים שיא של קפיטליזם חזירי, אולם מלבדו יש כיום בחברות הבורסאיות יותר מ–90 מנהלים שמקבלים שכר והטבות שנעים בין 360 אלף שקל ל–830 אלף שקל בחודש. זהו שכר חסר כל פרופורציות ונוגד כל היגיון כלכלי, במיוחד כאשר השכר הממוצע של מיליוני השכירים במשק כיום הוא 10,634 שקל בחודש בלבד.

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה
אמיל סלמן

המנהלים שגורפים לכיסם הפרטי מדי שנה מיליוני שקלים חוזרים שוב ושוב על הטענה שהשכר שלהם אינו חריג בהשוואה למנהלים בחברות אמריקאיות או אירופיות. טיעון זה היה יכול להיות נכון אם הם היו חיים ופועלים בארה"ב או באירופה — אך מדינת ישראל הקטנה היא לא ארה"ב ולא אירופה. יש לה שווקים מצומצמים יחסית, הוצאות ביטחון גבוהות, רמת פריון נמוכה, ריבוי של מונופולים, ויבואנים בלעדיים שמונעים תחרות אמיתית.

שכרם הגבוה של הבכירים בחברות הציבוריות נובע אך ורק מהפיקוח הרופף עליהן מצד רשות ניירות הערך. לוואקום הזה נכנסים בעלי הון ומנהלים שיושבים האחד בדירקטוריון של השני — ובהיעדר פיקוח של ממש, מעניקים לחבריהם משכורות עתק מבלי שיהיה מי שיבלום אותם.

כדי להראות שהיעדר הפיקוח הוא הגורם העיקרי לחגיגות השכר בחברות הציבוריות, די אם נבחן — לצורך השוואה — את נתוני השכר וההטבות למנכ"לים בשלוש מהחברות הגדולות והמורכבות ביותר בישראל: התעשייה האווירית, חברת החשמל ואלתא מערכות. שלוש חברות אלה נמצאות תחת פיקוח הדוק של משרד האוצר ורשות החברות הממשלתיות. מנכ"ל התעשייה האווירית, החברה הגדולה במשק שמעסיקה כ–15 אלף עובדים ועסקיה חובקי עולם, מקבל שכר והטבות של 125 אלף שקל בחודש. מנכ"ל חברת החשמל, שמעסיקה יותר מ–12 אלף עובדים, פרושה על פני כל הארץ והיא מהקשות ומהמסובכות ביותר לניהול, מקבל שכר והטבות של 100 אלף שקל בחודש. מנכ"ל אלתא, אחת החברות המובילות בעולם בתחום האלקטרוניקה הצבאית, המעסיקה כ–3,600 עובדים, מקבל שכר והטבות של 100 אלף שקל בחודש — 65%–85% פחות משכרם החודשי של יותר מ–90 מנהלים בחברות הציבוריות.

כמעט 70 מיליון שקל בעשור

הדרך היחידה לבלום את חגיגות השכר בחברות הציבוריות, ולפתור את כשל השוק החמור שנוצר בהן, היא באמצעות חקיקה שתקבע תקרת שכר והטבות למנהלים. הרעיון אינו חדש, והוא נדון כבר בכנסת ב–2016 ביוזמת שר האוצר דאז, יאיר לפיד. חברי הכנסת התבקשו להגביל בחוק את שכר הבכירים בכל החברות הציבוריות, ואולם בלחץ מנהלי החברות הגדולות נחקק בסופו של דבר חוק שהגביל רק את שכר הבכירים במגזר הפיננסי (בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות).

החוק קובע שמנהלים במגזר הפיננסי לא יכולים לקבל שכר והטבות של יותר מ–2.5 מיליון שקל בשנה (200 אלף שקל בחודש), או עד פי 35 מעלות השכר של העובד בעל המשכורת הנמוכה ביותר בחברה. החוק זכה להצלחה רבה, ובשלוש השנים האחרונות מנהלי הבנקים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות מסתדרים היטב עם 2.5–3.5 מיליון שקל בשנה בלבד.

לכנסת החדשה, שהושבעה רק באחרונה, יש הזדמנות לתקן כבר עכשיו את הכשל הכלכלי והמוסרי שבו הבכירים בחברות הציבוריות חוגגים על חשבוננו. חקיקה זריזה שתקבע את אותן מגבלות שכר שהוטלו על מנהלי החברות הפיננסיות, גם על המנהלים בשאר החברות הציבוריות, תחזיר את השפיות לשכר הבכירים — ותתרום תרומה נכבדה לצדק הכלכלי והחברתי שכל כך הוזנחו בשנים האחרונות.

ד"ר אינגבר היא חוקרת ומרצה לחשבונאות ומימון במסלול האקדמי המכללה למינהל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות