אפשר להירגע: הרובוטים עדיין לא עומדים להחליף את העובדים במשק - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אפשר להירגע: הרובוטים עדיין לא עומדים להחליף את העובדים במשק

מחקרים חדשים קובעים כי שיעור המקצועות הנתונים בסכנה להיות מוחלפים על ידי בינה מלאכותית קטן מכפי שחששו בתחילה בישראל, התחזית צנחה מ-40% ל-17% מהמקצועות ■ הסיבה: הטכנולוגיה יוצרת מקצועות חדשים לא פחות משהיא משמידה קיימים - אך יש להיערך לכך

12תגובות
תצוגת רובוטים נותני שירות בלואס וגאס
Ross D. Franklin/אי־פי

משרד העבודה והרווחה, בשיתוף הכלכלן הראשי באוצר, עומל כבר זמן רב על הקמתו של אתר אינטרנט מהפכני, שינסה לנבא את מקצועות העתיד ולהמליץ עבור כל מי שעומד להצטרף לשוק ההשכלה והעבודה, באיזה מקצוע עדיף לו לבחור. הצורך בהקמת האתר נובע מבהלת הבינה המלאכותית (AI), ומהחשש כי בקרוב רובוטים ואלגורתימים ינשלו את מרבית בני האדם מעבודתם.

מאז פרוץ המהפכה התעשייתית, לפני 200 שנה, והמרד של הלודיטים בבריטניה - טווי בדים, שיצאו לשרוף את הנולים המכניים במפעלי הטקסטיל החדישים, מחשש כי המכונות יחליפו אותם - לא נראתה בהלה כזאת של אובדן משרות המוני לטובת מכונות.

לא פשוט לבנות אתר שייתן מענה לצורכי שוק העבודה העתידי. למעשה, לא פשוט לבנות אתר שייתן מענה לגבי מקצועות מבוקשים אפילו בשוק העבודה העכשווי. מקורות המידע שמשמשים את משרד העבודה הם סקרי הלמ"ס, שאליהם נוסף ניתוח של כריית נתונים מהרשתות החברתיות. זאת, בניסיון להבין מאתרי חיפוש העבודה ומודעות הדרושים מהם המקצועות הנדרשים בכל רגע, ומהו השכר המוצע בהם.

גם אם מצליחים להשיג נתונים לגבי המקצועות הנדרשים כיום, לא תמיד הנתונים הם ברורים. למשל, ניתוח המקצועות הנדרשים והמשתלמים ביותר מבחינת שכר ב–2017 מעלה רשימה שחלקה מובנת מאליה - מפתחי תוכנה ומהנדסי אלקטרוניקה - וחלקה מפתיעה ומובנת הרבה פחות - למשל, מנהלי עבודה בבניין, מוכרי מוצרים רפואיים, מפעילי מלגזות, נהגי משאיות וחשמלאים.

ביקוש

יתרה מכך, ניתוח הנתונים מעלה לא מעט סתירות. משרד העבודה סימן לא מעט מקצועות שהביקוש להם גבוה, אך השכר בהם אינו עולה בהתאם. המעסיקים מתלוננים על מחסור עצום ברתכים, צבעי מכוניות, טבחים, עובדי דלפי מזון ונציגי מכירות טלפוניים, אבל בפועל לא מסכימים לשלם להם הרבה יותר משכר המינימום — מה שמותיר כמובן את עקומות ההיצע והביקוש בלי נקודת מפגש.

רוני שניצר, מנהלת אגף בכירה לאסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד העבודה, מסבירה את הסתירה הזאת בכך שבחלק מהענפים האלה יש הרבה עובדים זרים, ולכן המעסיקים הישראלים התרגלו לשלם מעט. לחלופין, מדובר בענפים בעלי פריון נמוך, ולכן קשה למעסיקים לשלם שכר גבוה יותר.

בחלק מהמקרים הטענה היא כי השכר עולה עם הוותק והניסיון. בדיקת משרד העבודה מצאה לפחות מקצוע אחד שבו זה אכן המצב — הנדסאים. השכר להנדסאים קופץ ב–35%–50% בתום חמש שנים מסיום הלימודים (או אי־סיום הלימודים — 35% הוא נתון של מי שפרש מהלימודים ללא דיפלומה), ובחלק מהמקצועות ההנדסיים, השכר הממוצע לאחר חמש שנים גבוה ממש (12–14 אלף שקל בחודש להנדסאים בתחום ההנדסה האזרחית, מכונות וחשמל).

הנדסאות היא תחום שאותו סימן משרד העבודה כאחד ממקצועות העתיד. הוא לא היחיד. די ברור שכל מה שקשור למקצועות ההנדסה והתוכנה ייהנה מביקושים גבוהים בעתיד. כך גם כל מקצועות הטיפול (עובדים סוציאליים, אחיות, רופאים, פיזיותרפיסטים, פסיכולוגים וכד'). גם חשמלאות נראה כמו הימור טוב — הכשרה קצרה, ביקוש מובטח ויכולת לעבוד כעצמאי. ביקושים גדולים יש גם למקצועות בתחום הזיקנה, השיווק ומשאבי אנוש.

מרד הלודיטים
Archiv Gerstenberg / ullstein bi

מנגד, נהגי משאיות המבוקשים כיום עלולים למצוא עצמם מוחלפים בידי כלי רכב אוטונמיים בעוד עשור או שניים. גם תחומים כמו פניות הציבור, פקידי בנקים, קופאים, סוכני ביטוח, סוכני נסיעות ושליחים נמצאים בסכנה דומה.

באיזה מוסד לימודי הכי משתלם ללמוד?

האתר החדש של משרד העבודה אמור לעלות רק בעוד שנה. השאיפה היא שהוא לא יכלול רק המלצות על מקצועות מבוקשים, אלא גם דירוג של מוסדות לימוד. הכלכלן הראשי באוצר מנסה לפתח מודל שינבא איזה שכר צפוי לבוגר של כל מוסד אקדמי. לא בטוח שהאוניברסיטאות יתלהבו מכך.

שנה לפני שהאתר עומד לעלות לאוויר, יש מי ששופכים עליו מים קרים. העובדה שהמדינה תתווך נתונים לגבי מקצועות מבוקשים, השכר המוצע בהם ומוסדות אקדמאיים מומלצים — מעין מורה נבוכים לכל מי שמצטרף לשוק העבודה, או מי שכבר נמצאים בו וזקוק להסבה — היא מצוינת. את הבהלה אפשר להשאיר בצד.

המעסיקים

זרעי ההיסטריה צצו ב–2013, אז פירסם זוג כלכלנים אמריקאים מובילים ניתוח של שוק העבודה העתידי, לנוכח התגברות כוח המחשוב והבינה המלאכותית. התחזית הרעידה את אמות הספים: 47% מהמקצועות בארה"ב נמצאים בסיכון של 70% להיות מוחלפים בידי אלגוריתמים ובינה מלאכותית.

מאז אותו פרסום נעשו עוד עבודות כלכליות, והן כבר רגועות בהרבה. מחקר שנערך במכון אהרון במרכז הבינתחומי, בידי סרגי סומסקין, מצטט את התחזיות העדכניות: שיעור המקצועות בסיכון צנח בארה"ב מ-47% ל-10%, ובישראל מ-40% ל-17%. ממוצע OECD הוא כיום 14% מהמקצועות.

ההסבר זהה לזה שהיה במהפכה התעשייתית - הטכנולוגיה משמידה מקצועות, אך באותה העת בוראת דרישה למקצועות חדשים. כך, העגלונים בוודאי ביכו את הגעתה של הכרכרה המונעת בבנזין, הידועה בשם מכונית, אבל אין ספק שהגעת המכונית קידמה את העולם, יצרה אינספור מקצועות חדשים, ובסופו של דבר גם מרבית העגלונים הסתדרו עם מקצוע חדש.

"מנסים להתחבר לצורכי השוק"

השכר

התהליך הזה אמנם כאוב, ויש רבים שאינם מצליחים לצלוח אותו. מרד הלודיטים, למשל, דוכא באכזריות בידי ממשלת בריטניה, וראשיו הוצאו להורג. אפשר להניח שגם בקרב העגלונים המבוגרים היו מי שלא הצליחו להסתגל לעולם עם מכוניות, ולא השתלבו בתעסוקה חדשה.

בדיוק עם האתגר הזה - צליחת שלב המעבר עם מינימום כאב אפשרי - מנסה האתר החדש של משרד העבודה להתמודד. "אנחנו מנסים להתחבר לצורכי השוק", אומרת שניצר, "לתת מידע מה מבוקש יותר, היכן יש שכר גבוה ומהו צפי השכר בהמשך, וגם איזה מוסד אקדמי נותן את תשואה טובה יותר". הנגשת המידע נועדה לסייע בבחירת מקצוע הלימוד הנכון, במוסד הנכון, בכניסה הראשונית לשוק העבודה, אבל לכולם ברור שכיום אין בכך די. צריך גם ליווי מתמשך לאורך חיי העבודה כדי לסייע לעובדים להישאר בעבודתם, ולסייע לאלה שצריכים להחליף עבודה — לאחר שהבינה המלאכותית החליפה אותם.

מדובר במערכת מורכבת שצריכה לכלול מידע, הקניית כישורי למידה, כמו גם כישורים רכים, למידה לאורך החיים, וכמובן הכשרה מקצועית טובה. ועדת התעסוקה 2030, בראשות פרופ' צבי אקשטיין, צפויה להגיש את הדו"ח שלה לשר העבודה החדש, ואחת ההמלצות המרכזיות בו צפויה להיות מדידת תשואה להכשרות מקצועיות.

ממש כשם שהאוניברסיטאות והמכללות ידורגו באתר החדש, בהתאם לתשואת השכר שמקבלים הבוגרים שלהן, כך גם מפעילי הכשרות מקצועיים יקבלו דירוג ממשרד העבודה בהתאם למספר הבוגרים שהם הצליחו לשלב בעבודה, והשכר שבו הם שולבו.

"המטרה היא לקבל החלטות בנוגע לשוק העבודה על בסיס מידע ונתונים", אומרת שניצר. היא מתכוונת גם להחלטות של בחירת מקצוע הלימוד בידי הפרט — וגם להחלטות של משרד העבודה אילו הכשרות מקצועיות לממן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות