בקרוב ישראל תגדל ותהיה גרמניה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בקרוב ישראל תגדל ותהיה גרמניה

רוב המדענים בישראל חולמים על פרס נובל, ורוב התעשיינים מחפשים את הרווח המיידי קצר הטווח - לכן הקמת מכוני מו"פ תעשייתי היא צו השעה

21תגובות
Waltraud Grubitzsch / dpa-Zentr

מרכיב חשוב בעוצמה הכלכלית-תעשייתית של גרמניה, מקורו בריבוי מכוני מחקר בסיסי ויישומי, העוסקים הן בהעברת ידע מדעי מהאקדמיה לתעשייה והן במתן פתרונות לבעיות יומיומיות שבהן נתקלת התעשייה, כולל עזרה בפיתוחים טכנולוגיים ומוצרים.

לאחר מלחמת העולם השנייה השכילה גרמניה להקים שלושה ארגוני מו"פ עוצמתיים, שאין להם כמעט אח ורע בעולם: "מקס פלאנק", העוסק במחקר בסיסי שלו כ-80 מכוני מחקר עם תקציב שנתי של כ-2 מיליארד יורו, ומעסיק כ-15 אלף עובדים; "הלמהולץ", העוסק במחקר בסיסי בשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות ונותן גם שירותי מו"פ יישומי לתעשייה, ולו 19 מכוני מחקר עם תקציב שנתי של 4.7 מיליארד יורו, ומעסיק כ-40 אלף עובדים; ו"פראונהופר", המתמחה אך ורק במו"פ תעשייתי יישומי, שלו 60 מכוני מחקר בתקציב שנתי של יותר מ-2 מיליארד יורו, ומעסיק כ-24 אלף עובדים.

לצערנו, תמונת הראי בישראל מאכזבת ועלובה - יש כאן 4 מכוני מחקר זערורים: מכון המתכות, הקרמיקה, הפלסטיקה והיין, המעסיקים בקושי רב 20-10 עובדים כל אחד, החיים מהיד לפה וחלקם בסכנת סגירה פרמננטית, כשהקשר בין האקדמיה לתעשייה הוא חלש בלשון המעטה.

בכדי להמריץ את שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה, יזם והקים לפני כ-30 שנה המדען הראשי דאז יגאל ארליך את תוכניות "מגנט" ו"מגנטון", היוצרים התאגדויות אד-הוק של האקדמיה והתעשייה סביב טכנולוגיות עתידיות פורצות דרך.

ואכן, מאז נוצרו כמה תריסרי פרויקטים משותפים ומבטיחים, אולם הוואקום בין האקדמיה לתעשייה עדיין שריר וקיים, ופוטנציאל שיתוף הפעולה בינהם לא מומש - עדיין. רוב המדענים בישראל חולמים על פרס נובל, ורוב התעשיינים מחפשים את הרווח המיידי קצר הטווח - לכן הקמת מכוני מו"פ תעשייתי הוא צו השעה, העשוי לגשר על הפערים הללו - את זאת הבין המדען הראשי לשעבר, אבי חסון, שיחד עם הנספחות המסחרית בגרמניה, החל לפני כ-5 שנים ליזום מגעים עם המכון היוקרתי "פראונהופר", שלו כתריסר מרכזי מו"פ בעולם, כדי לשכנעו להקים מרכז נוסף בישראל. בשלב ביניים הוחלט להקים "מרכזי פרויקטים" ספציפיים בין הגרמנים לגופי מחקר מקומיים בהשתתפות חברות תעשייתיות.

הנושא הראשון שנבחר היה בתחום הננוטכנולגיה, אך ההתעניינות של מכוני המחקר הגרמנים בישראל איננה מסתיימת בכך. בימים אלה משיקים "פראונהופר" והאוניברסיטה העברית שני מרכזי פרויקטים, האחד בנושאי סייבר והשני בתחום פיתוח תרופות.

ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה - ריבוי של מרכזי פרויקטים היא בסופו של דבר הדרך הנכונה לשכנע את "פראונהופר" להקים בטווח של 5-3 שנים את מרכזם בישראל, בו יעבדו כתף אל כתף מדענים וחוקרים ישראלים וגרמנים, במתן פתרונות וטכנולוגיות לתעשייה הישראלית והגרמנית.

ההתפתחויות המבטיחות של השנים האחרונות בין ישראל למכוני המחקר הגרמנים חיוביים מאוד, בתנאי שנשכיל להקים יחד עמם גם מרכזי פיתוח ופרויקטים, שבהם לגרמנים יתרון מוחלט עלינו, כדי ללמוד מניסיונם ומהידע הרב שלהם בתחומים כמו טכנולוגיות ייצור מתקדמות, תעשייה 4.0, אלקטרואופטיקה ועוד.

הכותב הוא ציר כלכלי בגרמניה ואוסטריה לשעבר

ללא קרדיט



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות