למרות החוב הנמוך - הגירעון מסכן את יציבותה של ישראל - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למרות החוב הנמוך - הגירעון מסכן את יציבותה של ישראל

אחד הדברים החשובים לבחינת סיכון המדינה הוא התנהגות תקציבית אחראית של ממשלה. הזנחת משמעת פיסקלית על ידי הממשלה, או פעילותה בחוסר אמינות, צריכים להדליק נורה אדומה

הפגנה ביוון בעקבות המשבר הכלכלי ב-2011
REUTERS

האם יחס החוב לתוצר הנמוך יחסית בישראל (61%) מאפשר לנו לדאוג פחות מהעלייה האחרונה בגירעון התקציבי ל-3.5%, הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות, למעט יפן וארה"ב? התשובה היא לא. יחס זה, שנתפש לעתים כפרמטר עיקרי המגדיר את סיכון הפיננסי של המדינה, למעשה כמעט חסר משמעות להערכת אותו הסיכון.

קחו לדוגמה את היחס בין החוב לתוצר שנרשם במדינות האירופיות ב-2007, שלוש שנים לפני פרוץ המשבר הגדול באירופה. אכן ליוון ואיטליה היה היחס הגבוה ביותר של כ-100%. אולם, בלגיה שתפסה את המקום השלישי עם היחס של 87% לא חוותה משבר. אחרי השלישייה המובילה ניצבה קבוצת מדינות עם היחס שעמד בין 60% ל-70% שכללה את אוסטריה, צרפת גרמניה ופורטוגל, ומתוכן רק האחרונה נכנסה למשבר חריף. ספרד ואירלנד, שתי "הכוכבות" הגדולות של המשבר באירופה, היו בכלל בתחתית הטבלה עם היחס של 35% ו-24% בהתאמה.

בסך הכל, 9 מתוך 25 מקרים של חדלות פירעון של המדינות בין השנים 2017-1998 קרו כשהיחס בין החוב לתוצר היה כמו היחס הנוכחי בישראל או נמוך ממנו.

נציגי הממשלה אוהבים להתפאר בהישג של ירידה ביחס החוב לתוצר בישראל בעשור האחרון, שהיתה באמת משמעותית ומנוגדת למגמת העלייה כמעט בכל יתר המדינות. מבלי לזלזל בתרומתם, צריכים לציין שחלק גדול מהירידה לא ממש קשור למדיניות הנבונה של הממשלה, אלא לגורמים שעליהם אין לה בכלל השפעה.

קודם כל, האינפלציה שאליה צמוד חלק גדול מהחוב הממשלתי היתה נמוכה מאוד. לעומת זאת, מדד המחירים שאליו מוצמד התוצר במשק עלה בקצב גבוה יותר, מה שעזר להוריד את היחס בין החוב לתוצר. בדרך כלל אין הבדל גדול בין המדדים. שנית, הריבית בישראל ירדה בחדות, מה שמיתן את קצב הגידול של החוב. שלישית, השקל התחזק ועזר להפחית מערכו של החוב במטבע חוץ. רביעית, צריכים להגיד תודה לממשלה ולבנק ישראל שהובילו את המשק לקראת המשבר ב-2008 ללא גירעון תקציבי בכלל, ללא בועה במחירי הנכסים וללא בעיות במערכת הפיננסית. עובדה זו עזרה לישראל לעבור את המשבר בצורה חלקה בהשוואה למרבית המדינות בעולם ולא לספוג ירידה כואבת בתוצר.

עובדי ליהמן ברדרס במהלך המשבר ב-2008
Mary Altaffer/אי־פי

אז, אם יחס החוב לתוצר לא ממש משקף את הסיכון למשבר, אלו סימנים כן יכולים לזהות אותו?

מהמחקרים עולה שאחד הדברים החשובים לבחינת סיכון המדינה הוא התנהגות תקציבית אחראית של ממשלה. הזנחת משמעת פיסקלית על ידי הממשלה, או פעילותה בחוסר אמינות, צריכים להדליק נורה אדומה. בנוסף, משבר מתפתח לעתים קרובות כשהממשלה נאלצת לספוג הוצאות גבוהות ובלתי צפויות. לדוגמה, במקרה של חילוץ הבנקים מקריסה שמקורה בשוק הנדל"ן, או בגלל אירוע אחר, כפי שקרה באירלנד, ארה"ב או ספרד. לפעמים ממשלה נאלצת להוציא סכומים גבוהים בעקבות אסון טבע או מלחמה.

בית למכירה בתקופת המשבר בארה"ב ב-2008
Mel Evans / ASSOCIATED PRESS

הקריאות שנשמעות לעתים לאפשר לגירעון לגדול הן בדיוק המתכון לעליית הסיכון למשבר. להגיד שהגירעון פחות מסוכן כי יחס חוב לתוצר נמוך, זה כמו להגיד שעישון פחות מסוכן לאדם שעושה ספורט. פנייה לכיוון זה תכניס את ישראל למשבר הבא עם גירעון התחלתי גבוה שיעלה במהירות לרמות חריגות עם פרוץ המשבר. הפעם המשבר יקרה אחרי עלייה חדה במחירי הנדל"ן לדיור ולמסחר, שמומן בנדיבות ע"י האשראי הבנקאי. כמובן שגם סיכון המלחמה בישראל אינו תיאורטי בלבד.

משברים מטבעם ברוב המקרים הם אינם צפויים, לא על ידי הגורמים המקומיים ולא על ידי הגופים הבינלאומיים כגון קרן המטבע או חברות דירוג האשראי. משבר פיסקלי תמיד מתגלגל במהירות מעלייה בגירעון להורדת דירוג האשראי, פיחות המטבע, עלייה באינפלציה ועלייה בריבית. זה בדיוק מה שקרה בישראל ב-2002.

קשה מאוד לעצור משבר מסוג זה אלא במחיר של פגיעה חזקה בצמיחה וברמת החיים. יחס החוב לתוצר, נמוך ככל שיהיה, לא עוזר למנוע התפתחות משבר. לכן, ממשלה אחראית חייבת לטפל בגירעון גבוה כדי למנוע סיכון, אפילו הקטן ביותר, למשבר פיננסי שיגבה מחיר כבד מהאזרחים.

הכותב הוא כלכלן ראשי, מיטב דש השקעות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות