חינוך פיננסי בבתי הספר - צורך קריטי - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חינוך פיננסי בבתי הספר - צורך קריטי

הדיון בנוגע להקניית ידע כלכלי בשלב מוקדם בחיים, מתרחש במקומות רבים בעולם ובאחרונה גם בישראל בעקבות הפעילות של עמותת רווח נקי, המנסה לקדם חינוך פיננסי בבתי הספר

תגובות
תלמידים בבית ספר. למצולמים אין קשר לכתבה
אילן אסייג

"אני כמעט בת 18 ואין לי מושג לגבי מסים, שכר דירה או ביטוח. אבל אני יכולה לנתח שיר, בארבע שפות שונות" — ציוץ זה שתלמידה בת 17 מהעיר קלן בגרמניה פירסמה בטוויטר ב–2015 עורר דיון ציבורי סוער.

הציוץ שותף עשרות אלפי פעמים ואף גרר התייחסות מצד שרת החינוך הגרמנית, יוהאנה וונקה, שהודתה לנינה על הדיון החשוב, כדבריה. הדיון בנוגע להקניית ידע כלכלי בשלב מוקדם בחיים, מתרחש במקומות רבים בעולם ובאחרונה גם בישראל בעקבות הפעילות של עמותת רווח נקי, המנסה לקדם חינוך פיננסי בבתי הספר. לאור התפתחויות אלה עולה השאלה האם חינוך פיננסי הוא אפקטיבי, ומדוע בכלל כדאי להשקיע בכך משאבים.

התומכים בחינוך פיננסי מציינים את השינוי שעבר על העולם בעשורים האחרונים. שוק העבודה משתנה, האחריות לניהול הפיננסי עוברת מהממשלה לאזרח ורמת המורכבות הפיננסית גדלה בקצב מסחרר. אנחנו מחליפים מקומות עבודה בתדירות גבוהה, מבצעים פעולות בנקאיות מהטלפון הסלולרי, וממש לא כדאי שנבנה על הפנסיה שלנו. נוסיף לכך את התרבות הצרכנית ודי ברור שחינוך פיננסי זה בדיוק מה שהעולם צריך. כך לפחות חושבים בבנק העולמי וב–OCED.

המתנגדים לחינוך פיננסי טוענים שזאת דרכה של המדינה להתחמק מאחריות, ומטילים ספק באפקטיביות שלו לטווח הארוך. אביעד הומינר־רוזנבלום, למשל, פירסם ב–TheMarker טור המפקפק בתועלת של חינוך פיננסי ("הציבור לא רוצה להבין בהתנהלות פיננסית, וחינוך לא ישנה זאת", 28 בפברואר 2019), ומזכיר אנליזה שסקרה 200 מחקרים והראתה שלחינוך כזה תרומה חלשה שדועכת עם הזמן.

הומינר־רוזנבלום מעלה נקודה חשובה: ידע בלבד אינו מספיק כדי להוביל לשינוי התנהגותי — אבל עלינו להיזהר, ולהימנע מהמסקנה כי לידע אין חשיבות. שני מחקרים של הבנק העולמי, הבוחנים את ההשפעות של תוכניות חינוך פיננסי תוך התייחסות לסוג ואופי התוכנית ולאופן שבו היא מועברת, מצביעים על כך שלחינוך פיננסי יש השפעה כשהוא נעשה כראוי ובסיטואציה מתאימה.

תוכניות לימוד ממוקדות הכוללות התנסות התגלו כאפקטיביות בהרבה מתוכניות שמעבירות תכנים בצורה סטטית. מחקרים מצביעים על הצלחה לתוכניות כאלה בבתי הספר, המאפשרות למידה באמצעות התנסות, משחוק, ושימוש בטכנולוגיות היוצרות רגעי למידה משמעותיים. נראה שהמסר העקבי העולה מהמחקר בתחום הוא שחינוך פיננסי דורש יותר מזריקת ידע — צריך לייצר תכנים שיחברו את התלמידים לנושא ויאפשרו להם ללמוד מהתנסות. קשה לי להאמין שזוהי חדשה מרעישה עבור כל מי שאי פעם גילה כי אינו זוכר דבר מהחומר ששינן לקראת בחינה כזו או אחרת.

הגישה כיום בקרב העוסקים באוריינות פיננסית היא שצריך לייצר מערכת הוליסטית הכוללת הנחלת ידע — אבל גם פישוט תכנים, רגולציה חכמה המודעת לחולשות של הצרכנים ויצירת מערכת תומכת בקבלת החלטות ברגעי מפתח. חינוך פיננסי בבתי ספר הוא רק נדבך אחד במערכת, אבל נדבך קריטי. צודקים המבקרים הטוענים כי מי שיסתפק בשיעורי חינוך פיננסי בבית הספר לא יפיק מכך תועלת רבה במיוחד, אבל אנחנו חיים בעולם שבו לכל אחד מאתנו גישה אינסופית לידע, והלמידה במרבית התחומים מתבצעת לאורך כל החיים. חינוך פיננסי בבית הספר יספק את התשתית ללמידה ברגעים משמעותיים בהמשך — בעת השחרור מהצבא (חיסכון), הקמת משפחה (משכנתא) והיערכות ליציאה לגמלאות (פנסיה).

הנחלת אוריינות פיננסית היא משימה ברת ביצוע. עלינו לתת לילדינו את הבסיס להתמודדות עם המציאות של המאה ה–21 ולאפשר להם שליטה על עתידם הפיננסי.

ד"ר כרמל הוא חבר במרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית באוניברסיטת בן גוריון בנגב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות