מזלזלים במשרד החוץ, ומפסידים מנוף לעשייה כלכלית - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מזלזלים במשרד החוץ, ומפסידים מנוף לעשייה כלכלית

תפישת העבודה הקיימת של משרד החוץ לא שמה את הדגש על שלל תחומי פעולה שיכולים להניב רווחים לתקציב המדינה, ובכך עושה חיים קלים למשרד האוצר

4תגובות
מטה משרד החוץ
מנחם כהנא / אי-אף-פי

אין דבר שממחיש יותר את הדרך שבה ממשלת ישראל תופשת את משרד החוץ מאשר העובדה שזהו המשרד היחיד שתקציבו קוצץ השנה - קיצוץ של 200 מיליון שקל.

מדוע קל כל כך להמשיך ולקצץ בתקציב המשרד הזה דווקא ולא במשרדים אחרים? ניתן למנות הרבה סיבות – היעדרו של שר במשרה מלאה בקדנציה האחרונה, חוסר הבנה של מטלות המשרד וחשיבותן לביטחון הלאומי, וגם העובדה שרבים בציבור לא מבינים כיצד עבודת משרד החוץ תורמת להם.

כל אלה הן סיבות נכונות, אך בכל הקשור לתקציבים צריך לבחון את המצב קודם כל בפריזמה כלכלית, ובמקרה הזה מדובר פשוט בכך שמשרד האוצר רואה ביחסי החוץ של המדינה הוצאה ולא השקעה שיכולה גם להניב החזרים כלכליים משמעותיים.

תפישת העבודה הקיימת של משרד החוץ לא שמה את הדגש על שלל תחומי פעולה שיכולים להניב רווחים לתקציב המדינה, ובכך עושה חיים קלים למשרד האוצר, שרגיל לחפש את המטבע מתחת לפנס.

אם נסתכל על מה שקורה בעולם, נראה שיש מדינות שדווקא כן הצליחו להפוך את יחסי החוץ שלהם להשקעה מניבה. יפן, דנמרק, פינלנד ובריטניה, למשל. חלק מאותן מדינות שמו את הדגש על דיפלומטיה כלכלית ובמקביל הפכו את משרדי החוץ שלהם לגופים שמובילים את הנושא.

דיפלומטיה כלכלית היא אחת מאבני היסוד של הדיפלומטיה המודרנית, והיא מכלול הפעילויות של שחקנים ממשלתיים ולא-ממשלתיים בכל הקשור לפעילויות כלכליות, מסחריות ועסקיות ברמה הבינלאומית.

לא סתם הממשלות המובילות בעולם בשדה הזה בחרו לשים את משרדי החוץ במרכז העשייה הזאת – הם הגורמים היחידים שיכולים לספק תמונת מצב רחבה, קשרי עבודה עם כלל הגורמים הרלבנטיים וחזון מעשי, וכך צריך להיות גם כאן.

ממשלת דנמרק, למשל, הבינה שרק למשרד החוץ יש ראייה רחבה שמאפשרת לנהל בהצלחה סוכנות מצליחה לסיוע חוץ שמחזירה רווח של עד 150% על ההשקעה, מכיוון שהוא יודע למנף את הסיוע להקמת גשרים כלכליים בין מדינות.

ממשלת בריטניה הבינה שמשרד החוץ יכול להוביל מערך רחב היקף שמניב רווחים של 25 מיליארד ליש"ט ממערכת האקדמיה המקומית, על ידי הפיכתה ליעד בינלאומי נחשק שמושך סטודנטים מכל העולם.

ממשלת פינלנד הבינה שמשרד החוץ הוא הגוף הנכון לנהל קרן שתומכת בארגוני חברה אזרחית בסכום של למעלה ממאה מיליון יורו מדי שנה, במטרה לייצא את הידע שלהם ולהחזיר חזרה למדינה עוד מאות רבות של מיליונים.

גם בישראל הדברים קורים, אבל בצורה מבוזרת, ללא כל תוכנית סדורה ומדיניות שתמקסם רווחים. ממשלת ישראל מצהירה שהיא רואה בדיפלומטיה הכלכלית ובחדשנות מכפילי כוח שיכולים להעצים את הכלכלה הלאומית וחיזוק קשרים מדיניים עם מדינות העולם. בפועל, לא קיימת אסטרטגיה כוללת לדיפלומטיה הכלכלית בישראל ומקומו של משרד החוץ נפקד מהתהליכים והעשייה המרכזיים בנושא, לטובת שחקנים אחרים.

כשאין גוף אחד שמוביל את העשייה בתחום, ישראל אפילו לא מתקרבת למיצוי הפוטנציאל הגלום בו. זה אפילו לא מסובך. המדיניות צריכה לכלול כמה יעדים כלכליים לאומיים, ומשרד החוץ יפעיל את הגופים המתמחים מהמגזר הציבורי, אזרחי או פרטי – כל אחד בתחום שיש לו בו יתרון היחסי - בינלאומיות בהשכלה גבוהה, יצוא שירותים חברתיים, הסכמי סחר, מינוף הסכמים וכו'.

אם תשאלו את משרד האוצר הם יגידו לכם שכסף לא גדל על העצים. הבחירות האחרונות הן ההזדמנות לנטוע את העצים המניבים. שר החוץ הבא צריך לראות בעצמו מהפכן. אם הוא יכניס למשרד תוכנית עבודה חדשנית ומוכוונת החזר על השקעה, הוא יהיה זה שיציל את שירות החוץ.

הכותבת היא ראש תחום דיפלומטיה 2030 במכון אבא אבן לדיפלומטיה בינלאומית במרכז הבינתחומי הרצליה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות