ההשקעה הרווחית ביותר: חינוך לגיל הרך - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההשקעה הרווחית ביותר: חינוך לגיל הרך

האתגר הגדול הוא ההבנה שכדי להצמיח פה דור שיוכל להתמודד עם האתגרים הלאומיים העתידיים לא מספיק לייצר תוכניות של מצוינות אקדמית בגילי העשרה, אפילו לא בגילי בית הספר היסודי

2תגובות
גן ילדים
אילן אסייג

מחקריו של פרופסור ג'ייימס הקמן, חתן פרס נובל לכלכלה, מתמקדים בשנים האחרונות באי שוויון, בפיתוח אנושי וברכישת מיומנויות לאורך החיים בדגש על הגיל הרך. במחקריו הקמן משתף פעולה עם דיסציפלינות אחרות מלבד כלכלה, ביניהן פסיכולוגיה, גנטיקה, אפידמיולוגיה ומדעי המוח. זאת בכדי לבחון את אופן התפתחות האדם, ואת הקשר שבין תהליכי התפתחות למוביליות חברתית.

מחקריו מראים באופן ברור שפעוט שגדל בסביבה חינוכית איכותית יהיה בעל מסוגלות אקדמית, חברתית וכלכלית גבוהה יותר. מעבר למשמעות הערכית והחינוכית, יש לכך גם משמעות כלכלית אדירה: מחקריו של הקמן מראים את שיעור התשואה להשקעה בחינוך בגיל הרך, שלפיו כל דולר שיושקע באיכות של טיפול וחינוך בגילי לידה עד חמש יניב החזר כלכלי של 13% בשנה למדינה.

איך? פעוט שיזכה לחינוך איכותי יהיה בריא יותר, בעל פוטנציאל גבוה יותר להשתלבות בעבודה ובחברה, תוך הפחתה משמעותית של הסיכוי להוות נטל כלכלי על סביבתו.

מדינת ישראל מזניחה זה שנים את החינוך בגיל הרך. אין כיום מדיניות ממשלתית שמעניקה את תשומת הלב הנדרשת לאיכות החינוך בגיל הרך, אין השקעה ראויה בליווי הורים צעירים ואף ליווי התפתחותי איכותי והולסיטי לתינוקות ופעוטות אינו בנמצא. כל שנה שעוברת ללא השקעה בחינוך בגיל הרך משמעותה העמקה ישירה של הפערים החינוכיים והחברתיים, הקטנת הפוטנציאל העתידי של אותם פעוטות ויצירת דור שחלקו הגדול יהווה נטל חברתי וכלכלי על המדינה.

כמומחית לחינוך, קל לשכנע אותי במשמעות העמוקה שיש להענקת הזדמנות חינוכית שווה ואיכותית. בדרך כלל, גם קל לי לשכנע אחרים - הרי כולנו רוצים חינוך ראוי לילדנו. האתגר הגדול הוא ההבנה שכדי להצמיח פה דור שיוכל להתמודד עם האתגרים הלאומיים העתידיים לא מספיק לייצר תוכניות של מצוינות אקדמית בגילי העשרה, אפילו לא בגילי בית הספר היסודי: בשלבים הללו הפערים במיומנויות שפתיות, חברתיות וקוגניטיביות גדולים מכדי שנוכל להתגבר עליהם.

אין לנו את הפריווילגיה לחכות שיגדלו. יש להשקיע ביצירת אפשרות חינוכית שווה ואיכותית לכל ילד וילדה מרגע לידתם, כך שיוכלו למצות את הפוטנציאל שלהם ולהבטיח את המשך שגשוגה החברתי והכלכלי של מדינת ישראל.

הכותבת היא מנכ"לית קרן ברכה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות