אם בהיי-טק היתה קביעות כמו למורים, הוא היה קורס - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אם בהיי-טק היתה קביעות כמו למורים, הוא היה קורס

לתפקודו ואיכותו של המורה השפעה קריטית על עתיד תלמידיו, הילדים שלנו. אנחנו לא יכולים להמשיך להעסיק מורים שעייפו מלימוד או כאלה שמעולם לא היו מספיק טובים לכך

2תגובות
כיתה
מוטי מילרוד

קביעות קיימת במגוון משרדים ממשלתיים ובחברות ממשלתיות רבות. מיותר להסביר פעם נוספת מדוע קביעות במגזר הציבורי פוגעת באזרחי ישראל, אך יש תחום אחד שבו הקביעות היא המסוכנת ביותר ובכל זאת כמעט ולא דנים בה – קביעות למורים במערכת החינוך.

אני מודע לכך שאין זה פופולרי לתקוף מורים, אך לא אותם אני תוקף. אני מבקר את ההנהגה שמשמרת את המציאות הקיימת ואת סדר העדיפויות שבבסיסה. כיום, כמעט בלתי אפשרי לפטר מורה במערכת החינוך. לא אפרט את ההליך המייגע שצריך לעבור בשביל לפטר מורה, גם אם אין עוררין על כך שהוא אינו טוב בתפקידו, רק אציין שב-2015 פוטרו בישראל 15 מורים בלבד מתוך כ-150 אלף. זו עלייה מהשנים הקודמות וזה כולל מורים שביצעו עבירות פליליות.

גמישות בתעסוקה קריטית לכל חברה שרוצה להתקדם ולהשתפר. חברות שאינן יכולות לפטר עובדים יקפאו על שמריהן ויתקשו להתחרות בחברות אחרות, שיכולות להחליף עובדים לא מוכשרים או כאלה שכבר אינם מתאימים לתפקידם. הסקטור שבו גמישות העבודה היא הגבוהה ביותר בישראל, באופן לא מפתיע, הוא הסקטור המצליח והמתקדם ביותר – ההיי-טק. אם היתה נהוגה בהיי-טק אותה קביעות שנהוגה במערכת החינוך בישראל, היה ההיי-טק הישראלי, כמו מערכת החינוך הישראלית, משתרך מאחורי הרבה ממדינות המערב והמזרח. למזלנו, בהיי-טק אפשר לפטר עובדים.

בעוד הקביעות במגזר הציבורי והחברות הממשלתיות פוגעת באופן ישיר באזרחי ישראל דרך השירות הירוד שהם מקבלים, הפגיעה שגורמת קביעות המורים מסוכנת בהרבה – היא מסכנת את העתיד של ילדינו. זה אבסורד שפוליטיקאים מדברים השכם והערב על החשיבות של חינוך הדור הצעיר, ובאותו הזמן מתעלמים מהפיל שבחדר. חלק מהמורים שמחנכים את ילדינו פשוט לא מספיק טובים או שאינם בעלי מוטיבציה מספקת לביצוע המשימה המאתגרת. האינטרס של כולנו, ההורים, הילדים והמדינה, הוא שכל מורה שאינו עומד ברף המתבקש לא ימשיך ללמד.

במצב הדברים הנוכחי, משרד החינוך, כחלק מהסכמיו עם אירגוני המורים, מחויב למצוא לכל מורה מקום ללמד. כלומר, גם אם בית ספר הצליח לסייע לתלמידיו ולהיפטר ממורה לא טוב, ילדים אחרים "יזכו" ללמוד אצל אותו המורה. משרד החינוך פשוט מעביר את הבעיה הלאה. המשך העברת כספים לתקציב משרד החינוך (שכבר עבר בגובהו את תקציב הביטחון) מבלי לפעול לפתרון בעיית הקביעות החמורה לא יביא לשינוי המיוחל במערכת.

שכר המורים, אגב, עלה משמעותית בשנים האחרונות, וכיום השכר הממוצע של מורה גבוה מהשכר הממוצע של בעל תואר ראשון במשק, אך מבנה השכר הנוכחי, שלפיו למורה לוקח 36 שנים להגיע לשיא שכרו, כשהפקטור המרכזי לשדרוג שכר הנו ותק ולא ביצועים או יכולת, מונע ממורים חדשים ומוכשרים להיכנס למערכת.

לתפקודו ואיכותו של המורה השפעה קריטית על עתיד תלמידיו, הילדים שלנו. אנחנו לא יכולים להמשיך להעסיק מורים שעייפו מלימוד או כאלה שמעולם לא היו מספיק טובים לכך. מבנה השכר צריך להיות כזה שימשוך צעירים מוכשרים למקצוע, כאלה שישאפו להישאר בו וידעו שעתידים המקצועי ושכרם תלויים ביכולותיהם ובביצועיהם ולא בוותק שלהם. ניתן להגיע לשם בעזרת חוזים אישיים, שכר דיפרנציאלי מבוסס הישגים (אפשר להתווכח איך בודקים זאת), בונוסים למצטיינים ועוד. במקביל חייבים כל המורים לדעת שכמו כל אדם בשוק החופשי, אם לא יבצעו את תפקידם כהלכה - הם יפוטרו.

זו אינה שאלה של דיני עבודה אלא שאלה ערכית – למי אנחנו כמדינה דואגים, לילדנו ולמורינו הטובים מצד אחד או למורים שאינם צריכים ללמד? בחירה בקביעות היא הפניית גב בוטה לילדינו ולעתידנו.

הכותב הוא מאסטרנט ליחסים בינלאומיים במסלול ישיר לדוקטורט, וחבר בוועד המנהל של עמותת תחרות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות