החברה הישראלית כבר מכירה בזוגיות חד-מינית – החקיקה עוד לא

במציאות הנוכחית, לא פעם זכויותיהם של זוגות חד מיניים נקבעות על ידי פסיקות פרטניות תקדימיות, ולא על פי סרגל חקיקתי

מאיה הר ציון
מאיה הר ציון
זוג אבות הומואים
מאיה הר ציון
מאיה הר ציון

תמורות מפליגות חלו ביחסה של החברה הישראלית לקהילה הלהטבי"ת בשנים האחרונות. הומוסקסואלים מוצהרים נמצאים כיום בצמרת החברה - חברי כנסת, קצינים בכירים, אנשי אקדמיה מובילים. בטלוויזיה כבר לא מצנזרים סרטים שבהם מככבים זוגות חד-מיניים, ובבתי קפה ובחוצות העיר ניתן לראות זוגות חד-מיניים הולכים שלובי זרועות.

למרבה הצער, ההתקדמות ביחסה של החברה לקהילה הלהט"בית לא הגיעה עדיין אל בית המחוקקים, והחקיקה נמצאת במרחק שנות אור מהמציאות. העובדה כי זוגות חד-מיניים אינם יכולים להינשא בבתי דין דתיים לפי השתייכותם הדתית אינה צפויה מן הסתם להשתנות בעתיד הנראה לעין, ואולם המדינה יכולה וצריכה להתקדם בתחומים רבים הנוגעים לזכויותיהם הזוגיות וההוריות של זוגות חד-מיניים.

כך לדוגמה בתחום ההורות המשותפת, ולמרבה הצער גם בתחום ההורות שלאחר פרידה (כן, גם זוגות חד-מיניים מתגרשים) - ישנן עדיין נקודות רבות שטרם הוסדרו והמחוקק טרם נתן עליהן את הדעת. אמנם, כמו אצל זוגות הטרוסקסואליים, הסכמי ממון והסכמי הורות מקדימים יכולים לתת מענה מסוים לבעיות העלולות לצוץ בהמשך. אך פעולה זו מטילה את האחריות על הפרט ואיננה מבצרת את זכויותיו בחקיקה אחידה.

וכמו אצל כולם, גם זוגות חד מיניים מאוהבים ונרגשים מתקשים לא פעם לשלב בתהליך המיסוד הזוגי וההורי הסכמים משפטיים, העוסקים בתרחישים כואבים שאיש אינו רוצה לחשוב כי יקרו.

תחום נוסף הוא קביעת מזונות לקטין בעת פרידה ו/או גירושין. כיום אין ודאות בעניין פסיקת מזונות לילדו הביולוגי של אחד מהצדדים, כפי שקבוע ביחס לזוגות הטרוסקסואלים. כך למשל, ילד שנולד לאשה מגבר מכוח מפגש מיני חד פעמי יהא זכאי למזונות, בעוד שילד ביולוגי שנולד לאחד הצדדים בקשר חד-מיני לא בטוח שיהיה זכאי למזונות בעת פרידת הצדדים, שכן החוק אינו נותן מענה למקרים של תשלום מזונות לילדים שגדלו במערכת חד-מינית, וכל מקרה נדון לגופו.

תחום נוסף הוא תחום המשכנתאות והטבות המס השונות. חובתה של המדינה לבטל כל אפליה במעמדם של זוגות חד-מיניים, להכיר בהם ובצורכיהם, ולתת מענה הוגן שיאפשר מימוש זכויותיהם כנשואים, לא מכוח פסיקות שהתהוו, אלא מכוחם של חוקים ברורים שאינם מותירים את הדברים לפרשנות מרחיבה או מצמצמת של בתי המשפט.

במציאות הנוכחית, לא פעם זכויותיהם של זוגות חד מיניים נקבעות על ידי פסיקות פרטניות תקדימיות, ולא על פי סרגל חקיקתי. כך נוצר מצב מעוות ומפלה בו כל מקרה לגופו, והמחוקק מפגר אחרי המציאות בבתי המשפט. מצב זה חייב להשתנות, ממש כשם שהשתנתה המציאות החברתית. אם בעבר נחשבה זוגיות חד מינית לסטייה ועבירה בספר החוקים, כיום ישראל היא חברה מודרנית, נאורה וליברלית, ונדמה כי אין חולק על כך כי מי שחי במשפחה חד-מינית ראוי וזכאי לאותם תנאים וזכויות כמו מי שחי במשפחה הטרוסקסואלית.

בכנסת הבאה צפויים לכהן לא מעט חברי כנסת שהם חד-מיניים. אני מקווה ומאמינה כי חברי הכנסת, במהלך חוצה מפלגות, יוכלו להתגבר על הקשיים ולהעביר שורה של חוקים שיאפשרו לזוגות חד-מיניים לחיות חיים רגילים המזכים אותם בכל ההטבות והזכויות הניתנות לכל זוג במדינת ישראל. מדובר במהלך מתבקש שישלים עם המציאות, וייתן למצב החברתי תוקף חוקי.

הכותבת היא עורכת דין העוסקת בדיני משפחה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker