פתאום כולם רוצים להיות שרי חינוך - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פתאום כולם רוצים להיות שרי חינוך

למרות השקעות של 59 מיליארד שקל, מערכת החינוך נותרה מאחור וסובלת מחוסר יעילות ■ הסיבה המרכזית לכך היא התחלופה הגבוהה של שרי חינוך, שמובילה להשקה של עוד ועוד רפורמות

3תגובות
בגרות במתמטיקה (למצולמים אין קשר למאמר)
אילן אסייג

למערכת הבחירות של הכנסת ה–21 יש להיט חדש: תיק החינוך. מגילה גמליאל דרך מירי רגב וציפי חוטובלי ועד בצלאל סמוטריץ' ומשה פייגלין — פתאום כולם רוצים להיות שרי חינוך.

עם כל השמחה על כך שכל האנשים האלה מבינים כי חינוך משמעותו חוסן ערכי, חברתי, כלכלי וביטחוני למדינת ישראל — זה בדיוק הפורמט שהביא את מערכת החינוך לקיבעון רב שנים ולחולאי הרפורמות שמהן היא סובלת, כאשר רפורמה אחת סותרת את האחרת.

מיקומם הנמוך של תלמידי ישראל במדדי המבחנים הבינלאומיים לאורך השנים, מעיד כי למרות השקעות של 59 מיליארד שקל מתקציב המדינה, מערכת החינוך נותרה מאחור וסובלת מחוסר יעילות. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא התחלופה הגבוהה של שרי חינוך ומנכ"לים של משרד החינוך — שמובילה לשינויים תכופים במדיניות המשרד ולהשקה של עוד ועוד רפורמות, שאין ביניהן המשכיות וחיבור מובהק, כמו רפורמת אופק חדש ורפורמת עוז לתמורה.

נכון להיום, התלמידים בישראל נאלצים לעבור בין ארבע מסגרות שונות במהלך 15 שנות לימודיהם, נדרשים להיבחן בלפחות שבעה מקצועות במסגרת בחינת בגרות חיצונית, ובמקצוע בחירה נוסף ברמה מוגברת — מספר חריג בהשוואה בינלאומית. השיטה הזאת מובילה לבינוניות וללימוד המבוסס על למידה בעל פה, שלרוב אינו מותיר חותם אחרי הבחינה. השיטה אף מפלה לרעה תלמידים שעיקר כישוריהם בחשיבה וניתוח מקוריים, ומייצרת לחץ וחרדה בקרב תלמידים רבים.

במצב כיום, התלמידים אינם מקבלים את הכלים המתאימים בתחומים אלה, המוטיבציה שלהם נפגעת, ורמת לימודיהם נותרת מאחור ואינה מכשירה די הצורך את תלמידיה לשינויים המתחוללים בשוק העבודה. בוגרי מערכת החינוך יוצאים אל עולם התעסוקה מבלי שיש ברשותם את הכלים הנדרשים כדי להתמודד בהצלחה עם התמורות המקצועיות, הכלכליות והטכנולוגיות המאפיינות אותו.

מערכת החינוך אינה זקוקה לשר, היא זקוקה לרשות חינוך ממלכתית — כזאת שתפעל באופן מקצועי ובמנותק מהדרג הפוליטי ותגן על ילדי ישראל מפני החילופים התכופים הללו. רשויות דומות קיימות באירופה ובארה"ב, ומאפשרות להיצמד לתוכנית אסטרטגית ארוכת טווח עם יעדים מדידים, שינוי מבני ושיטות הוראה חדשניות.

שר החינוך, נפתלי בנט
ששון תירם

באותו אופן, יש לפצל את הריכוזיות ולהעביר סמכויות לרמה המקומית, כך שהרשויות המקומיות ירכזו בידיהן את האחריות הארגונית והפדגוגית לכל היבטי החינוך מגיל 3 עד 18 באופן פרטני ובהליך של אבחון אישי, בניית תוכניות התערבות פדגוגית וחברתית, וקביעת תוכניות עבודה המבוססות על יעדים מדידים עבור כל התלמידים ביישוב.

כמו כן, יש לעבור למתכונת של 11 שנות לימוד, כך שתוכנית הלימודים העל־יסודית, לרבות בחינות הבגרות, תסתיים בתום כיתה י"א. השנה האחרונה (י"ב כיום) תוקדש לפיתוח אישי, שבה כלל התלמידים יהיו רשאים לבחור מתוך כמה אפשרויות כיצד לעשות שימוש מיטבי בשנה זו לצורכי העצמה והכנה לקריירה ולחיים הבוגרים. יחד עם זאת, מספרן של בחינות הבגרות החיצוניות יוגבל ושיטת הבחינות תעודכן כדי לפתח מיומנויות חדשניות בלימודים.

בנוסף, ראוי לדבר על איך ואיפה לומדים. מודלים ארכיטקטוניים חדשניים של כיתות הלימוד צריכים לעבור התאמה לשיטות ההוראה ולתוכניות הלימודים המעודכנות — כאלה שמסוגלות לטפח יזמות, עבודה בצוותים ובכיתות רב־גיליות. כהמשך ישיר לכך, יש לבטל את החלוקה המלאכותית והבלתי־יעילה שבין חטיבות הביניים לחטיבות העליונות ולעבור ללימודים על־יסודיים רצופים תחת מסגרת בית־ספרית אחת.

מדובר אמנם בטיפה בים הפתרונות שאנו מציעים כדי להחיות מחדש את מערכת החינוך של מדינת ישראל. אבל אני קורא לממשלה שתקום, ולשר החינוך הבא בפרט, לאמץ חזון זה מתוך אמונה והכרה שהוא יוכל להוביל לשינוי המהותי שילדי ישראל כמהים לו. אני סבור שדבר זה יוביל את דור העתיד ואת מדינת ישראל לשגשוג, מצוינות והצלחה, כי עתיד המדינה מונח בידיים שלהם.

הכותב הינו מנכ"ל רשת אורט ישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות