מי אחראי לטעות בתשלום דרך אפלקיציית תשלומים? - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי אחראי לטעות בתשלום דרך אפלקיציית תשלומים?

התחשבנות היא מורכבת מטבעה. אף אחד מאתנו לא אוהב לשלם עבור משהו שהוא לא בטוח שהוא חייב. כך לגבי אנשים, וכך גם לגבי החברות בתחום התשלומים

אפליקציית סליקה והעברת תשלומים הולנדית
בלומברג

הרגלי התשלום של רובנו משתנים מיום ליום. אמצעי התשלום הקלאסיים – המזומן, ההמחאות, וכרטיסי האשראי שלנו – נזנחים והולכים. את הרכישות באינטרנט אנחנו מבצעים דרך חשבון פייפאל (שמדווחת כי בארה"ב ל-72% מהרוכשים באינטרנט יש חשבון אצלה) ואת התשלומים לוועד הבית או למתנה לגננת רבים מאיתנו מעבירים דרך אפליקציות התשלומים הבנקאיות. כיום, רוב העסקות האלו עדיין מבוצעות באמצעות חיוב כרטיס האשראי שלנו, ובקרוב – אפילו ישירות מחשבון הבנק.

הכלכלה הישראלית, באיחור קל שאינו אופנתי אך כן אופייני, עומדת בימים אלה בפני מהפכה בתחום התשלומים, על רקע חקיקתו של חוק שירותי תשלום, שעתיד לחול על כל מערך עסקות התשלומים המתבצעות בישראל – גם כאלה שישולמו באמצעי תשלום מסורתיים (כמו כרטיסי אשראי) וגם עסקות שיבוצעו דרך אמצעי תשלום טכנולוגיים מתקדמים.

החוק הוא הנדבך הראשון במהפכת התשלומים בישראל, שנועד להסדיר את ההגנות הצרכניות על המשתמשים באמצעי תשלום ועל בתי העסק שיכבדו את אמצעי התשלום במסגרת עסקות המבוצעות אצלם. אל החוק אמורה להתלוות חקיקה שתסדיר את הפן הרגולטורי ואת הפיקוח על הגופים שמספקים שירותי תשלום בישראל, ושאינם מפוקחים כיום.

החוק החדש מכיל אלמנט ייחודי לחקיקה הפיננסית בשנים האחרונות: הוא יחול על ענקי המערכת הפיננסית – הבנקים וחברות כרטיסי האשראי – על חברות פיננסיות חוץ בנקאיות מקומיות ובינלאומיות וכן על חברות פינטק זעירות באופן אחיד למדי. זהו מצב שלא מאפיין את החקיקה בשנים האחרונות, בוודאי לא בתחום הפיננסי, שבמקרים מסוימים מהשנים האחרונות, באה אל אוויר העולם בכוונה לקבוע הסדרים מיוחדים לגופים מסוימים ש"סומנו" מראש.

אלא, שנראה כי נדבך שלישי והכרחי ביותר במארג השינויים שמבקש המחוקק לקדם נשכח: בחוק החדש קיימים הסדרים שיוצרים ממשקים מנדטוריים בין השחקנים השונים הפועלים בשוק התשלומים; אולם הסדרת מערכת היחסים ביניהם לא זכתה להתייחסות הנדרשת.

דוגמה לכך הוא הסדר האחריות הקבוע בחוק במקרים של פגם או כשל בהשלמת פעולת התשלום: לקוח שרכש כוס קפה ב-10 שקלים באמצעות אפליקציה, ובטעות חויב ב-100 שקל, יכול לפנות לכל "חוליה" בעסקת התשלום – לחברה המפעילה את האפליקציה, לחברת האשראי ולבנק שבו חשבונו מתנהל. כל אלה עשויים להיות אחראים לפצות את הלקוח בנסיבות מסוימות, או לנקוט "אמצעים סבירים" כדי שהחוליה האחראית לפגם תפצה את הלקוח ללא קשר למעורבותם בתקלה שהביאה לחיוב יתר.

המשמעות היא כי הגורמים השונים שיפעלו בשוק התשלומים ייאלצו לקיים התחשבנות ודיאלוג זה עם רעהו, בסטנדרטים ובסד זמנים שאינם מוגדרים. גם כיום מתבצעת התחשבנות שוטפת בין שלוש חברות כרטיסי האשראי, אך זו התפתחה במשך שנים ארוכות ועל רקע העובדה שמדובר בחברות דומות באופיין, שמפוקחות על ידי אותו רגולטור ופעילותן כפופה, בין היתר, לכללים אחידים של הארגונים הבינלאומיים ויזה ומאסטרקארד.

התחשבנות היא מורכבת מטבעה. אף אחד מאתנו לא אוהב לשלם עבור משהו שהוא לא בטוח שהוא חייב. כך לגבי אנשים, וכך גם לגבי החברות בתחום התשלומים, שתידרשנה לקיים דיאלוג זו עם זו, לתחקר עסקות שכשלו, לזהות מי אחראי לכשל ובסוף לשלם. ההתחשבנות תיהפך מורכבת יותר כשהצדדים לה הם גופים שונים (חלקם גדולים וחזקים יותר וחלקם הרבה פחות), המפוקחים על ידי רגולטורים שונים ומנהלים תרבות ארגונית שונה בתכלית.

זהו מצב בעייתי במיוחד לחברות הפינטק הקטנות שמפתחות אמצעי תשלום מתקדמים, ומנסות להיכנס לשוק התשלומים, שכיום מורכב בעיקר מהבנקים הגדולים וחברות כרטיסי האשראי, שביניהם כבר קיימת מערכת יחסים עסקית מבוססת.

העמימות ביחס ליחסי הגומלין בין החוליות השונות בעסקת תשלום לא תטיב גם עם הלקוחות. החובה לנקוט "אמצעים סבירים" לבירור טענות של לקוחות אולי נשמעת מבטיחה, אבל בהיעדר תוכן קונקרטי שישפר את התקשורת בין הגורמים השונים בשרשרת, ספק אם לקוחות יצליחו לקבל מענה הולם ובזמן סביר כפי שקובע החוק.

למרות זאת, לא קיימת כיום יוזמה להסדרת מערכת היחסים בין החברות השונות שתפעלנה בשוק התשלומים. רצוי כי המפקחת על הבנקים והמפקח על רשות שוק ההון, שעתיד לפקח על נותני שירותי התשלום החוץ בנקאיים, יפעלו לפרסום תקנות או הוראות שיסדירו את הנושא הזה באופן ברור, אפקטיבי ומהיר, בטרם יכנס החוק לתוקפו בשנה הבאה.

אביעד לחמנוביץ הוא שותף במחלקה המסחרית במשרד עורכי הדין תדמור לוי ושות׳. ניצן פלד היא עורכת דין במחלקת מימון פרויקטים במשרד תדמור לוי ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות