צריך לבחון הכנסת תרופות לסל לפי יחס עלות תועלת

מדוע תג מחיר של מיליון שקל לתרופה נחשב גבוה מדי ואילו 650 אלף שקל הוא מחיר "סביר"? מי קבע את הכללים?

דניאל גולדשטיין
עומר בן-אהרון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תרופות
תרופותצילום: בלומברג

"הכי טוב=הכי יקר, זו המתמטיקה של החיים" – זה היה הסלוגן שהוביל קמפיין של מותג מזרונים ידוע בשנות ה-80. בעידן האפודים הצהובים בפריז ושאר המחאות הצרכניות ברחבי העולם, ספק אם משפט כזה היה חוצה היום את סף דלתו של משרד פרסום. עם זאת, בלא מעט תחומים עדיין מושרשת היטב התפישה כי מחיר גבוה הוא ביטוי לאיכות גבוהה. יו"ר ועדת סל התרופות פרופ' רוני גמזו מחה בראיונות לעיתונות על כך שחברות התרופות נוקטות באסטרטגיה זו כדי לקדם טיפולים חדשניים שמועמדים להיכנס לסל.

התופעה בולטת במיוחד בתחום האונקולוגיה, שהיא המלכה הבלתי מעורערת של סל התרופות הישראלי - כמחצית מתוספת התקציב בשנים האחרונות מיועדת לתרופות אנטי-סרטניות. העלות הממוצעת של טיפול תרופתי בחולה סרטן זינקה בתוך עשור בלבד ביותר מפי שבעה: מ-34 אלף שקל בשנה ב-2006, ל-253 אלף שקל ב-2019.

הזינוק במחירי התרופות הוא תולדה של פריצות דרך מדעיות, ובראשן האימונותרפיה. קבוצת התרופות האימונותרפיות מבוססת על מנגנון פעולה חדשני: גיוס מערכת החיסון הטבעית של הגוף להילחם בפולשים הסרטניים. תרופות אלו עשויות להאריך את תוחלת החיים של חלק מהמטופלים בכמה שנים. כשמדובר במחלות שעד לא מזמן נחשבו חשוכות מרפא, כדוגמת מלנומה גרורתית, אין ספק כי מדובר בבשורה אמיתית לאנושות.

ואולם, סד המשאבים מוביל לכך כי גם לטיפולים החדשניים והמבטיחים ביותר יש תקרת מחיר. לסל 2019, לדוגמה, הוגשו שני טיפולים חדשניים בעלי מנגנון דומה של הנדסה גנטית מסוג CAR-T לטיפול בסרטן דם. אחד הטיפולים, Yescarta, נדחה עקב עלותו הגבוהה: קרוב ל-100 מיליון שקל (כ-1.1 ממיליון שקל למנת טיפול). הטיפול השני, Kymriah, נכנס לסל בתקציב נמוך כמעט פי 2: כ-55 מיליון שקל (כ-650 אלף שקל לטיפול). מדוע תג מחיר של מיליון שקל נחשב גבוה מדי ואילו 650 אלף שקל הוא מחיר "סביר"? מי קבע את הכללים?

מדובר בשאלות כבדות משקל, בעלות היבטים פילוסופיים, אתיים ומוסריים. אולם לא ניתן להתעלם מהאספקט הכלכלי המובהק שלהן. בבריטניה פועל החל מ-1999 NICE, מכון ממשלתי שנועד לסייע למשרד הבריאות של הממלכה בקבלת החלטות בדיוק בנושאים אלו. כלכלני המכון עושים שימוש במגוון של כלים מתחום כלכלת התרופות, בעיקר ניתוחי עלות-תועלת כדי לענות על השאלה: מהו המחיר הראוי למימון ציבורי של טיפול תרופתי בהתחשב בתועלת הצפויה ממנו? גופים דומים קיימים בכמה מדינות נוספות, אם כי ה-NICE הבריטי נחשב לגוף מוביל בעל השפעה גם מעבר למימי נהר התמזה.

למרות הביקורת, מנגנון ועדת סל התרופות הישראלי נחשב למוערך מאוד ברחבי העולם. סל התרופות הישראלי הוא רחב ומתקדם. טכנולוגיות הבריאות המתקדמות ביותר מוצאות ברוב המקרים את דרכן לסל זמן קצר לאחר שיצאו לשוק, ובמחירים סבירים יחסית – ודאי בהשוואה למחירי התרופות בארה"ב. עם זאת, המצוקה התקציבית המחריפה מדגישה את הצורך בשימוש בכלים מדעיים שיטייבו את תהליך התעדוף.

מצוקת התקציב בתחום התרופות אינה ייחודית לישראל והיא אינה צפויה להיעלם בקרוב – השמיכה לעולם תהיה קצרה מלכסות את מגוון הטיפולים החדשניים והיקרים. כדי לסייע לחברי ועדת הסל העלו לאחרונה מספר בכירים במערכת הבריאות בארץ הצעה להקים גם בישראל מכון מקומי להערכת טכנולוגיות בריאות.

האם הניתוחים הכלכליים שיצאו ממכון כזה, אם יקום, יהיו חפים מטעויות? ברור שלא! כלכלנים נוטים לעתים להתכחש להיות הדיסציפלינה המדעית שלהם חלק ממדעי החברה, אולם למרות ריבוי השימוש הרווח בנוסחאות מתמטיות בהחלט לא מדובר במדע מדויק. עם זאת, הערכות טכנולוגיות כאלו יוכלו ליצור מסד נתונים לקבלת החלטות על בסיס משותף. נראה כי אכן הגיעה השעה לשקול ברצינות את הקמתו של ה-NICE הישראלי.

עומר בן-אהרון הוא דוקטורנט בתוכנית לניהול מערכות בריאות, אוניברסיטת בר-אילן. ד"ר דניאל גולדשטיין הוא מרצה בכיר לאונקולוגיה, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker