להפסיק לתת למפלגות לבזבז את הכסף שלנו

המפלגות לא חוששות לפזר כספים בידיעה שיוכלו לכסות את הגירעונות באמצעות שימוש במימון אחר שהן מקבלות מהמדינה — מימון הוצאות שוטפות

אסף שפירא
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שלט של חוסן לישראלצילום: גיל כהן מגן
אסף שפירא

הנה אבסורד: המדינה מעניקה למפלגות מימון ציבורי נדיב ביותר לבחירות, ובכל זאת, שוב ושוב, הן מסיימות את מערכות הבחירות בגירעונות גדולים. מימון הבחירות בישראל הוא מהגבוהים בעולם. מחקר שפורסם במכון הישראלי לדמוקרטיה ובדק את מימון הבחירות בישראל ובמדינות OECD ב–2011–2007 מצא כי המימון בישראל בשנת בחירות היה הגבוה ביותר בין מדינות הארגון.

לא מפתיע אפוא שהמפלגות מסתמכות כמעט אך ורק על המימון מטעם המדינה. בבחירות 2015 המימון שהמדינה העניקה לכל המפלגות ביחד היה 183 מיליון שקל, שהיוו 97% מסך ההכנסות של המפלגות לאותן בחירות. ב–2017, שלא היתה שנת בחירות, כ–80% מההכנסות של המפלגות הגיעו ממימון ציבורי. שאר ההכנסות שלהן הגיעו מתרומות, דמי חבר ומכירת נכסים. במבט השוואתי, רק המפלגות בהונגריה תלויות במימון ציבורי (מעט) יותר מאשר המפלגות הישראליות.

עם זאת, הוצאותיהן של המפלגות במהלך מערכת הבחירות גבוהות בהרבה מהכנסותיהן. כך, בבחירות 2015 הוציאו המפלגות 246 מיליון שקל — 58 מיליון שקל יותר מהכנסותיהן. למרות המימון הנדיב, לא היתה מפלגה אחת מבין אלה שנבחרו לכנסת שהצליחה לשמור על איזון כלכלי בתקופת הבחירות. כתוצאה מכך, כמעט כל המפלגות סיימו את מערכת הבחירות עם "מינוס" בבנק, לעתים של עשרות מיליוני שקלים (למעט התנועה וחד"ש).

שלט של מפלגת העבודהצילום: תומר אפלבאום

בתקופת בחירות המפלגות נוטות לזנוח כל שיקול דעת כלכלי. הן נאבקות על חייהן ועל עתידן הפוליטי, ומוכנות להשקיע כל סכום שיידרש לצורך כך — בתעמולה, פעילים, יועצים אסטרטגיים ותדמיתיים. לעתים קרובות מתפתחת דינמיקה של מרוץ חימוש, שבמסגרתו מפלגה אחת משקיעה כספים רבים במערכת הבחירות, ויריבותיה עושות בדיוק אותו הדבר כדי לא להישאר מאחור — גם אם אין בכך צורך אמיתי.

המפלגות יודעות שיוכלו בעתיד לכסות את הגירעון באמצעות שימוש במימון אחר שהן מקבלות מהמדינה — מימון הוצאות שוטפות. מדובר בשני מנגנוני מימון, שנועדו במקור למטרות שונות: מימון הבחירות, שנועד לסייע למפלגות לנהל את מסע הבחירות שלהן; והמימון השוטף, שנועד לאפשר למפלגות לבצע מגוון פעולות, ובהן שמירה על קשר עם הציבור, פעילות רעיונית ואידאולוגית והליכים דמוקרטיים פנים־מפלגתיים. גם כאן מדובר בסכומים משמעותיים: ב–2017 העבירה המדינה למפלגות כ–130 מיליון שקל לצורך מימון שוטף. אלא שהמדינה מאפשרת למפלגות להשתמש בכספי המימון השוטף לכל מטרה שירצו, והן משתמשות בחלק ניכר ממנו לכיסוי הגירעונות שצברו בתקופת הבחירות. כתוצאה מכך, למפלגות לא נשאר מספיק כסף להשקיע בפעולות החשובות שלשמן נועדו כספי המימון השוטף.

כדי לשפר את המצב יש להקים "חומה סינית" בין מימון הבחירות והמימון השוטף, כך שמפלגות לא יוכלו להשתמש במימון השוטף לכיסוי הוצאות הבחירות שלהן. הדבר יעודד את המפלגות לנסות ולשמור על איזון תקציבי בתקופת הבחירות, וגם ישחרר להן באופן אוטומטי כספים לפעילויות שוטפות אמיתיות.

שלט של מפלגת הליכודצילום: תומר אפלבאום

מדינת ישראל מעניקה למפלגות סכומים נדיבים, אבל מאפשרת להן — ובעקיפין אף מעודדת אותן — להתנהל בצורה בזבזנית ולהזניח חלק מהתפקידים המרכזיים שמפלגות במדינות דמוקרטיות אמורות למלא. הגיע הזמן לתקן את המצב, ולדאוג שכספי הציבור שלנו במפלגות ינוצלו כראוי.

ד"ר שפירא הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker