להחזיר את הקואופ לידי בעליה - הצרכנים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להחזיר את הקואופ לידי בעליה - הצרכנים

הרשת, שאימצה לפני שנים אחדות מחדש את השם קואופ, לא פעלה כקואופרטיב כבר עשרות שנים

2תגובות
סניף קואופ שופ בירושלים
אמיל סלמן

המנהלים, הבנקים, הנושים, הספקים, העובדים, הכנ"ר, רשם האגודות השיתופיות – קולם של כולם נשמע בדיונים על הנעשה ברשת קואופ, חוץ מאשר של בעליה, חברי האגודה. הכותרות רבות, אך אין מי שעוסק ולו לרגע בעובדה שמדובר ברשת שהיתה אמורה לפעול באופן שונה מהרשתות האחרות, לא למקסם רווחים ולפעול בהתאם לצרכים ולרצונות של חבריה-בעליה-לקוחותיה.

היו גם מי שמיהרו להאשים את קריסת הרשת בשל היותה אגודה שיתופית, אולם האמת היא שהרשת, שאימצה לפני שנים אחדות מחדש את השם קואופ, לא פעלה כקואופרטיב כבר עשרות שנים, ואם ניתן להפנות אצבע מאשימה, הרי היא דווקא כלפי השליטה המוחלטת של המנהלים, היעדר השקיפות ומניעת כל השפעה של חברי האגודה על פעילותה.

הקואופרציה הצרכנית ירושלים, שממנה יצאה האגודה הנוכחית, קמה כאיחוד של צרכניות במקומות עבודה ובשכונות בעיר. היא פעלה בהתאם לעקרון שהיה נכון ואז והוא נכון תמיד: לדאוג שהעובדים יוכלו לרכוש מוצרים באיכות טובה ובמחיר הוגן. ללא מקסום רווחים לטובת משקיעים ובעלי הון, המבקשים לייצר רווח על גבם של הצרכנים.

אולם כוחם הכלכלי של קואופרטיבים צרכניים נובע לא רק מהיעדרם של בעלי הון ממקסמי רווחים, אלא גם, ואולי בעיקר, מההתאמה המקסימלית בין צורכי ורצונות החברים לבין המוצרים הנמכרים והשירות שנותן הקואופרטיב. לא רק הוזלת מחירים - גם קידום מטרות ועקרונות חברתיים. בהיעדר קשר בין החברים לבין מקבלי ההחלטות, אובד יתרון משמעותי זה.

עקרונות, שיתוף או דמוקרטיה לא היו חלק מהקואופ במשך שלושים שנה לפחות. כך היה גם לפני כמעט שני עשורים, עת פורקו האגודות הצרכניות הגדולות. מסוף שנות ה-70 נוהלו האגודות על ידי אנשים שפעלו בדרך של מקסום רווחים, תשלום משכורות עתק למנהלים ותוך התעלמות מוחלטת מעקרונות הקואופרציה. בהליכים המשפטיים שנוהלו מסוף שנות ה-90 לפירוק האגודות, לא היה זכר למטרת האגודות, או לרצון החברים.

היחידים שנשמעו היו עורכי דין שפעלו לפירוק האגודות כדי לייצר רווח לעצמם, תוך שימוש בטענה שבעלי המניות זכאים לקבל את הרווח על השקעתם המקורית. בכל הפרוטוקולים של ההליכים המשפטיים שנוהלו, ובכל ההחלטות, לא נאמר ולו פעם אחת, שמניית חבר בקואופרטיב אינה כלל בגדר השקעה. רוב האגודות הצרכניות ההיסטוריות, פורקו במסגרת ההליכים של סוף שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים, מבלי שיישמע קולם של החברים, שתהליך איתורם נעשה רק לאחר הפירוק.

הצורך בחלופה קואופרטיבית בשוק הצרכני בישראל הוא ברור. ישראל היא המדינה המערבית היחידה שבה אין רשת צרכנית קואופרטיבית בהיקף משמעותי. לו היו סופרים את כל הרשתות הקואופרטיביות באירופה כאחת, מדובר היה ברשת הגדולה ביותר באירופה. כשהבעלים הם הלקוחות, המחירים בחנויות הם הזולים ביותר שהרשת יכולה להרשות לעצמה, בכפוף לעקרונות הפעילות האחרים. כשקואופרטיבים מהווים אחוז משמעותי מהשוק, לא ניתן להעלות מחירים באופן שרירותי.

בהליכים שנוהלו לפני כשני עשורים, בתי המשפט הורו לפרק את האגודות הצרכניות, במקום לדרוש כינוס אסיפות חברים ומבלי להציע חלופות. אסור לחזור על אותה הטעות. טרם תתקבל כל החלטה של בית המשפט, על רשם האגודות השיתופיות להביא לכינוס מיידי של אסיפת חברים, ולאפשר לחברים להציע חלופות לפעילות האגודה, בכפוף לתשלום חובותיה, כמובן.

יש לערוך בחירות חדשות, אמיתיות, בקרב כלל החברים (בתקווה שאכן יש רשימת חברים מעודכנת, שאם לא כן, יש לפעול לאיתור כלל החברים – והפעם לא בדיעבד) ולנסח מחדש את הצרכים והמטרות של החברים. בהתאם יש לקבל החלטות לגבי פעילותה העתידית של האגודה – למען חבריה ולמען החברה הישראלית, שזקוקה נואשות לקואופרציה צרכנית אמיתית בהיקף נרחב – ולא רק כדי להוריד את מחיר הקוטג'.

הכותבת היא עו"ד, חוקרת התנועה הקואופרטיבית, יו"ר ברית הקוראופרטיבים לצדק חברתי, כלכלי וסביבתי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות