בני 67 הם צעירים, אז למה החוק מחייב אותם לפרוש? - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בני 67 הם צעירים, אז למה החוק מחייב אותם לפרוש?

על פי סקר שביצע המשרד לאזרחים ותיקים, נמצא ש-66% מהאזרחים הוותיקים אינם רוצים לפרוש לגמלאות בהגיעם לגיל פרישה

3תגובות
בדיקת רופא
iStock

הפתרון של מערכת הבריאות למחסור החמור ברופאים בדמות גיוס רופאים שיצאו לפנסיה מעלה את השאלה, מדוע יצאו הרופאים לפנסיה בגיל 67 מלכתחילה? הרי הכשרתם של רופאים לוקחת שנים רבות, וכשהם מגיעים לדרגת מומחה הם מהווים נכס של ממש עבור בית החולים ועבור מטופליהם. כמו כן, הם מהווים מקור ידע רב חשיבות שממנו יכולים חברי הצוות הרפואי הצעירים ללמוד. אז מדוע בגיל 67 כשכוחם עוד במותניהם, הם מפסיקים את עבודתם המקצועית בבתי החולים?

הסיבה לפרישת הרופאים לגמלאות נעוצה בגיל פרישת החובה שקבעה מדינת ישראל, 67 לנשים ולגברים. זאת בשונה מגיל הפרישה שאינו שוויוני וכיום הוא 62 לנשים ו-67 לגברים. אם בעבר היתה הצדקה לגיל הפרישה לאור תוחלת חיים נמוכה משמעותית מהיום, בעת הנוכחית מדובר בגיל צעיר מדי. כבר בשנת 2000 המליצה ועדה בראשות נתניהו להעלות את גיל הפרישה לנשים ולגברים ל-70. מאז עברו מים רבים בנהר ותוחלת החיים התארכה, אך גיל חובת הפרישה נותר כשהיה.

בין אם מדובר על ביטול גיל הפרישה או העלאה משמעותית שלו, ברור שגיל הפרישה הנוכחי מכריח רבים וטובים לשבת בבית במקום להמשיך ולתרום למקום עבודתם, וכולם מפסידים מכך – הפורשים, המעסיקים וקופת המדינה.

על פי סקר שביצע המשרד לאזרחים ותיקים, נמצא ש-66% מהאזרחים הוותיקים אינם רוצים לפרוש לגמלאות בהגיעם לגיל פרישה. בעת הפרישה מאבדים רבים מהם את גובה ההכנסה שלו התרגלו, וכיום רק ל-40% מהאזרחים הוותיקים יש פנסיה כלשהי, לכן פרישה מהעבודה דינה חיים בצמצום עבור רבים מהם. כמו כן, המשך שגרת העבודה נותן לרבים תחושת סיפוק ומשמעות, ומחקרים כבר מצאו שהמשך שגרת עבודה לאחר גיל הפרישה קשורה לבריאות טובה יותר, הפגת תחושת בדידות, תורמת לכלכלה ולשוק העבודה ומאפשרת לזקנים לחסוך יותר לפנסיה ובכך להבטיח הכנסה גבוהה יותר כשכן יפרשו לגמלאות.

תרומת המשך העבודה לאחר גיל הפרישה הנוכחי משמעותית גם למדינה. עבודת אזרחים ותיקים מכניסה כסף נוסף ממסים לקופת המדינה, מקטינה את תשלום הקצבאות, מספקת ידע רב לשוק העבודה וכן מועילה למשק משום שאנשים עובדים צורכים יותר. בדבר השחיקה אין ספק שמדובר באתגר במקצועות מסוימים, אך בשוק העבודה המודרני עבודות רבות קשורות בידע ובניסיון ופחות בעבודה פיזית, ולכן רופאים מומחים, עורכי דין, רואי חשבון ובעלי מקצוע נוספים יכולים להמשיך לעבוד כפי שעשו עד הגעתם לגיל הפרישה.

כבר כיום יותר מ-20% מבני 65 ומעלה ממשיכים לעבוד, בין אם מבחירה ובין אם בשל הכרח כספי, אך החוק הוא זה שעדיין מעגן את גיל הפרישה בקרב חלקים גדולים באוכלוסייה. חוק גיל פרישת חובה מאפשר לפטר עובדים בשל גילם בלבד, ובמקומות שבהם יש הסכמים קיבוציים כמו משרדי ממשלה ורשויות מקומיות הוא אף מחייב לפרוש בגיל הפרישה הפורמלי.

על מנת לשנות את המצב יש לשנות את החוק ולאפשר תקנים לאזרחים ותיקים מעל גיל הפרישה במשרדי הממשלה, ובנוסף צריך לשכנע את שוק העבודה שאזרח ותיק הוא עובד טוב ונחוץ.

הכותב הוא גזבר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה ומנכ"ל בית לב גנים - דיור מוגן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות