שתי ההצלחות הגדולות של הממשלה היוצאת - בזכות שיתוף פעולה בין-משרדי - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שתי ההצלחות הגדולות של הממשלה היוצאת - בזכות שיתוף פעולה בין-משרדי

הובלה מוצלחת של מדיניות כלכלית-אסטרטגית מחייבת ראייה ארוכת טווח ושיתוף פעולה הדוק בין גורמי הממשל השונים

משרד האוצר בירושלים
Assaf Luxembourg

לפני כמה חודשים פירסם הבנק העולמי את דו"ח ה-Doing-Business ל-2018, שלפיו עלתה ישראל 5 מקומות בדירוג הבינלאומי, והגיעה למקום 49 מתוך 190 מדינות ברחבי העולם. מדובר בהישג מבורך, שכן שיפור זה חל לאחר שבע שנים של הידרדרות, שבמהלכן נפלה ישראל ב-25 מקומות, מהמקום ה-29 ב-2010 למקום 54 ב-2017.

היפוך המגמה שהחל השנה חשוב לא רק בגלל שיפור המצב לבעלי עסקים, אלא גם משום שהמדד משפיע על האטרקטיביות של ישראל בעיני משקיעים, כשהוא משמש אותם לבחירת יעדים מועדפים להשקעה ולהקמת עסקים. אולם, עבודה רבה עודנה ניצבת בפני העוסקים בתחום: ב-6 מתוך 10 התחומים, מדורגת ישראל במקום 60 ומטה, וב-3 תחומים ישראל עדיין סביב מקום 90. המיקום הנמוך משקף את גודל ההזדמנות להמשך מגמת השיפור וכפועל יוצא מכך לעלייה נוספת בדירוג הבינלאומי.

מהו סוד ההצלחה שהביא לשינוי וכיצד נוכל לשמור על המגמה?

לפני כשנה וחצי הקים החשב הכללי באוצר ועדה בין-משרדית לשיפור הסביבה העסקית בישראל, ששמה לה שתי מטרות מרכזיות: האחת, שיפור קלות עשיית העסקים בישראל והקטנת הנטל הביורוקרטי; והשנייה, שיפור הדירוג של ישראל במדד Doing Business של הבנק העולמי. בוועדת ההיגוי לקחו חלק נציגי אגף תקציבים באוצר, רשות המסים, משרד הכלכלה, משרד המשפטים ומשרד ראש הממשלה. הוועדה פעלה בסיוע נציגי הבנק העולמי ובשיתוף והתייעצות עם נציגי המגזר העסקי ומכוני מחקר (גילוי נאות- הח"מ גם הופיעה בפני הוועדה).

התוצאות, שהגיעו מהר מאוד, ממחישות עד כמה זה חשוב שיש גורם שלוקח אחריות מקיפה על תחום, ומוביל מהלך חוצה משרדים ורב שנתי. תוצאות אלו התאפשרו גם על רקע הפעילויות שמוביל בשנים האחרונות האגף לטיוב רגולציה במשרד ראש הממשלה, בהן החלטת הממשלה מאוקטובר 2014, להקטנת הנטל הרגולטורי ב-25% וההחלטה החשובה לאימוץ כללים המחייבים בחינת ההשלכות המשקיות של הצעות חוק ממשלתיות חדשות.

גם קבינט הדיור הוא דוגמה טובה להובלה של נושא רוחבי, המחייב שיתוף פעולה בין-משרדי, ולכן מחייב הובלה על ידי גוף מתכלל או ועדה בין-משרדית, שבה שותפים נציגי כל המשרדים הרלוונטיים. יש ללמוד מדוגמאות מוצלחות אלו ולאמץ מודל פעולה דומה גם לתחומים נוספים, כמו הקמת מועצה ציבורית או ועדה בין-משרדית להיערכות מערכות החינוך, ההשכלה הגבוהה וההכשרות המקצועיות. תחום זה לוקה בחוסר ראייה אסטרטגית, בהיעדר שיתוף פעולה בין הגורמים, בזבוז משאבים וכפועל יוצא מחסור בכוח אדם מקצועי במשק, המהווה חסם לצמיחה ומגדיל את הפערים הכלכליים-חברתיים במשק.

הובלה מוצלחת של מדיניות כלכלית-אסטרטגית מחייבת ראייה ארוכת טווח ושיתוף פעולה הדוק בין גורמי הממשל השונים, תוך התייעצות עם נציגי מגזר עסקי, מגזר שלישי ומכוני מחקר. על הממשלה החדשה, שתקום לקראת קיץ 2019, ללמוד מניסיון העבר ומהניסיון הבינלאומי ולאמץ את המודלים שזוהו כמוצלחים לטיפול בסוגיות הרוחביות.

הכותבת היא מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות