החזית הבאה: ילדים מול קשישים

מה יותר חשוב - חינוך לגיל הרך או ביטוח סיעודי?

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

בשקט, הרחק מעינו הבוחנת של הציבור המצטופף באוהלים, עובדת בשנה וחצי האחרונות אחת הוועדות החשובות ביותר בישראל. הוועדה הזו היתה אמורה לסיים את עבודתה כבר לפני כשנה, אבל היא מתעכבת, לאחר שהנושא הנידון התברר כסבוך ומורכב מכפי ששיערו תחילה. ההערכה היא שבתוך מספר שבועות היא תסיים סוף סוף את עבודתה.

הוועדה בה מדובר היא הוועדה לבדיקת איתנותו של הביטוח הלאומי בישראל - ועדה משותפת לביטוח הלאומי, למשרד האוצר ולבנק ישראל, אשר מנסה להעריך עשרות שנים קדימה מה יהיו ההתחייבויות של הביטוח הלאומי, והאם יהיה מסוגל לעמוד בהן. כדי לענות על השאלה המורכבת הזו נשכרו גם שירותיהן של חברות אקטואריה מן העולם, המתמחות בביטוחים לאומיים.

כאשר תסיים הוועדה את עבודתה יהיו בידי מדינת ישראל כלים להתחיל ולהעריך את הסיכון שבו נתון הביטוח הלאומי, ומה נדרש כדי לוודא שאזרחי ישראל יוכלו לקבל קצבאות ממנו גם בעתיד הרחוק מאד.

אחת הקצבאות המסוכנות ביותר, שגם לגביה נערכת הערכה אקטוארית, היא זאת של גמלת הסיעוד. העלייה המסחררת בתוחלת החיים בעולם גוררת אחריה גם עלייה מסחררת במספר הקשישים הזקוקים לטיפול סיעודי. במקביל, יש עלייה מסחררת בעלות הטיפול הסיעודי, בשל העלייה בתוחלת החיים של המטופלים הסיעודיים, ומאחר שהטיפול הסיעודי הוא היקר ביותר שיש (עד 20 אלף שקלים בחודש למטופל). מכיוון שמדובר בתחום טיפול חדש יחסית - הסיעוד כתופעה המונית הפך למוכר רק בעשור האחרון - כמעט ואין ניסיון נצבר, ולכן קשה מאד להעריך מה תהיינה ההוצאות הסיעודיות בעתיד.

זו אחת הסיבות מדוע ביטוחי סיעוד פרטיים הם כל כך יקרים - חברות הביטוח חוששות להסתבך בהפסדים עתידיים, אם יתברר כי ההערכות לגבי מספר המטופלים הסיעודיים ועלות הטיפול בהם היו שגויות, וגובות תעריפים מנופחים, המגלמים בתוכם מרכיב אי ודאות גדול במיוחד.

האם הביטוח הלאומי ערוך לשאת בגידול בעלויות הסיעוד לאורך שנים? האם יש לו די הון עצמי לשם כך? השאלות הללו נבדקות עתה לעומק. מה שברור הוא שבעוד שהביטוח הלאומי עובר טיפול יסודי כדי להתמודד עם השאלות הללו, משרד הבריאות שולף מן המותן. ההכרזה כי ייקור מס הבריאות ב-0.5% תספיק לצורך הבטחת סוג של ביטוח סיעוד לאומי היא לא רצינית. גם משרד הבריאות מודה כי לא קדמה להכרזה הזו בדיקה אקטוארית של ממש, ומסכים כי בטרם תצא תוכניתו להעביר את כל עלויות הסיעוד בישראל על כתפי קופות החולים, ראוי שהשאלה תיבדק לעומק.

זאת בדיוק נקודת התורפה בהצעה של משרד הבריאות. צריך להסיר את הכובע בפני סגן השר יעקב ליצמן, שמעז לטפל בחורים השחורים של מערכת הבריאות בישראל - טיפולי שיניים בעבר, וסיעוד לקשישים כיום. בזכותו, השאלות הנוגעות להיקף השירות הסיעודי שמגישה המדינה לאזרחיה עלו במלוא עוצמתן על השולחן. לחובתו של ליצמן יאמר שנושא סבוך ומורכב כל כך לא יכול להיות מטופל בשלוף.

קופות החולים הן בין המוסדות החשובים ביותר בשירות הציבורי הישראלי. ביטוח סיעודי הוא ביטוח מסוכן ביותר. קופות החולים אינן חברות ביטוח - אין להן הון עצמי, ואין להן מאזנים אקטואריים - כפי שיש למוסד לביטוח לאומי. האם זה רציני לסכן את יציבות קופות החולים, באמצעות העמסת השירות הטיפולי המסוכן ביותר על כתפיהן?

למרות החשיבות הרבה של הרצף הטיפולי, חשיבות היציבות של קופות החולים היא גדולה יותר. מהבחינה הזאת, עדיף שהטיפול הסיעודי יישאר בידי הביטוח הלאומי, שלפחות יש סיכוי כי הוא ערוך ביטוחית לכך, מאשר יעבור לידי קופות החולים.

עם זאת, חייבים לציין כי העלאת הבעיות בטיפול הסיעודי אל ראש הדיון הציבורי היא חשובה מאין כמוה - ובוודאי בעיתוי הנוכחי, כאשר ישראל נדרשת, בעקבות המחאה, לבדוק את מערך השירותיים האזרחיים שלה. ועדת טרכטנברג, בין שלל הדברים הנשקלים על ידה, תצטרך לתת את דעתה גם על רמת השירות שמגישה המדינה בתחום הסיעודי.

מאחר שלא יימצא כסף לכל, הוועדה תצטרך בוודאי להתלבט בין שיפור השירות הסיעודי לבין שיפור שירותים אחרים. אם תרצו, מה יותר חשוב - חינוך חינם מגיל שלוש או ביטוח סיעודי לאומי. מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו, כבר השיב על כך - ביטוח סיעודי חשוב יותר, הוא קבע, וזאת בעיקר בגלל שבחינוך לגיל הרך יש כבר מערכות (פרטיות וציבוריות) המגישות שירות סביר. לעומת זאת, בביטוח הסיעודי רמת השירות היא נמוכה בהרבה.

האם הציבור הרחב יסכים עם סדר העדיפות של גמזו? לא בטוח, אבל אין ספק כי החזית הבאה תהיה בין השאר ילדים מול קשישים. מה יותר חשוב, חינוך לגיל הרך או ביטוח סיעודי. ללא ספק, מדובר בבחירה קשה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker