הפער הדיגטלי של החברה הערבית - לא גזירת גורל - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפער הדיגטלי של החברה הערבית - לא גזירת גורל

70% מהערבים בישראל רוצים להרחיב את הידיעות והמיומנויות שלהם בסביבת המחשב והאינטרנט. התובנה הזו מעידה שהבעיה אינה ברצון אלא ביכולת, ויש לספק את מענה המותאם

לשכת תעסוקה במזרח ירושלים
אמיל סלמן

בעידן המידע שבו אנו חיים, הרשת נהפכה לפלטפורמה אדירה המשלבת ידע, קשרים חברתיים ועסקיים, מיצוי זכויות, מעורבות אזרחית, העצמה אישית, שייכות קהילתית וכן – גם היכולת להשתלב ולהתפתח בשוק העבודה. היכולת להתחבר מכל מקום ובכל זמן נראית לנו חלק בלתי נפרד מהחיים, אלא שהמיומנות הדיגיטלית והנגישות הקלה לעולם האפשרויות הבלתי מוגבלות הן יתרון של אחד וחסם של אחר. כך נוצר פער דיגיטלי בחברה; כאשר קיימים הבדלים בנגישות וביכולת השימוש באינטרנט בין אוכלוסיות שונות.

ישנן שתי דרגות עיקריות לפער הדיגיטלי: הראשונה, במיומנות השימוש ברשת, מה שנהוג לכנות "אוריינות דיגיטלית". השנייה נעוצה ברמות הגישה והתשתיות של המשתמשים. אם נוסיף לזה משתנים חיצוניים כמו השתייכות אתנית, רמת השכלה, מידת דתיות, אזור מגורים, קשיי שפה ואפילו גיל - הרי שהקושי רק מתחדד והחסמים גדלים.

מחקרה של ד"ר אסמאא גנאים, מומחית בתחום הטכנולוגיה, החברה והחינוך, שפורסם לאחרונה ב-TheMarker, מעיד על פערים באוריינות טכנולוגית בין המגזר היהודי לערבי, ומתאר פער דיגיטלי שצריך להיות מטופל. מהמחקר עולה שהפער לא מתבטא רק בנגישות לתשתיות אינטרנט, אלא גם באוריינות דיגיטלית המאפשרת לבצע ברשת שימוש יעיל.

שוק העבודה הדינמי והמשתנה במהירות אינו מאפשר לחסרי מיומנויות דיגיטליות בסיסיות להשתלב בו. אפילו למשרות הבסיסיות ביותר נדרשת מיומנות מינימלית במחשבים. זה נכון לא רק לעובדים אלא גם למעסיקים; האופן שבו המעסיק יחפש את העובד הבא שלו נעשית כמעט תמיד במסגרת דיגיטלית, ותדרוש מאותו עובד לאתר, להתמיין, ובהמשך להתנהל במרחב דיגיטלי.

שירות התעסוקה נמצא בשנים האחרונות במיקוד מאמץ בנושא אוריינות דיגיטלית בחברה הערבית ובהיקפים גדולים. מתוך עשרות אלפי דורשי עבודה בחברה הערבית, המתייצבים בלשכות התעסוקה מדי חודש, חלק ניכר הופנה לקורסי אוריינות בסיסית ואף אוריינות מתקדמת במחשבים. אתר השירות מתורגם כולו לשפה הערבית ובו קורסים אונליין, סרטוני הסברה ובלוג עשיר בכתבות. הוקם עמוד פייסבוק בשפה הערבית המונה כיום יותר מ-83 אלף עוקבים, על מנת להנגיש להם את הידע והכלים התעסוקתיים העומדים לרשותם. כל אלו הם חלק מהפרויקטים שמפעיל שירות התעסוקה ומטרתם אחת – צמצום הפער הדיגיטלי ושילוב החברה הערבית בשוק התעסוקה באופן המיטבי ביותר.

ממחקרה של גנאים עולה גם שכ-70% מהערבים בישראל רוצים להרחיב את הידיעות והמיומנויות שלהם בסביבת המחשב והאינטרנט. התובנה החשובה הזו מעידה שהבעיה אינה ברצון אלא ביכולת, ויש לנתב למסלול הנכון ולספק את מענה המותאם. זו הסיבה ששירות התעסוקה מקצה משאבים רבים ללימוד; החל ממיומנויות בסיסיות, דרך הרחבת מיומנויות קיימות ושדרוגן ועד הכשרות גבוהות של מפתחי אפליקציות, תכנות ובניית אתרים.

אלה התשובות העונות על הצורך העולה מתוך מפגש של מאות אלפי לקוחות שירות התעסוקה, ובכללם כשליש מהחברה הערבית, כמו גם מצורכי שוק העבודה הישראלי. ביכולתנו לחבר את העולם הדיגיטלי בו אנו חיים והמיומנויות הנדרשות בו, לכל לקוח ולקוח שלנו.

מחיקת הפערים הדיגיטליים שמהם סובלת החברה הערבית אינו רק הדבר הצודק והראוי לעשות, אלא גם כוח תעסוקתי וכלכלי אדיר שהמשק כולו יוכל ליהנות ממנו.

הכותבת היא סמנכ"לית מעסיקים ושירות בשירות התעסוקה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות