שוק חופשי? בישראל שירותי הביטחון מנהלים את הכלכלה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שוק חופשי? בישראל שירותי הביטחון מנהלים את הכלכלה

את המונח "ביטחון המדינה" יש לתרגם: מדובר בביטחונם של האינטרסים של ארה"ב בעולם, שהרי סין אינה מאיימת צבאית על ישראל ■ ואכן, הדילמה של נציגי בעלי ההון בממשלה קשה מנשוא - מה קודם למה: האינטרסים המעמדיים הצרים ("ההשקעות הזרות") או התמיכה במדיניות החוץ של ארה"ב?

3תגובות
עובדי תנובה מפגינים נגד מכירת החברה לברייטפוד הסינית, ב-2015

בעקבות לחצים כבדים שמפעילה ארה"ב, ובמסגרת הניסיון לפקח אחר הפעילות הסינית בישראל, יוקם צוות משותף שאותו יאיישו נציגים בכירים במטה לביטחון לאומי, בשב"כ ובמשרד האוצר. הצוות יבחן את ההשקעות הסיניות בישראל. לפי דיווחים בתקשורת, הנושא יובא לאישור הממשלה בקרוב.

עוד נמסר, כי למרות ההבנות הראשונות שהושגו, קיים מתח בסוגיה בין אנשי הכלכלה לאנשי הביטחון: בעוד שגופי הביטחון חוששים מהשפעת המעורבות הסינית על יחסי ישראל-ארה"ב, באוצר סבורים כי פיקוח נוקשה יבריח משקיעים ואף עלול לעודד בריחת מוחות. הקבינט המדיני-ביטחוני קיים דיון בנושא, על רקע "החשש מהשפעות הכניסה הסינית".

מקור מדיני בכיר אמר כי ארה"ב מפעילה מכבש לחצים על ישראל בחודשים האחרונים. בישראל אף החלו בדיאלוג עם גורמים בבית הלבן כדי ללבן את העניינים. המקור הוסיף כי ההשקעה הסינית אינה רק עניין כלכלי גרידא, ואף לא רק מודיעיני: "זה סיפור על השפעה. סין קונה עוד ועוד תשתיות, וכך מבססת את מעמדה בקרב על העליונות בינה לבין וושינגטון".

מקור מדיני אחר מסר בתגובה לפרסום כי "במהלך השנה האחרונה מתקיימת בחינה מעמיקה ויסודית לגבי ההשקעות הזרות בישראל בהובלת המטה לביטחון לאומי, משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה, ובשיתוף משרדי הממשלה וגופי הביטחון השונים". כמובן שהמונח "השקעות זרות" אינו מתייחס להשקעות אמריקאיות או אירופיות, אלא רק להשקעות סיניות. באוצר מסרו כי "בנושא בחינת ההשקעות בשוק המקומי מתנהל שיח בין משרדי ממשלה, כאשר קיימות תפישות שונות בקרב הגורמים האמונים על הכלכלה והגורמים האמונים על הביטחון בישראל. באחרונה יצאו כמה כתבות המתארות חששות ואיומים שעלו בקרב הגורמים הביטחוניים. ברור כי זה תפקידם".

מנגנון הבוחן השקעות כאלה עלול להבריח משקיעים

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג
Andy Wong/אי־פי

"מנגד", טענו אותם מקורות, "הגורמים הכלכליים מדגישים את יתרונות הסחר החופשי בין מדינות ושל השקעות בשוק הישראלי. אומת ההיי-טק נשענת על השקעות זרות, ויש לזכור כי כל מנגנון הבוחן השקעות אלה עלול להבריח משקיעים ולכן עלול לייצר הגירת מוחות למדינות מגבילות פחות. עמדת האוצר היא כי יש לשמור על איזון בין השיקולים השונים. ביטחון המדינה ויציבותה נגזרים גם מחוסנה הכלכלי".

את המונח "ביטחון המדינה" יש לתרגם: מדובר בביטחונם של האינטרסים של ארה"ב בעולם, שהרי סין אינה מאיימת צבאית על ישראל. ואכן, הדילמה של נציגי בעלי ההון בממשלה קשה מנשוא. מה קודם למה: האינטרסים המעמדיים הצרים ("ההשקעות הזרות") או התמיכה רבת השנים במדיניות החוץ של ארה"ב?

אין לשכוח שממשלת סין היא שותפה פעילה של ממשלת הימין בישראל בהפרטת תשתיות (ובייחוד הנמלים) ובפגיעה בזכויות העובדים. סין גם מייבאת נשק במיליארדי דולרים ואף רכשה שורה ארוכה של תאגידים ישראליים, לרבות תנובה (יצרנית מוצרי החלב הגדולה בארץ), חברת אדמה (לשעבר מכתשים אגן המופרטת), אהבה (מוצרי ים המלח), אלמא לייזרס וג'אמפ (היי-טק). כמו כן, סטארט-אפים רבים תלויים בהשקעות סיניות. בעבר אף סיכל השב"כ את מכירת חברת הביטוח הפניקס למשקיע סיני. האמריקאים חוששים במיוחד מהשתלטות סינית על הנמלים, שהם נמלי הבית של הצי השישי בים התיכון.

עד עתה לא הוקם בישראל גוף מרכזי הבוחן השקעות זרות בישראל. הסיבה ברורה: מקורן של רוב ההשקעות במדינות קפיטליסטיות גדולות בצפון אמריקה ובמערב אירופה. ואולם בעידן העמקת היריבות העולמית בין ארה"ב לסין, בייחוד בשל מלחמת הסחר שהחלה במארס האחרון, צריכה ישראל לבחור צד וליטול חלק פעיל באסטרטגיה הבינלאומית של ממשל טראמפ - כפי שעשתה עם ממשלי ארה"ב לדורותיהם.

חשוב לזכור כי אין לכך קשר לאינטרסים של האזרחים בישראל. לצרכן הישראלי אין כל עניין בזהות הגורם העסקי המעלה את מחירי החלב ומוצריו (את מחאת הקוטג', הזכרנו?). ממש לא מעניין אף אחד אם מאחורי ייקור המוצרים המקשה על הכיס של כולנו עומדת חברה בריטית העוסקת בספסרות סיטונית או תאגיד ממלכתי סיני. ובאותה נשימה, הגיעה העת להפסיק את המלל לגבי "שוק חופשי" בישראל. בפועל, שירותי הביטחון מנהלים אותו.

ד"ר דוידי הוא חוקר ומלמד מדיניות רווחה במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות