עולם המסעדנות כמרקחה: טיפים למעסיקים ומלצרים על שינויי המס

2019 כבר נמצאת מעבר לפינה ועדיין לא ברור לחלוטין, גם לעוסקים במלאכה, מה יהיו השלכות המס החדש וכיצד הרשויות יתייחסו להיבטי הטיפול החשבונאי והמיסויי בתשר למלצרים ■ מורה נבוכים וטיפים לעוסקים בענף המסעדנות

אריאל כץ
אריאל כץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מלצרים
מלצריםצילום: JON NAZCA/רויטרס

תשר (טיפ) הוא כבר מזמן נוהג ומוסכמה חברתית מקובלת, כמעט מחייבת, בכל הנוגע לעולם המסעדות והפאבים. מרבית הלקוחות נוהגים להשאיר טיפ, גם אם השירות היה בינוני ואף לוקה בחסר, כשההבחנה נעשית, אם בכלל, בגובה הטיפ (כאשר שירות יוצא מגדר הרגיל יוביל להשארת טיפ גבוה מהמוסכמה החברתית המקובלת, כ-10% עד 12% בדרך כלל).

עד כה, הטיפול המשפטי-חשבונאי-מיסויי בהיבטים השונים של מתן התשר מהלקוח למלצרים היה חלקי בלבד, כאשר הלכה למעשה בגין הכנסות העובדים מטיפים, כולן או חלקן, לא שולם מס הכנסה וביטוח לאומי. מכאן גם שזכויותיהם של מלצרים במוסד לביטוח לאומי, לא היו מלאות ומותאמות לגובה הכנסותיהם האמיתי.

לאחרונה, נפסק בבית הדין לעבודה, כי החל מ-2019, הטיפים שהלקוחות משאירים לעובדים ייחשבו ככאלו ששייכות למעסיק, וכי הכנסות המלצרים ידווחו במלואן לרשויות המס. פסיקה זו שעשויה להוות מהפכה של ממש בעולם המסעדנות והפאבים מעסיקה רבות את בעלי העסקים והן את המומחים בתחום. עם זאת, ואף שנותרו פחות משבועיים לתחילת שנת המס 2019, עדיין לא ברור לחלוטין מה יהיו ההשלכות המלאות של המהלך, וכיצד רשויות המס יתייחסו להיבטי הטיפול החשבונאי והמיסוי בתקבולי התשר.

הפתרונות שהיו מקובלים עד עכשיו

עד עכשיו היו שני טיפולים מקובלים עיקריים לנושא התשר. אופן טיפול ראשון, היה כזה שבו המעסיקים נהגו להקליד בקופה הכנסות בגובה שכר הבסיס של העובדים כפי שזה הופיע בתלוש השכר (על-פי רוב, שכר מינימום), תוך שכספים אלו שולמו לעובדים במועד תשלום המשכורות, כאשר טיפים שמעל לשכר זה נשארו בידם של העובדים. זאת תוך השלמה לשכר הבסיס במקרים בהם גובה הטיפים לא היה מספיק. באופן טיפול זה המעסיקים ספגו לרוב את חבות המע"מ שנבעה מכך שהכנסותיהם חייבות במע"מ - תוך שהתשלום לעובדים הוא עסקה שלא ניתן לקזז ממנה מס תשומות.

אופן טיפול שני, היה כזה שבו הטיפים לא הוקלדו כלל בקופה, ושהם התקבלו בידי העובדים באופן מלא לאורך החודש. אלא שבתום החודש התשלומים לעובדים כפי שחושבו בתלוש השכר, הופחתו בגין "מקדמות" אותם קיבלו העובדים לאורך חודש העבודה.

לצד פתרונות אלו היו בשטח גם סידורים נוספים, שהתשתית שלהם מבוססת על הפתרונות הנ"ל.

איך ניתן להתמודד עם השינויים?

אפשרות ראשונה היא הקלדה מלאה של כל תקבולי התשר בקופה כהכנסה רגילה, ותשלום מלא לעובדים בגובה הטיפים שהתקבלו. החסרונות הנובעים למעסיקים מאופן פעולה זה הינם: (א) המעסיק מפסיד את גובה המע"מ בעסקה כפי שהוסבר לעיל; (ב) המעביד משלם מעבר לגובה הטיפים את עלות המעביד (ביטוח לאומי, פנסיה וכו') בגין עלות שכר העובד המלאה.

אפשרות שניה, שהיא למעשה וריאציה של האפשרות הראשונה - הקלדה מלאה של כל תקבולי התשר בקופה, תוך הפחתת התשלום לעובדים בשל היבטי המע"מ ו/או היבטי עלות המעביד (כל עוד שכר העובד יעמוד בהוראות דיני העבודה, כמובן). אפשרות זו למעשה מגלגלת את נטל המס שנוסף למעסיקים על עובדיהם (מלצרים וברמנים בעיקר).

לצד אפשרויות אלו, קיימות אפשרויות נוספות בהן למעסיקים יש חשיפה מול רשויות המס:

אפשרות שלישית: הקלדה של תקבולי הטיפים כהכנסות שאינן חייבות במע"מ (ניתן להגדיר זאת בקופה). לתפיסה לפיה תקבולי התשר אינן הכנסה החייבת במע"מ יש תימוכין טובים, אם כי מסתמן שרשות המסים צפויה שלא לקבל את אופן הפעולה הזה, כך שמעסיק שיבחר בדרך פעולה זו עשוי למצוא את עצמו בדיוני שומה שלא ניתן להתחייב מה תהיה תוצאתם.

אפשרות רביעית: אי-הקלדה של הטיפים בקופה (זאת, על סמך העובדה שלבית הדין הארצי לעבודה אין סמכות בענייני מס הכנסה ומע"מ), אך תוך ביצוע רישום של התשר המיוחס לכל מלצר, ובלבד שבתלוש השכר ישתקף שכר שהולם את מלוא התקבל שקיבל העובד. בהקשר זה יש לשים לב למספר אבני נגף: ראשית, יש לקחת בחשבון שבניגוד לאופן הטיפול עד לתום 2018, כעת תלוש השכר של העובד אמור לשקף את מלוא הכנסתו. לכן, צפוי שבמקרים רבים יהיה צורך בניכוי מס הכנסה ביטוח לאומי (חלק עובד) ופנסיה (חלק עובד) בסכומים ניכרים. מכאן, שלא יהיה ניתן לאפשר לעובדים לקחת את מלוא הטיפים בסוף כל משמרת (אחרת יראו בשכר זה כרכיב נטו לעניין התלוש). שנית, יש לקחת בחשבון שהמעביד יצטרך לספוג את מרכיבי עלות המעביד (בעיקר ביטוח לאומי ותשלומים לפנסיה) שכעת יחושבו על מלוא השכר, וכי נראה שהוא לא יוכל לשלם את מרכיבים אלו מתוך הטיפים מבלי להכיר בהכנסה (בין היתר כיוון שאחרת תלושי העובד ישקפו סכום שלילי - חוב למעסיק).

אפשרות חמישית ואחרונה שהוצעה, היא שהמלצרים יפתחו, כל אחד (לבדו או בסיוע המעסיק שיתקשר עם משרד רואי חשבון לעניין זה) תיק כעוסק פטור, באופן שכל עוד הכנסת המלצר שאינה ממשכורת תהיה נמוכה מכ-100 אלף שקל בשנה, הכנסתו לא תהיה מחויבת במע"מ. לעניין זה יש לציין כי ניתן להגיע לפתרונות משולבים של הכנסה ממשכורת ומעסק בידי המלצר, שיוכלו לעמוד הן לעניין דיני המס והן לעניין דיני העבודה, ולהפחית את נטל המס הכולל על העובד והמעסיק.

לסיכום, עדיין לא ברור לחלוטין מה יהיו ההשלכות של כלל האפשרויות, הן מבחינת היבטי המס, והן מבחינת היכולת של המעסיק לאתר עובדים איכותיים שיסכימו לעבוד בעסקו בתנאים שיוענקו להם תחת האפשרויות שיוצגו. לכן, מומלץ מאוד להיעזר בגורם מקצועי בטרם קבלת ההחלטה, ובמקרים מסוימים אף לשקול קבלת חוות דעת מקצועית בכתב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker