חזון המהפכה: מהן מטרות המחאה? - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חזון המהפכה: מהן מטרות המחאה?

רשימת הדרישות המלאות לשינוי, כפי שנוסחו במאהלים בכל רחבי הארץ

16תגובות

כולנו אזרחים מן השורה, תושבי מדינת ישראל. כולנו עובדים קשה כדי לחיות, או לומדים כדי שנוכל לעבוד. לכולנו משפחה וחברים, ולכולנו הרצון לייצר עתיד טוב יותר לנו ולאלו הסובבים אותנו.

אנחנו מבוגרים, צעירים, שכירים, עצמאיים, עשירים, עניים, משפחות והורים יחידים, רווקים ורווקות בני דתות, דעות ואמונות שונות, וכולנו מתוסכלים וכועסים בגלל התמונה הכלכלית, השלטונית והחברתית שאנו רואים סביבנו: שחיתות בקרב שורותיהם של  גופים פוליטיים ובעלי הון, שבאדישותנו אפשרנו להם להתייחס למדינה כשלהם. נשארנו ללא קול, חסרי אונים.

המצב הזה נהפך למובן מאליו. עם כל יום שעובר, נהיה לנו קשה יותר לחיות בארץ, וכמעט איבדנו תקווה. אך אם נאחד כוחות, נוכל לחולל שינוי. זה הזמן לשנות דברים, זמן לבנות חיים טובים יותר במדינת ישראל. לכן, אנו טוענים בתוקף את הדברים הבאים:

ערכי יסוד - ערכי היסוד של כל חברה מתקדמת חייבים להיות שוויון זכויות וחובות, סולידריות, התפתחות בת קיימא, צדק חברתי, תקשורת חופשית, חופש מידע ודאגה לרווחת הפרט והסביבה.

זכויות בסיס - עלינו לפעול להבטחת זכויות אלו באופן נגיש לכלל אזרחנו: הזכות לדיור, תעסוקה, חופש תרבותי ודתי, שירותי בריאות וביטחון תזונתי, חינוך, חופש ביטוי והזכות להישמע, השתתפות פוליטית, התאגדות, שוויון הזדמנויות, ביטחון אישי, חופש תנועה, פנאי וחיים אישיים חופשיים.

המצב הכלכלי, המדיני והחברתי הנוכחי מונע את קידום ערכים וזכויות אלה - אופן ההתנהלות הכלכלית, המדינית והחברתית במדינת ישראל אינו עומד בקנה אחד עם ערכים וזכויות אלו, ובמובנים רבים מהווה מכשול להגשמתם בחברה הישראלית ולהתקדמות האנושית לכן יש לשנותו.

במערך השלטוני, הציבור אינו זוכה לייצוג ראוי; עלינו לקדם את ערכי הדמוקרטיה - השיטה הדמוקרטית אמורה לשרת את האנשים (דמוס=עם, קרטוס=שלטון), משמע שהכנסת צריכה לייצג כל אחד ואחת מאיתנו. עם זאת, בישראל, נבחרי הציבור מתנערים מאחריותם הדמוקרטית ורצון הציבור אינו מקבל מענה הולם. במקום זאת, בעלי הון וקבוצות מסוימות מקבלים ייצוג לא פרופורציונלי בשל אינטרסים אישיים של פוליטיקאים ופקידי ממשל. על כן, יש לפעול להבאת קולנו למוסדות השלטון באמצעות ערוצים ישירים ונגישים ולקדם שקיפות מלאה בכל רמה תוך שימוש בכלים מודרניים וכך לטפח ציבור מושכל ובעל השפעה.

במערך הכלכלי, ריכוזיות ההון יצרה בעיה מערכתית; עלינו לשאוף לאיזון בערכי החברה וביחסה למערך הכלכלי - במערכת הנוכחית ישנה ריכוזיות יתר. החברה שמה דגש חזק מדי על ממון כמטרה וכמהות הכל, בלי התחשבות בניצול משאבינו באופן אחראי, תכנון ארוך טווח, או ברווחתנו. צבירת כח כספי אצל מעטים יוצרת אי שוויון, מתיחות, חוסר יציבות, חוסר צדק, ואזרחים חסרי אונים. מודל כלכלי זה איננו גזירת גורל. משאבי הארץ שייכים לכלל האזרחים. עלינו לשאוף למודל מאוזן יותר. על נבחרי הציבור למזער את הכח הפוליטי של כוחות כלכליים חזקים, ועלינו, כחברה, לחזק את הדגש על הערכים הרצויים לנו.

במערך החברתי, כשל העם בבקרת המערכות המדיניות; עלינו להכיר באחריות זו
ולעודד מעורבות וקבלת שינויים במערכת -
אנו אזרחים ישראלים, והמדינה נועדה לשרת את צרכינו ולדאוג לזכויותינו. האחריות לכך היא על כתפינו, ועלינו להיות עירניים בשמירה על מקום המדינה בחברה שלנו.

זוהי מחויבות שכשלנו לעמוד בה עד כה. כדי לאפשר לאזרחים לקיים את מחויבותנו זו, עלינו לבנות מערכת גמישה שאינה מפחדת משינויים ומעודדת ערנות פוליטית. על כן, יש לשים דגש חברתי על חופש הביטוי וחופש המידע, הזכות לשביתה ולמחאה, הזכות להתארגנות, שקיפות שלטונית, קבלת השונה והמוחלש כשווים ופיקוח ציבורי מוגבר על רשויות אכיפת החוק בל יפגעו בערכים אלה.

במערך הפוליטי, נוהגים מקבלי ההחלטות בחוסר אחריות מקצועית ומוסרית; עלינו
לדרוש את התיישרותם לערכים אלו -
מאסנו בנבחרי ציבור הנוהגים בחוסר אחריות כלפי האזרחים והסביבה בה אנו חיים. על נושאי משרות ציבוריות להוות דוגמא ערכית לעם. עליהם לדאוג לאינטרס הציבורי, תוך ציות מלא לחוקי המדינה, השמעות לידע מקצועי, מקיף ונטול אינטרס ולקיחת אחריות אישית על פועלם. זו אינה זכותם, אלא חובתם.

במערך החינוך, אינדוקטרינציה צרת אופקים מובילה להקפאת שאר המערכים; עלינו לפעול על מנת שהערכים והזכויות החשובים לנו יחוזקו - בני אדם הם המרכיבים את החברה, וחינוך הוא אבן יסוד בעיצובם. השאיפה לשוויון הזדמנויות ולבניית עתיד יציב ומשגשג מצריכה מערך חינוכי מתקדם ששם דגש על העצמת האדם. מערכת החינוך הציבורית צריכה לחנך לערכים המצוינים במסמך זה, ולקדם יצירתיות, מודעות פוליטית, סובלנות, ערבות הדדית, ריבוי דעות וחשיבה ביקורתית בקרב כל אזרחיה באשר הם. על המערכת לאפשר ולעודד ביטוי והגשמה עצמית של כל תלמיד.

עידוד וסבסוד לימודים בסיסיים ולימודים גבוהים הם שישמרו על מדינת ישראל כמובילה
טכנולוגית, כלכלית, חברתית ומוסרית.

לאור מטרות אלו, מתבהר הצורך בשינוי מהותי בכל מערך במדינת ישראל.

אנו צריכים מהפכה ערכית. כלכלה ושלטון הם כלי, ולא מטרה. במקום לשים כסף וכח פוליטי לפני בני אדם, נשים אותם חזרה בשירותינו. אנחנו קודם כל בני אדם, ולא צרכנים, משאבים לניצול או קולות בקלפי.

אנו מאמינים בדברים אלה, ולכן אנו מתקוממים. אנו מאמינים שמטרת המערכת היא רווחת האדם. אנו מאמינים שניתן עוד לשנות את המצב, ואנו יודעים שביחד נצליח לעשות זאת. הצטרפו למאבק -זוהי זכותכם!

 

פורום חשיבה אופרטיבית (פח"א) הינו פורום שהתכנס במאהל ברוטשילד בימים הראשונים למחאה, על מנת לנסח פתרונות קונקרטיים-אופרטיביים לנושאי המחאה.

המטרות נכתבו במסגרת סדרה של דיונים פתוחים במאהלים בכל רחבי הארץ, ונוסחו על ידי אלפי אנשים.

ירון כהן-צמח



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם