לא רק ענקיות מחו"ל: גם הסטארט-אפים מגלים את הפריפריה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא רק ענקיות מחו"ל: גם הסטארט-אפים מגלים את הפריפריה

החברות שעוברות לפריפריה מקבלות הטבות מהמדינה, אבל תורמות להרחבת התעסוקה באזורים שבהם היא מוגבלת - ויוצרות הזדמנויות עבור סטודנטים חסרי ניסיון

תגובות
אינטל קרית גת
דוברות אינטל

חברות ההיי-טק הגדולות מככבות בכותרות לעתים קרובות, ולא תמיד בהקשרים חיוביים. בין דיווחים על גיוס הון מוצלח, הנפקה או השקה של מוצר חדש, אפשר למצוא לא מעט טענות על הכוחניות והדורסנות של חברות אלה, המשתמשות בכוחן העצום כדי לשלוט בשוק ולנווט אותו. ואולם לא פעם הן משתמשות בכוח זה גם למטרות טובות, למשל, לתמיכה באזורי הפריפריה.

לא מדובר באלטרואיזם טהור, שכן המדינה מעודדת את החברות לפתוח מפעלים ומשרדים בערי הפריפריה בתמורה להטבות שונות, בעיקר בנושאי מס. כך למשל, המפעל של אינטל בקרית גת זכה למענקים והטבות מטעם המדינה, בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון. סיבה נוספת היא הרצון להתקרב לאקדמיה - כמו אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, שהצליחה למשוך לעיר ולסביבותיה חברות תעשייה והיי-טק.

בעבר אמנם נתקלו החברות הגדולות בקושי לא מבוטל בעת גיוס עובדים באזורים אלו, אך המצב השתנה, בשל כמה גורמים. ראשית, יוקר המחיה במרכז, שנגרם בעיקר ממחירי הדירות, דחף לא מעט ישראלים לצאת אל הצפון והדרום. למגמה זו תרמה גם ההתפתחות התחבורתית. אנשים מבינים שנסיעה של 50 דקות לעבודה היא לא עניין נורא כל כך, בוודאי לא כשהעבודה מעניינת ומתגמלת.

ככל שיותר חברות היי-טק הגיעו לפריפריה, כך הן משכו אליה עוד ועוד חברות בתהליך שבו התפתחו מרכזי תעסוקה המתמקדים בטכנולוגיה. ניתן להוסיף לכך את הפתיחות הגוברת של החברות להעסקת עובדים משכבות אוכלוסייה מגוונות, כך שכעת הן פונות גם לעיירות הפיתוח כדי לגייס שכירים.

אינטל
אינטל ישראל

כאשר החברות הללו אכן עוברות לפריפריה, הן כמובן מנצלות את ההטבות שמעניקה להן המדינה, ונהנות מהפריווילגיה של קרבה לכוח אדם איכותי. ואולם הן גם תורמות להרחבת התעסוקה באזורים שבהם היא מוגבלת יחסית, ופותחות אפשרויות קריירה חדשות בפני התושבים - וגם בפני סטודנטים או בוגרים טריים וחסרי ניסיון. לצד כל אלה, גם המדינה נהנית ממסים בסכומים ניכרים, על אף כל ההטבות.

כך אנו רואים תהליך שבו גם חברות הסטארט-אפ הצעירות, שעד כה התרכזו בגבולות תל אביב והרצליה, מתחילות לגלות את הפריפריה. חלקן נולדו מתוך חממות טכנולוגיות של החברות הגדולות, ואחרות פשוט הגיעו בעקבותיהן.

בקרית גת, למשל, מעסיקה אינטל יותר מ-3,000 עובדים, ומספקת פרנסה לעוד עשרות ספקים. חצי מהעובדים במפעל מתגוררים מדרום לגדרה; חמישית מהעובדים הן עובדות; ונשים מהוות גם 36% מהנהלת המפעל. בעומר מעסיקה סאנדיסק כ–100 עובדים, רבים מהם בני מיעוטים. ב-EMC בבאר שבע יש כ-250 עובדים שרובם הגדול מתגוררים בדרום, בדגש על באר שבע עצמה.

בנצרת מועסקים כיום כ-1,000 עובדי היי-טק - בסאנדיסק, מיקרוסופט וברודקום, כשגם כאן קיים דגש על תעסוקת ערבים ונשים. ביקנעם מעסיקה מלאנוקס קרוב ל-1,300 עובדים, ש-9% מהם הם בני מיעוטים; ואילו באזור התעשייה בתפן, סאנדיסק מספקת עבודה לכ-200 מהנדסים.

החברות הרב-לאומיות הן מנוע צמיחה, שבלעדיו לא היינו יכולים לראות את ההכנסות שהוזרמו לקופת המשק ממסים, בעקבות רכישות של סטארט־אפים רבים וכמובן אקזיטים שנרשמו על שמם של יוצאי החברות הרב-לאומיות שטיפחו דורות של יזמים בישראל.

כמו בכל מערכת יחסים כלכלית גלובלית, מול תאגידים בעלי אינטרסים שלעתים מנוגדים למדינה, עלינו לפתח מנגנונים של איזונים ובלמים, שיאפשרו לחברות האלה מצד אחד לפתח, לצמוח ולרכוש טכנולוגיה, ומצד השני, לדאוג לתשלום מסים הוגן מול ארגונים אחרים. והכי חשוב - צריך לאפשר להון האנושי שלנו להישאר בישראל.

הכותב הוא מנכ"ל חברת אתוסיה, המתמחה באיתור ובגיוס עובדים לתעשיות ההיי־טק, הביוטק ושוק ההון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות