מי לא דואג לשמן הזית שלנו - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי לא דואג לשמן הזית שלנו

חוסר הפעילות של משרד החקלאות מביא לפגיעה בצרכנים

11תגובות

אחת ההמלצות החשובות ביותר של ועדת החלב שדנה בהגדלת התחרותיות במשק החלב בעקבות משבר הקוטג', היא לבטל את הפטור מהסדר כובל למשווקי תוצרת חקלאית. משמע, לתת סוף-סוף לרשות ההגבלים העסקיים דריסת רגל בתוך הכלכלה החקלאית של ישראל.

אחת המטרות הראשונות של רשות ההגבלים, כאשר היא באה לבחון את מידת התחרותיות בשוק החקלאי, צריכה להיות החברות של החקלאים במועצות הייצור. מדובר על התאגדות של החקלאים מענף מסוים יחדיו, במסגרת מועצה משותפת, שמטרתה לשרת את החקלאים לצורך קניית ביטוח מוזל במשותף, קביעת מכסות הייצור בענף, שמירה על המחירים בענף (ממש כך), מתן היתרי יצוא ועוד. כמעט כל מועצות הייצור מוסדרות כיום בחוק, כמועצות סטטוטוריות, בשליטת החקלאים, כאשר שר החקלאות ממנה לעתים את ראשי המועצה, ולעתים אלה נבחרים בידי החקלאים עצמם. מרבית המועצות גובות, בחוק, מסים (היטלים) מהחקלאים החברים בהן.

מועצת הייצור המדוברת בימים אלה היא מועצת החלב - הקובעת את מכסות ייצור החלב לרפתנים, ומפקחת על המחיר שבו יימכר החלב למחלבות. מועצת החלב היא גם המועצה הפעילה ביותר, בגלל שענף החלב מוסדר במכסות. מרבית הענפים החקלאיים האחרים כבר אינם מוסדרים יותר במכסות, ובהתאם התפקיד של מועצות הייצור בהן איבד מחשיבותו עם השנים.

זה לא אומר, כמובן, שאין למועצות האלה השלכות צרכניות מרחיקות לכת. קחו, למשל, את מועצת הזיתים. המועצה הזו, המאגדת תחתיה את בתי הבד לייצור שמן זית, החלה להנפיק בשנים האחרונות תו איכות לשמן זית ישראלי מעולה (שמן כתית). אין ספק כי לתו איכות כזה יש משמעות שיווקית וצרכנית גדולה מאוד - כאשר הצרכן נסמך על מהימנות מועצת הזית כגוף המפקח על חבריו.

רק שבדיקה שערך מבקר המדינה לפני כשנה העלתה כי הצרכן הולך כאן שולל. מתברר שלא הוקם במועצת הזיתים כל מנגנון לבחינת איכות שמן הזית. סמנכ"ל מועצת הזיתים, גד הורביץ, היה המנגנון הזה - הוא דגם בקבוקים של שמן זית לבדיקות מעבדה, "ללא תוכנית סדורה וללא תיעוד לגבי השיקולים שהנחו אותו לדגום בקבוקים מסוימים", כפי שכותב המבקר. "המועצה אף הוסיפה להקצות תווית איכות למשווקים שלא היו רשאים להשתמש בה, למשל, משווקים ששיווקו שמן זית מזויף, דבר שיכול לגרום להטעיית צרכנים".

מתברר שמתן תווית איכות גם למי ששיווקו שמן זית מזויף היה הדבר הקל במעלליה של מועצת הזיתים. כך, בדיקת המבקר גילתה כי המועצה גבתה מהקרן לביטוח נזקי טבע - קרן ביטוח שהמדינה משתתפת במימון שלה, כסובסידיה לחקלאים - ביטוח עבור שטחי זיתים שגדלו במסגרת פארקים לאומיים. השטחים של הפארקים נרשמו לעתים על שם המועצה עצמה, שקיבלה כך דמי ביטוח שכלל לא הגיעו לה, ולעתים הם נרשמו על שמם של ארבעה אנשי קש. כן, אנשי קש. מבקר המדינה מצא כי פיצויי ביטוח של 350 אלף שקל ששולמו לאנשי הקש - בעבור שטחים שהם חלק מפארקים לאומיים - זרמו לחשבונות של עובדי המועצה, בתוכם הסמנכ"ל גדי הורביץ. על התנהלות זו כתב מבקר המדינה כי מדובר ב"חשש לפגיעה בטוהר המידות" וכי עובדי המועצה "הונו את הקרן לנזקי טבע באופן שיטתי על מנת לקבל כספים שלא כדין".

הורביץ הגיב למבקר כי הכסף הועבר לחשבונו במועצה במסגרת התחשבנות כספית פרטית בינו לבין מנכ"ל מועצת הזיתים, וכי הוא לא ידע מה מקורו.

דו"ח המבקר ממשיך ומגולל נסיעות לא מאושרות לחו"ל על חשבון כספי המועצה, זיוף חשבוניות כדי שהמועצה תקבל ממשרד החקלאות כספים שלא הגיעו לה, שינוי פרוטוקולים והוספת החלטות מהותיות שלא נדונו בישיבות ועוד. כל אלה התרחשו בגוף סטטוטורי, המאגד תחתיו את כל יצרני שמן הזית בחוק, ושאמור להיות כפוף לביקורת משרד החקלאות.

רק שמשרד החקלאות שכח, כמובן, למלא את החלק שלו בביקורת. מבקר המדינה מצא כי במשך חמש שנים ברציפות לא היתה למועצת הזיתים ועדת ביקורת, ושלוש שנים ברציפות לא היה למועצה מבקר פנים. על אף שמשרד החקלאות ידע על כך, הוא לא טרח לדרוש ממועצת הזיתים להקים ועדת ביקורת. "יוצא מכך כי במשך תקופה ארוכה לא מילאו שרי החקלאות את אחריותם בכך שלא פעלו להסדיר את פעילות המועצה כחוק", כותב על כך המבקר.

מבקר המדינה מצא גם כי מ-2005 הגיעו למשרד החקלאות "תלונות על אי סדרים במועצת הזיתים, ובכלל זה חריגות בתפקוד הסמנכ"ל". עם זאת, המשרד לא עשה דבר עם התלונות הללו. בסופו של דבר היה זה, ככל הנראה, מבקר משרד החקלאות שזיהה את אי הסדרים - והעביר אותם לבדיקת מבקר המדינה. עם או בלי קשר, אותו מבקר של משרד החקלאות עובד כיום תחת הגנת מבקר המדינה - לאחר שנעשו ניסיונות של משרד החקלאות לפטרו.

הממצאים החמורים של מבקר המדינה במועצת הזיתים הביאו אותו לכתוב כי "יש לשקול את המשך העסקתו של הסמנכ"ל במועצת הזיתים ובתפקידיו הציבוריים האחרים". מועצת הזיתים אמנם פורקה בעקבות הדו"ח הקשה של מבקר המדינה ופעולותיה הועברו לטיפול מועצת הצמחים, אבל דווקא הסמנכ"ל הורביץ לא פוטר מ"תפקידיו הציבוריים האחרים". הוא המשיך להיות מועסק על ידי מועצת הצמחים בתפקיד האחראי על ענף הפירות במועצה, עד שמחאה של חקלאים אילצה את משרד החקלאות לפעול להפסקת העסקתו במועצה.

לעומתו, אילן אשל, יו"ר מועצת הזיתים בתקופה שבה נערכו הבדיקות של מבקר המדינה, ממשיך לכהן כמזכיר ארגון מגדלי הפירות בישראל - ארגון של החקלאים אמנם, אבל ארגון הגובה את המסים שלו (היטלים) דרך מועצת הצמחים.

ממועצת הצמחים נמסר בתגובה: "גדי הורביץ אינו משמש יותר כאחראי על ענף הפירות. ארגון מגדלי הצמחים אינו קשור למועצה, והמועצה רק משמשת צינור לגביית ההיטלים עבורו".

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "בעקבות ממצאי מבקר המדינה מינה המשרד 'מנהל תחום מועצות הייצור', שכל מהותו לפקח על מועצות הייצור. בדיקת מבקר המדינה נולדה בעקבות פנייה של המשרד. לאור ממצאי הדו"ח נקט המשרד כמה צעדים: פירוק מועצת הזיתים ובמקומה הקמת ענף הזיתים בתוך מועצת הצמחים; כמו כן, מועצת הצמחים הונחתה לפעול בהתאם להמלצות היועץ המשפטי של המשרד ולהפסיק את העסקת עובדי מועצת הזיתים שכנגדם נמצאו ממצאים. במשרד נערכה בדיקה בנוגע להעברת כספי המשרד למועצת הזיתים - והנושא הועבר לטיפול המשטרה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות