חוק החרם יוביל להחרמת כל התוצרת הישראלית - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוק החרם יוביל להחרמת כל התוצרת הישראלית

זה מתחיל בהשתקה וייגמר באלימות

9תגובות

>> החוק האוסר קריאה לחרם על מוצרים שמוצאם בהתנחלויות הוא צעד נוסף בשורה של צעדים גלויים ומוסווים שנועדו להשתיק צד מסוים - כולם יודעים איזה - בדיון הפוליטי בישראל. הפגיעה בזכות החוקתית לחופש הביטוי בחוק זה כל כך בוטה, שאין שום סיבה להאמין שהחוק ישרוד את מבחן בג"ץ.

לכלכלת ישראל חוק איסור הקריאה לחרם לא יועיל. המדינה נלחמה בשנים האחרונות בערכאות משפטיות בינלאומיות נגד ניסיונות (בעיקר באיחוד האירופי) לסמן תוצרת שמקורה בהתנחלויות באופן שיאפשר לצרכנים בחו"ל להחרים אותה. החוק החדש עלול להעניק לגיטימציה לאלה בעולם שאינם שוחרי טובתנו להחרים תוצרת ישראלית באשר היא.

חוץ מזה, החוק שמאפשר לתבוע את הקוראים לחרם בתביעה אזרחית ייתקל במערכת המשפט העמוסה לעייפה, ויחד עם שלבי הערעור האפשריים, צריך להניח זמן המתנה של כמה שנים מרגע הקריאה לחרם ועד רגע התשלום, אם יוטל כזה. ההיבט הכלכלי בכלל אינו העיקר כאן. שכרו של החוק החדש ייצא בהפסדנו, גם במובנים אחרים.

קריאה לחרם היא ביטוי מחאה בוטה במיוחד. בדת היהודית חרם הוא מוצא אחרון, אך לגיטימי. חופש הביטוי חייב להגן על ביטוי כזה כפי שהגן על זכותם של פוליטיקאים ופעילי ימין להשתמש בביטויים חריפים ותוקפניים. שורשי ההגנה על חופש הביטוי נטועים בבסיס הדמוקרטיה כמנגנון של שוק חופשי שבו דעות מתחרות זו בזו.

במקרה פסק השבוע בית המשפט העליון בהרכב מיוחד של תשעה שופטים בסוגיה של עבירת העלבת עובד ציבור, שגם היא קשורה לשאלות חופש הביטוי. בהזדמנות זו חזר המשנה לנשיאת העליון, אליעזר ריבלין, על תפישת העולם של בית המשפט בכל הקשור לחופש הביטוי. הדברים ממחישים עד כמה קטן הסיכוי של החוק החדש לשרוד בבג"ץ:

"הזכות לחופש ביטוי הוכרה כזכות-על במשפטנו עוד בטרם חוקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", כתב ריבלין והרחיב: "הזכות לחופש ביטוי היא יסוד מסד ותנאי מוקדם להבטחת קיומן ולשמירתן הנאמנה של רוב זכויות היסוד האחרות, וכבר הבעתי דעתי כי הזכות לחופש ביטוי היא הראשונה להיפגע, אך הפגיעה לעולם אינה מסתיימת בה. מעבר לתפקידו של חופש הביטוי בשמירת הדמוקרטיה ובהיותו מאפיין מרכזי של השיטה הדמוקרטית, חשיבותו היא גם ביצירת 'שוק רעיונות' או 'שוק דעות' פתוח וחופשי, שלו מרב הסיכויים להביא לחשיפת האמת. יש להבטיח את חופש הביטוי כדי לאפשר להשקפות ולרעיונות שונים ומגוונים להתחרות אלו באלו. תחרות זו - ולא הכתבה 'מגבוה' - היא שתביא, בסופו של דבר, לחשיפת האמת".

ריבלין ממשיך ואומר כי "בחברה חופשית, אחדות הדעות היא נטל. כפייתה של השקפה אחת יחידה שומטת את בסיס החופש מתחת רגליה של החברה. האחדה אינה אחידות, השקט אינו חופש והדומיה אינה הרמוניה. האחדה כפויה של הדעות השונות 'כמוה כדומיית בית הקברות'".

לנוכח הדברים האלה ברור לגמרי מדוע הגיע היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, עובד ציבור ותיק שאינו חשוד בהטיה פוליטית, לעמדה הנחרצת שלפיה חוק איסור החרם פוגע בליבת חופש הביטוי ואינו חוקתי. עמדתו החד-משמעית מציבה אותו בדילמה כאשר יידרש לייצג את הכנסת בעתירה שהוגשה על ידי גוש שלום לבג"ץ בדרישה לפסול את החוק. לעומת זאת, תמוהה עמדת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, שכינה את החוק "קו אדום" והזהיר בדיון שהתקיים בוועדת החוקה של הכנסת כי מכאן עלולה להיות גלישה אל הפגיעה בזכויות חוקתיות. זו גישה מתחמקת שאינה ראויה למוסד היועץ המשפטי לממשלה.

ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ואנשיו אסור לאפשר למחוקקים למתוח את הפגיעה החוקתית עד הקו האדום. היועץ וינשטיין אינו חייב להיות תמים דעים עם ינון, אבל העובדה שינון מצא עצמו לבדו בחזית פעמים רבות בשנה האחרונה מעידה עד כמה וינשטיין נמנע מלחדד את עמדתו בעניינים שהם קריטיים למראית פניה של החברה הישראלית.

בר און דניאל

לשכת היועץ היתה מעורבת בגיבוש חוק איסור החרם; הצעותיה לשיפורו התקבלו רק בחלקן; היועץ וינשטיין אינו יכול להותיר את היועץ המשפטי של הכנסת לבדו במאבק נגד החוק. יועץ משפטי לממשלה אינו עורך דין פרטי שיכול לסייע ללקוחו להגיע עד קצה גבול החוק - עליו להקפיד כי המדינה תתנהל במרכז הדרך ולא בשוליים הגבוליים והסהרוריים שלה. כדאי גם לשים לב לאזהרה של בית המשפט העליון בכל הקשור להגבלת חופש הביטוי. כדברי השופט ריבלין, "השתקה ודיכוי עלולים להביא בסופו של יום להתפרצות אלימה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות