האביב הערבי או קיץ של אי נחת?

הפער בין ציפיות המפגינים למה שהממשלות סיפקו - עצום

ג'ון דפטריוס, פרשנות
ג'ון דפטריוס, CNN
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ג'ון דפטריוס, פרשנות
ג'ון דפטריוס, CNN

המהומות חזרו לכיכר תחריר בקהיר. מאות נפצעו והביעו תסכול ממה שהם תופסים כשינוי בקצב צב לאחר ההפיכות במדינות ערב שהחלו בתוניסיה לפני חצי שנה. עכשיו, חצי שנה לאחר שמוחמד בועזיזי, מוכר הפירות, העלה עצמו באש כיוון שלא ראה כל דרך אחרת לצאת ממעגל העוני, זוהי נקודת זמן טובה להסתכל אחורה על ההתרחשויות.

מפגינים בכיכר תחריר, מצרים

לאחר שרבים יצאו לרחובות וסיכנו את חייהם בתקווה לשינוי, הציפיות לשינוי גבוהות, ובצדק. אך מה שאנו רואים כעת הוא הפער המסוכן במציאות בין ציפיות המפגינים לבין מה שממשלותיהם הצליחו לספק.

מצטפא כמאל נבלי, נגיד הבנק המרכזי של טוניסיה, אומר כי פער זה התרחב, וקורא למשקיעים אזוריים וגלובליים לפעול במהרה על מנת לסייע בצמצומו. "אם לא נפעל כעת, נראה כשלונות, לאחר הצלחת ההתקוממויות", אמר נבלי בסמינר אינטרנטי של הפורום הכלכלי העולמי (WEF), למנהיגי מדינות ומנהיגים מעולם העסקים.

נבלי שם דגש על התמוטטות ענף התיירות של תוניסיה, מה שהפחית 1.5 מיליארד דולר מתמ"ג המדינה השנה. אזרחים לובים הבורחים מהלחימה בלוב חצו את הגבול לכיוון תוניסיה בחפשם אחר מקום מבטחים, והגדילו את האתגרים העומדים בפני אוכלוסיית תוניסיה, המונה 10.5 מיליון נפשות.

בתוניסיה, שומעים מעט מאוד על המאבק היום-יומי לשקם את המארג החברתי שנקרע בעקבות האביב הערבי. הנתונים הכלכליים נראו מבטיחים – 5% צמיחה בשנה למשך עשור. אך הם הסתירו את חוסר הנחת מתחת לפני השטח בקרב המעמדות הנמוכים. האתגר כעת הוא לקדם רפורמות פוליטיות, תוך שיפור התנאים וצמצום הביורוקרטיה, על מנת למשוך השקעות זרות ישירות.

האבטלה, שכבר נמצאת ברמה דו-ספרתית, צפויה לטפס מהר עוד יותר בתקופת המעבר הנוכחית, להערכת מסעוד אחממד, מנהל תחום המזרח התיכון ומרכז אסיה בקרן המטבע הבינלאומית (IMF). בעוד קובעי מדיניות ואנשי עסקים מבקשים יציבות בכל מיר, אחמד מציע כי "בעבר היה דגש רב מדי על יציבות", וכתוצאה מכך, משקיעים פסחו על המזרח התיכון לטובת אסיה, המציעה צמיחה מהירה יותר וכלכלות חופשיות יותר. אחמד מציע כי על כל מדינה לבנות קונצנזוס לרפורמה, ולהגדיר באיזו כלכלה מעוניינת האוכלוסיה.

במשך השעה וחצי שבילינו יחדיו באינטרנט, דנו בצורך ליצור 75 מיליון משרות עד סוף העשור. אך כפי שציין עבד אל-עזיז אל-ע'וראיר, מנכ"ל משרק בנק מאיחוד נסיכויות המפרץ, "5-10 שנים כבר אינו טווח זמן מתקבל על הדעת". יש לחץ רב של אנשים לצמצם את שכבות הביורוקרטיה, אך הוא מאמין כי יש "סבלנות אם הם יקבלו מערכת שקופה".

תגובת הרפלקס של כל מי שנהנות מהכנסות נפט באזור, מדינות המפרץ הפרסי, הייתה להגדיל הוצאותיהן על מנת להימנע מבעיות. באופן מסורתי, הממשלה היא המעסיקה העיקרית, הנוטלת חלק גדול בחברה. דני טרואל מקרן הענק הבריטית ולקום טראסט, ציין כי יש לשנות אסטרטגיה זו. "ממשלות צריכות ליצור את מגרש המשחקים המושלם, אך לא לשמש כשופטות במשחק", אמר.

לאחר פסגת קבוצת 8 המדינות המתועשות (G8) בדוביל, צרפת, היו דיונים רבים בנוגע לשותפות בין מדינות המפרץ, האיחוד האירופי, קרן המטבע והמדינות המתועשות. בתחילה הוקצו לכך 20 מיליארד דולר. מנכ"ל הקבוצה, נגיד הבנק המרכזי של כוויית, אבראהים דאבדוב, אמר כי הרעיון של קרן מרשל ערבית, ברוחה של קרן מרשל, שהוקמה על מנת לסייע בשיקום אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה, הוא מצויין.

היו חששות בנוגע לבחירת הכלי הנכון להזרמת כספים אלו, עם הצורך שנוצר לאחר ההתקוממויות. הצעה אחת כללה את הבנק הערבי לפיתוח (ADB). ה-G8 הציע את הבנק האירופי לשיקום ופיתוח (EBRD), שיכול למקד את המאמצים בצפון אפריקה, לאחר ששיקום מזרח אירופה כמעט הושלם.

נבלי העלה את השאלה המרכזית וחזר לצורך בפעולה דחופה. "האם נכון שנממן זאת בעצמנו?" התשובה היא שלא, אך קבלת תשובות מהירות בנוגע לצורת המימון ולמבנה הנכון היא דבר מאתגר. בהיעדרם של פתרונות מיידיים, האוכלוסיות בסוריה, תימן, בחרין, תוניסיה ומצרים, ממשיכות להיאבק.

ג'ון דיפטריוס הוא מגיש התוכנית Market place Middle East  המשודרת מדי יום שישי בשעה 18:30

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker