מדוע העתיד הוא בתעשייה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדוע העתיד הוא בתעשייה

המגזר העסקי הישראלי זקוק למנהיגות שלא עסוקה רק באינטרסים הצרים שלה

הביטו במדורי הרכילות שפרחו בשנים האחרונות בעיתונים הכלכליים בישראל. לא בדקתי את זה מדעית, אבל נדמה לי שבגדול יש כ־500 עד 1,000 איש שבהם מתרכזות כ־90% מהידיעות במדורים האלה: על פתיחות, סגירות, קוקטיילים, חתונות, חגיגות בר ובת מצווה ושאר חגיגות ומועדים.

TheMarker

מיהם האנשים האלה? לפעמים הם קוראים לעצמם “ראשי המשק”, אבל מה הם עושים בדיוק כדי להצדיק את התארים האלה? רובם פיננסיירים שקונים ומוכרים חברות. רובם שולטים בקרטלים ובמונופולים בתחום השירותים והמסחר, ואתם להקות של פרסומאים, עורכי דין, בנקאים, ברוקרים ורואי חשבון. את מי לא נמצא כמעט בידיעות האלה? כמובן - את התעשיינים, היצואנים ואנשי ההיי טק. אך מדוע נפקד מקומם? האם זה מקרי?

לדעתי זה לא מקרי בכלל, ויש לכך סיבות כלכליות וחברתיות מדויקות. הפיננסיירים, הברוקרים, הבנקאים, עורכי הדין, הפרסומאים והמנהלים השכירים בקרטלים, במונופולים ובקבוצות הריכוזיות זקוקים זה לזה. הם חייבים להתחבר זה לזה חברתית. הם חייבים להיות חלק ממועדון חברתי אחד: אני אשמור על האינטרסים שלך ואתה תשמור על שלי; אני אתן לך הלוואה, אתה תיתן לי ג’וב; אני אשמור לך על הגב בעיתונים - ואתה תתן לי תקציבי פרסום; אני אתן לך פרסום, ואתה תתן לי עיתונות חיובית; אני אתן לך חוות דעת שמכשירה את העסקה, ואתה תיתן לי עבודות ייעוץ וג’ובים בדירקטוריונים; ואם כולנו מתראים פעמיים בשבוע באירועים חברתיים, ואחד מאתנו מספק ג’ובים לילדים שלנו כאשר הם מסיימים את האוניברסיטה או חוזרים מלימודים בארצות הברית - אז בוודאי שתמיד נזכור שכולנו משכשכים בבריכה אחת קטנה ולא כדאי להתחרות זה בזה או לעשות גלים. כי צפוף כאן אבל חם ונעים.

מה יעשה תעשיין באירועים כאלה? מה יעשה בהם איש היי טק? הוא צריך להתחרות, להתייעל, להיות יצירתי, להנהיג עובדים, לבנות צוותים. מה יעזרו לו הקוקטיילים? הפרסומאים, עושי החשבון והעיתונאים? הוא צריך לעבוד.

אז יש לנו שתי כלכלות: התעשייה, היצוא וההיי טק המתמודדים ברובם מולם שווקים תחרותיים, והכלכלה של "הריכוזיים” - בנקים, ביטוח, ברוקרים ובעלי שליטה בקרטלים ובמונופולים מקומיים של מסחר, תקשורת ושירותים. האם הכלכלות האלה נפרדות? לא. זהו משק קטן והן לא יכולות להיות נפרדות. התרבות העסקית, נורמות השכר, המחויבות לקהילה, תפיסת העולם מחלחלת מהכלכלה הגדולה, הדומיננטית והמקומית לתוך הכלכלה התעשייתית, ההיי טקית והיצואנית, שראשיה פוגשים זה את זה לעתים רחוקות.

בשלב זה אני לא צריך להסביר לכם מדוע אני סבור שהתעשייה בכלל, ותעשיית היצוא בפרט, הם העתיד של המשק. מדוע חיזוק התעשייה והיצוא ומעמדם במגזר העסקי, בחברה ובשיח הציבורי, הוא אחת המשימות המקרו־כלכליות החשובות ביותר שלנו. כי כדי להצליח בתעשייה התחרותית צריך לאמץ נורמות ותרבות שאנחנו רוצים לראות בכל חלקי המשק, בכל חיינו, בכל שדרות הציבור, בשלטון, בחינוך, בפוליטיקה ובשיח הציבורי: חשיבה לטווח ארוך, יצירתיות, מחויבות, עקשנות, עבודת צוות, מנהיגות, גלובליזציה, סובלנות ושילוב בקהילה. בעולם הפיננסים או הקרטלים והמונופולים המקומיים אתה לא זקוק באמת לכל הערכים האלה, ולכן הדרוויניזם הכלכלי והחברתי יכחיד אותם בהדרגה מענפי משק אלה.

האם נשיא התאחדות התעשיינים מבין זאת? הסיכוי קלוש. שפתו, התנהלותו והסגנון שלו דומים להפליא לאלה של ראשי המגזר העסקי המקומי והלא תחרותי של ההון, השלטון והעיתון. הוא אוהב לדבר על הדולר, הוא צבוע פוליטית ומעולם לא שמענו אותו מדבר על הערכים האמיתיים של התעשייה וחשיבותה למשק, לכלכלה ולחברה.

המגזר העסקי הישראלי זקוק למנהיגות אחרת. כזו שלא עסוקה רק באינטרסים הצרים שלה, ובדרישה מהממשלה שתתאים עבורה את הרגולציה או את שער המטבע. אנחנו צריכים מנהיגות של תעשיינים, יצואנים שחושבים לטווח ארוך ולא על סיבובים פיננסיים קצרים, שבונים חברות ל־50 שנה, ולא קופצים מג’וב לג’וב במונופולים ובקרטלים ובפירמידות הריאליות־פיננסיות.

במקום להתפאר ולהתנפח מהצלחות הסטארט אפים הישראליים ומסיפורי סטארט אפ ניישן, עלינו ללמוד ממדינות קטנות כמו סינגפור, שווייץ, הולנד, שוודיה ופינלנד, ורבות אחרות שמצמיחות חברות גלובליות ענקיות באמצעות חשיבה לטווחים ארוכים, תחרותיות ומחויבות לקהילה ולחברה. הגיע הזמן שכוכבי המשק - דמויות החיקוי של הצעירים - יהיו תעשיינים ויצואנים ולא החבורה ממדורי הרכילות שלנו.

guy.rolnik@themarker.com

הופיע גיליון יולי של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות