את מי צריך חוק עידוד השקעות הון לעודד?

מכוח חוק עידוד השקעות הון ניתנו עד היום הטבות מס מפליגות לגופים שעמדו בקריטריונים שנקבעו במסגרת החוק, עם העדפה לחברות גדולות ■ באחרונה רשות המסים שינתה את פרשנותה בנוגע לדרישות לצורך קיומו של "מפעל", והכניסה תחת ההגדרה גם סטארט-אפים

אריאל כץ
אריאל כץ
הפגנה עובדי טבע
הפגנה עובדי טבעצילום: דוברות ההסתדרות
אריאל כץ
אריאל כץ

חוק עידוד השקעות הון התשי"ט-1959, הוא חלק בלתי נפרד מעולם המס בישראל זה שנים רבות. במרוצת השנים, החוק עבר שינויים רבים, ומעת לעת מתעורר הצורך לחזור ולבדוק מהן מטרותיו העיקריות של החוק, ואת מי הוא נועד "לעודד", כמו גם את יישום החוק בפועל.

כך לדוגמה, לפני פחות משנה, בעיצומו של משבר הפיטורים בטבע, התעוררה השאלה האם התנאים שהקנו לטבע הטבות מס מפליגות, אך לא מנעו את הפיטורים ההמוניים ראויים? (ראו למשל, כאן בטור שכתבנו בנושא).

 שנים קודם לכן התעורר דיון חברתי נוקב בעקבות הוראת השעה שעסקה בשחרור הרווחים הכלואים אצל חברות שזכו להטבות מס.

במשך השנים נכתב רבות בזכותו אך גם בגנותו של החוק לעידוד השקעות הון. בין הביקורות העיקריות על החוק, נטען כי עלויות החוק (בעיקר תשלום המענקים והקיטון בגביית מסים), עולות על התועלת הגלומה בו, ושלחילופין ניתן להשיג תועלות אלה באמצעים אחרים וזולים יותר. כמו כן, נטען כי החוק אינו מיושם באופן מיטבי מבחינת האוכלוסיות שבמטרתו לעודד. יש אף טענות כי לא ראוי לעודד ייצוא לכשעצמו.

לצד הביקורות על נוסח החוק ואופן פרשנותו בידי רשות המסים, ראוי אף לדעת לברך כשרשות המסים מחליטה על שינוי מדיניות פנימי ונוקטת פרשנות ראויה יותר לדבר חקיקה זה, שתביא ליישום צודק יותר של החוק. כך הדבר בנוגע לשינוי העמדה ברשות המסים בנוגע לתנאי הסף לעניין קיומו של "מפעל מועדף".

השינוי האקטואלי בעמדת הרשות : פרשנות חדשה לקיומו של "מפעל מועדף"

סט הטבות מס עיקרי המוענק במסגרת החוק, הוא כזה המוענק ל"מפעל מועדף". חברות העומדות בתנאים הנדרשים, זוכות להטבות מס מפליגות בדמות מס חברות מופחת (7.5% או 16%, באזור בארץ שממנו פועלת החברה, במקום שיעור מס חברות של 23%), מס מופחת בחלוקת דיווידנד (בגובה 20% בלבד), והכרה בפחת מואץ של נכסים יצרניים.

עובדי טבע מתבצרים במפעל
עובדי טבע מתבצרים במפעלצילום: שחר סמוראי / דובר�

במסגרת החוק נקבעו תנאים רבים שיש לעמוד בהם, כדי להיחשב למפעל מועדף הזכאי להטבות המס האמורות. עם זאת, עד לאחרונה, רשות המסים פירשה את החוק באופן שלפיו כדי להיחשב למפעל מועדף, יש ראשית להראות את קיומו של "מפעל", וכדי שיתקיים מפעל, היה נדרש לדעת הרשות כי החברה תעסיק 10-8 עובדים יצרניים לפחות.

בהקשר זה יודגש כי מלשון החוק לא ניתן ללמוד במישרין על קיומו של תנאי העוסק במספר מינימלי של עובדי ייצור, אך כאמור זהו האופן שבו רשות המסים פירשה את החוק.

עמדה פרשנית זו של רשות המסים יצרה קושי לחברות צעירות להיכנס בגדרו של החוק, ובפרט ביחס לחברות סטארט-אפ. הגם שלשון החוק מאפשרת מתן הטבות לחברות שהכנסתן נובעת ממתן זכות לשימוש בתוכנה שפותחה בחברה, או משירותי מו"פ (מחקר ופיתוח) עבור תושב חוץ - בפועל, הדרישה להעסיק 8-10 מתכנתים לא איפשרה לחברות קטנות וצעירות ליהנות מהטבות אלה. באופן שיצר הבחנה לא ראויה בין חברות קטנות לגדולות.

כאמור, באחרונה רשות המסים שינתה את עמדתה וכבר אינה דורשת עמידה בתנאי האמור (או לכל הפחות לא בכמות כה רבה של עובדים כפי שהיה עד כה).

לדעתי זהו שינוי ראוי שיש לברך עליו. ראשית, משום שהוא מבטל את ההבחנה שבין חברות גדולות וקטנות, באופן שמעודד ומעניק תמריצים גם לעסקים קטנים.

כפי שראינו בפרשת טבע, ריכוז הטבות המס במספר מצומצם של גופים גדולים אינו בהכרח ערובה להגברת התעסוקה במשק, ולעמידה בשאר מטרותיו של חוק עידוד השקעות הון, כמו חיזוק התעשייה המקומית וגביית המסים העקיפה. שנית, נראה שגם מהותית הדרישה לקיומו של מפעל-מרובה-עובדים הינה אנכרוניסטית במידת מה, שכן כיום תהליכי ייצור רבים עוברים אוטומציה, באופן שבו גם כמות נמוכה יחסית של עובדים עשויה לקיים פעילות יצרנית משמעותית.

טוב עשתה רשות המסים שבחרה לפרש את החוק באופן שיאפשר עידוד ומתן תמריצים לחברות קטנות וסטרטא-פים במתן הזדמנות שווה ליהנות מהטבות המס שבחוק.

הכותב הוא רואה חשבון במשרד עמוס כץ ושות' רואי חשבון

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ