מנהלי בתי הספר יכולים לשנות את מערכת החינוך - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנהלי בתי הספר יכולים לשנות את מערכת החינוך

לארגוני המורים יש אחריות לסטטוס הציבורי הירוד של המורים, מכיוון שאינם נאבקים על שינוי דמותה של מערכת החינוך

3תגובות
האחריות היא של המנהלים
JESSICA GOW / TT NEWS AGENCY / A

בימים אלה אנחנו עדים לתהליך מבורך: הקמתו של ארגון מנהלים עצמאי של בתי הספר. הקמת הארגון אינה פשוטה כלל, שכן כדי שיהיה זה "ארגון יציג" עליו לכלול בשורותיו את מרבית מנהלי בתי הספר בישראל. נכון לעכשיו המנהלים הם חברים בארגוני המורים וכפופים לראשיהם, ראש ארגון המורים רן ארז ויו"ר הסתדרות המורים יפה בן דוד, ועליהם לפרוש מן הארגונים הללו ולהתפקד לארגון החדש.

כיום המצב אבסורדי. מנהלי בתי הספר, שהם הגורם המעצב את דמותו של בית הספר - עם אחריות אדירה לכל אשר בו, כולל דפוסי העבודה של המורים - כפופים בארגון הפרופסיונלי שלהם לארגוני המורים.

ניהול בית ספר אינו דומה להוראה. מדובר בשתי פרופסיות שונות מאוד. לא בכדי נוטים לציין את עבודת מנהל בית הספר כאחד מתפקידי הניהול המסובכים ביותר הקיימים. התפקיד כולל שני היבטים מרכזיים: פנים־בית ספרי וחוץ־בית ספרי. כלפי פנים עליו להיות מנהיג יוזם ומשכיל, שמכיר את מערכת החינוך, את ההיסטוריה ואת הפילוסופיה שלה, ומבין לאן פניו; מנהיג את צוות המורים ומכיר את ביצועיו; פותר בעיות ועימותים, ונותן מענה לכל עניין פדגוגי שעולה.

כלפי חוץ נדרשים המנהלים להתמודד עם מספר רב של גורמים סביבתיים: משרד החינוך, הפיקוח, הרשות המקומית, ההורים והקהילה, ארגוני המורים, התחרות בין בתי הספר ב"טבלאות ליגה", תקשורת מקומית וארצית, טכנולוגיה לסוגיה, "תרבות הנוער", רשתות חברתיות, בחינות סטנדרטיות, מחסור במורים איכותיים, למידה מקוונת, גורמים מתערבים שונים (המצוידים בתוכניות ובכסף), ועוד נושאים שכולם שייכים לפוליטיקה של הניהול. בגדול, תפקיד הניהול הבית ספרי נודד בהדרגה מפדגוגיה לפוליטיקה, וזהו הדבר שמרחיק ממנו אנשים טובים.

נשאלת השאלה, מה יכול לעשות ארגון מנהלים נפרד ועצמאי, שאינו נעשה כיום על ידי הגורמים האמונים על הובלת מערכת החינוך. התשובה הקצרה היא, שהוא יכול לשנות את פני החינוך. את זה יכולים לשנות גם ארגוני המורים, אבל להם אין עניין בכך. הם מסתפקים במאבק מקצועי על שכר ותנאי עבודה.

לארגוני המורים יש אחריות כואבת לסטטוס הציבורי הירוד של המורים, מכיוון שאינם נאבקים עבורם על שינוי דמותו של החינוך בחברה משתנה. נהפוך הוא: הם טורחים לשמר את החינוך המיושן, שדפוסיו עוצבו בסוף המאה ה-19, תוך חרדה גדולה מפני הזזת הגבינה. משרד החינוך מצדו, הוא הגורם לכך שהפוליטיקה נעשתה כה מרכזית בעבודת הניהול, כשהוא מוביל קו זה באמצעות הבחינות הארציות והתקנות האין־סופיות בחוזרי מנכ"ל, שמאפשרות לו שליטה במערכת, שעליה הוא אינו מוותר.

אני מניח שארגון המנהלים, כשיקום, לא יעסוק רק בתנאי העבודה של חברי הארגון, מכיוון שבכך יבטיח את כישלונו. ארגון המנהלים יהיה בעל אחריות מערכתית, ואם לא ייאבק על שינוי השיטה החינוכית, לא יוכל לסייע לכל אחת ואחד מחבריו בניהול בית ספרם. בשונה מארגון המורים העל־יסודיים, למנהלים אין אינטרס בבחינות ארציות סטנדרטיות - בגרות, שעליה מקבלים המורים "גמול בגרות", ומיצ"ב - ובשפע מקצועות החובה השבועיים. למנהלים שמכירים את סביבת העבודה שלהם יש עניין להוריד מעל גבם את דרישות משרד החינוך, לזכות באוטונומיה חינוכית רחבה וממשית - ולהצמיח את התלמידים.

הקמת ארגון המנהלים תוכל להבטיח לא רק את זכויותיהם שלהם, ואת שינוי השיטה החינוכית בישראל, אלא גם את זכויות המורות והמורים. המנהלים מכירים היטב את צורכי מוריהם, וזה אינטרס בסיסי שלהם לקדם את הצרכים הללו כשלב בדרך לשיפור דמותם של בתי הספר. המבחן הראשון מגיע עכשיו: האם המנהלים אכן יסייעו לשעת הרצון המבליחה?

הכותב הוא ד"ר למינהל ומדיניות החינוך



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות