בנק ישראל נזכר באיחור להכניס טכנולוגיות תשלום חדשות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל נזכר באיחור להכניס טכנולוגיות תשלום חדשות

אימוץ הטכנולוגיה החדשה כרוך בהוצאה של אלפי שקלים לכל בית עסק קטן, שיידרש כעת לרכוש מסוף סליקה מותאם

תגובות
מסוף תשלום באשראי
Getty Images IL

בנק ישראל הודיע באחרונה כי עד ינואר 2019 כל העסקים הגדולים (בעלי מחזור של יותר מ-5 מיליון שקל) שלא יעברו לשימוש בקופות חכמות בטכנולוגיית EMV, הדורשות מהלקוחות להקיש את הקוד הסודי בכל עסקה בכרטיס אשראי, יישאו באחריות להונאות. כעת נשאר להמתין ולבחון אם האיום על העסקים בכך שהאחריות על ההונאות תוטל עליהם, יהווה תמריץ מספק לביצוע השינוי הטכנולוגי.

בחו"ל פועל מנגנון ה-EMV כבר שנים רבות. לישראל, לעומת זאת, הגיע המנגנון באיחור של כשבע שנים, כשהוא היה אמור להיכנס לשימוש כבר לפני כשלוש שנים. למרות זאת, כיום רק שיעור אפסי של עסקים ורשתות בישראל מבצעים סליקה באמצעות הקשת קוד אישי (PIN Code).

לכן, ההודעה של בנק ישראל מהעת האחרונה, על הסטת האחריות להונאות ולהכחשות עסקה מהמנפיק לסולק ולבית העסק, נועדה להעניק תמריץ לעסקים לאמץ את טכנולוגיית ה-EMV. משמעות הצעד של בנק ישראל היא כי בית עסק שלא יאמץ את הטכנולוגיה, יישא באחריות על עסקה המבוצעת פיזית בבית העסק, במקרים שבהם מחזיק הכרטיס יכחיש את ביצוע העסקה; בעוד שבמצב בו יוקש הקוד הסודי האחריות תישאר אצל מנפיק הכרטיס. במקרים של עסקה טלפונית, האחריות תמשיך להיות של בית העסק בכל מקרה, גם לאחר אימוץ הטכנולוגיה החדשה.

אימוץ הטכנולוגיה, כרוך בהוצאה משמעותית של אלפי שקלים לכל בית עסק קטן, שיידרש לזרוק את מסוף הסליקה הישן שרכש בעבר ולרכוש מסוף סליקה המותאם לטכנולוגיה החדשה. כשמעמידים עלות זו יחד עם העובדה ששיעור ההונאות בישראל בעסקות המבוצעות פיזית בבתי עסק הוא אפסי - ועם העובדה המוגמרת ששיעור גובר והולך של עסקות בישראל הופך עם הזמן לעסקות באמצעים מקוונים ובאמצעות רכישות באינטרנט, שלגביהם אין כלל רלוונטיות להקשת הקוד - עולה החשש כי אף שמדובר בצעד מבורך וחשוב, ספק אם הוא צעד מספיק שיגרום לבתי עסק קטנים לאמץ הטכנולוגיה. בתי עסק קטנים, שחלק גדול מהם כלל לא חוו הונאה בעסקה פיזית ושחלק גדול מהעסקות שלהם ממילא מבוצע ללא הגעה פיזית של הלקוח לחנות, סופרים שקל לשקל ויראו את ההוצאה הזו כנטל.

ובכלל, צריך לזכור כי בעולם מתפתחות טכנולוגיות חדשות של תשלום באמצעות אפליקציות, לעתים ללא מעורבות כרטיסי אשראי ובוודאי שלא בהקשת קוד. יותר מזה, רק באחרונה פירסם בנק ישראל קול קורא להעברת כספים באמצעות מתג המעביר כספים מיידית מחשבון הלקוח לבית העסק, ללא צורך בכרטיס אשראי.

אין ספק כי יש לאמץ טכנולוגיות חדשות המקובלות בעולם, אבל המצב הנוכחי שבו הטכנולוגיה נכנסת לאיטה, אינו יכול להימשך. בנק ישראל צריך לקבוע מועדים ברורים, שהחל בהם ייאסר שימוש בטכנולוגיה הישנה - או לחלופין, יהיה כדאי להמתין כבר לטכנולוגיות החדשות שייכנסו, ולא להשית על עסקים קטנים בישראל עלות של אלפי שקלים לעסק.

הכותב הוא מנכ"ל חברת גמא ניהול וסליקה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות