הברחות, ביטול סובסידיות ועסקות ברטר - איראן נערכת לסנקציות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הברחות, ביטול סובסידיות ועסקות ברטר - איראן נערכת לסנקציות

למשטר האיראני ברור שכל שינוי בהיקף הסובסידיות עלול להצית את הרחובות, והוא עסוק בהסברה כי איראן במלחמה עם ארה"ב

6תגובות
טהרן
AFP

החלטתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, להעניק פטור זמני מהסנקציות על איראן לשמונה מדינות, היתה בוודאי מעוררת תגובה ישראלית חריפה אילו בבית הלבן היה יושב ברק אובמה. אבל מכיוון ש"הידיד" הוא זה שמחליט, האלם בירושלים מוחלט. שום ביקורת על כך שהסנקציות רכות מדי, לא יעילות, ועלולות להיות נוקשות פחות מאלה שהוטלו בתקופה קודמו.

טורקיה והודו הן שתי המדינות הראשונות שזכו לפטור, בתמורה להפחתה של כשליש מהיקף רכש הנפט שלהם מאיראן. סין, דרום קוריאה ויפן יהיו כנראה המדינות הנוספות - כך שהיקף יצוא הנפט האיראני לא רק שלא יהיה אפסי, כפי ששאפו לכך הנשיא ויועצו לביטחון לאומי ג'ון בולטון, אלא יסתכם ב-1.5-1.25 מיליון חביות ליום, לעומת כ-2.5 מיליון חביות בתקופה שבה הוסרו הסנקציות.

על חלק מן הפער הזה איראן תנסה להתגבר באמצעות הברחות או מכירה מתחת למכ"ם, כלומר החשכת המשדרים של מכליות הנפט, כך שיהיה קשה יותר לאתר ולזהות אותן. למעשה, היא כבר החלה לנקוט בטריק הזה באוקטובר, כשלפתע התברר לאתרים שעוקבים אחרי תנועתן של אוניות בעולם שהמיכליות האיראניות נעלמו מהמסך.

אבל בעייתה הגדולה של איראן תהיה בקבלת התמורה הכספית עבור הנפט שתמכור. מדינות שזכו לפטור יפקידו את תשלומיהן בקרן מיוחדת, שתשחרר את הכסף רק עבור מוצרי יסוד ותרופות ומוצרים הנכללים ברשימה המאושרת על יד משרד האוצר האמריקאי. חלק מהמדינות כבר עשו הסכמי ברטר עם איראן, שלפיהם איראן תקבל מהן סחורות ולא כסף, והחישוב ייעשה במטבע מקומי.

בעיה דומה תהיה לאיראן במימוש יתרות המט"ח שברשותה, הנאמדות ביותר מ-100 מיליארד דולר, שחלק גדול מהם מופקד בבנקים ברחבי העולם. מכיוון שהסנקציות מוטלות גם על מערכת הבנקאות של איראן, מנסות כמה מדינות באיחוד האירופי לתכנן שיטה להעברת הכספים, שתעקוף את מערכת הבנקים האמריקאית - אבל לא ברור עדיין מה יהיה טיבה של מערכת זאת.

בתקופת הסנקציות הקודמת הצליחה איראן להבריח כספים באמצעות המרתם לזהב, כמו במקרה הטורקי, שבו טורקיה שילמה בזהב עבור רכישותיה, הזהב הומר לדולרים בשוקי מדינות המפרץ - ועבר ישירות לממשלת איראן או לחברות שפועלות בשמה. הערוץ הזה נחסם אחרי לחץ אמריקאי והמשפט שנערך לסמנכ"ל של אחד הבנקים הגדולים בטורקיה על חלקו בהברחת הזהב. אגב, על פרשה זאת טורקיה והבנק שבבעלות ממשלתית צפויים לשלם קנס גבוה שהיקפו טרם נקבע.

שדה נפט איראני
Raheb Homavandi/רויטרס

חרף מחנק המזומנים וצניחתו הדרמטית של שער הריאל לקרוב ל-150 אלף ריאל לדולר, לאיראן יש עדיין כמה כלים פיננסיים שבהם תוכל להשתמש כדי לחסוך בהוצאות. בהנחה שסעיפי התקציב המיועדים לביטחון ולפעילותה של איראן מחוץ למדינה יימשכו ברמה הקיימת, איראן תצטרך להחליט כיצד לטפל בהיקף הסובסידיות שהיא מעניקה לדלק ומוצריו. על פי הסוכנות האמריקאית לאנרגיה, איראן נמצאת במקום הראשון בעולם בהיקף תשלומי סובסידיות לדלק ומוצריו, עם 45 מיליארד דולר לשנה, שהם כ-10% מהתמ"ג.

ממשלת איראן גם מממנת את קרנות הפנסיה של עובדי המדינה, של עובדי החברות הממשלתיות ושל אנשי הצבא. קרנות הפנסיה הממשלתיות סובלות מגירעון כרוני, בשל הפקדות חסר או בגלל ניהול לקוי ושחיתות, ואין ביכולתה לפצות את הפנסיונרים בעבור עליית המחירים המטורפת של השנים האחרונות. על פי הערכתו של סגן הנשיא, איסחאק ג'יהנגירי, חיים באיראן כ-7.4 מיליון קשישים - והוא צופה שמספר זה יגיע לכ-30 מיליון ב-2050. חובה של המדינה לביטוח הלאומי מגיע לכ-40 מיליארד דולר, ולא ברור מניין הוא ישלם את הסכומים שדרושים כדי לממן את הוצאות הבריאות לאזרחים זכאים.

תיאורטית, איראן יכולה לקצץ בהיקף הסובסידיות לדלק ומוצריו, לקבוע מכסות בנזין לבעלי רכב (כפי שכבר עשתה בתקופות קודמות), ולהפחית גם את הסובסידיות למוצרי יסוד. קיצוץ כזה יחסוך למדינה עשרות מיליארדי דולרים בשנה, אבל הסכנה הפוליטית של צעד כזה עצומה. בדצמבר שעבר פרצו הפגנות המוניות בכמה ערים באיראן על רקע יוקר המחיה, פנסיונרים הפגינו בפתח משרדי הביטוח הלאומי, ועובדים בחברות ממשלתיות שבתו בשל העיכובים הארוכים בתשלום משכורותיהם. למשטר ברור שכל שינוי קל בהיקף הסובסידיות עלול להצית מחדש את הרחובות, והוא משקיע מאמצים גדולים כדי להסביר לציבור שהמדינה שרויה במלחמה נגד ארה"ב ואויביה האחרים, מלחמה שמחייבת התגייסות כוללת בעיקר בתחום הכלכלה.

ואולם ספק אם הציבור קונה עוד את ההסברים הממשלתיים, אחרי שכבר החל לטעום מפירותיו של הסכם הגרעין. השאלה שאין עליה תשובה היא כמה זמן תוכל איראן להתקיים תחת משטר הסנקציות החדש. איראן היא מדינת למודת סנקציות והיא התקיימה כמעט ארבעה עשורים תחת משטר סנקציות ברמות שונות מאז המהפכה האסלאמית ב-1979. כעת היא צריכה להחליט אם עליה להיערך כדי לשרוד בין שנתיים לשש שנים, עד חלוף משטר טראמפ - או להתחיל במשא ומתן מחודש על הסכם הגרעין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות