טוב למות בעד בתינו? - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

טוב למות בעד בתינו?

מדוע הציבור אינו מקים קול זעקה נגד האחראים למוות או לפציעות קשות כה מיותרים של אבות, אחים ובנים, המגיעים מדי יום ביומו למקום עבודתם ואינם יודעים כיצד יסיימו אותו - אם בכלל?

7תגובות
אתר בנייה בו נהרג פועל בניין בטבריה
גיל אליהו

אין זוג בישראל שאינו חולם על דירה חדשה. כשסוף סוף אנחנו מגשימים את החלום ונכנסים אל הדירה, שהיא כל כולה שלנו, מתפשטת בנו תחושה של בית ונוחות - ועתידנו לפתע מחייך אלינו. האם תחושות החמימות וההצלחה היו נשארות בנו אם היינו מגלים שבניית ביתנו עלתה בחייו של אחד ממקימיו?

זו תקופה ארוכה שאנחנו סופרים פועלי בניין שנהרגים על בניית בתינו, כשהם חשופים לאסונות יומיומיים - ואיש אינו עושה דבר. נכון לכתיבת שורות אלו, מתחילת 2018 נהרגו 37 פועלי בניין, לצד שלושה עוברי אורח, בתאונות בנייה, ואין לדעת כמה יתווספו אליהם עד סוף השנה. מדוע מותם אינו גורם לשערורייה רבתי במדינה? מדוע הציבור אינו מקים קול זעקה נגד האחראים למוות או לפציעות קשות כה מיותרים של אבות, אחים ובנים, המגיעים מדי יום ביומו למקום עבודתם ואינם יודעים כיצד יסיימו אותו, אם בכלל?

אם אותם 37 בני אדם היו נהרגים בפיגועי טרור השנה, איך הממשלה היתה מגיבה? אם אותם 37 בני אדם היו חיילים שנהרגים בתאונות בבסיסי צה"ל, מה הציבור היה עושה? אם היו אלה 37 מטיילים הרוגים השנה בתאונות בטבע - האם היינו נשארים אדישים?

חייבים גם לשאול, אם אותם פועלי בניין שנהרגו או נפגעו קשה היו יהודים - האם היינו מקדישים לכך תשומת לב רבה יותר? 27 מפועלי הבניין ההרוגים השנה הם ערבים, בין אם תושבי ישראל ובין פלסטינים או עובדים זרים. היעלה על הדעת שזאת הסיבה לכך שמדינת ישראל אינה מתעניינת בנסיבות מותם, וחברות הבנייה והקבלנים אינם משלמים מחיר משמעותי בגין המוות המיותר והנזק שנגרם תחת השגחתם ובאחריותם הבלעדית?

טקס זיכרון לפועל שנהרג בראשון לציון
עופר וקנין

עם תחילת 2018 נכנסו לתוקף תקנות המאפשרות למפקחי מינהל הבטיחות להטיל עיצומים מינהליים בגין עבירות בטיחות, אבל נדמה כי אין לקנסות ולעיצומים כוח הרתעה מול הקבלנים וחברות הבנייה. לראיה, ב-2017 נהרגו 35 בני אדם, והשנה אנחנו כבר מגיעים ל-37 הרוגים באתרי בנייה.

חברות בנייה שעליהן הוטלו קנסות כספיים על ידי מפקחי העבודה שביקרו באתר הבנייה, בין אם בעקבות תאונה ובין אם לאחר אירוע תאונתי, התבקשו לשלם סכומים מגוחכים המוערכים בממוצע ב-28 אלף שקל, סכום שבסופו של יום אין בו כדי להרתיע או לשנות את נוהלי הבטיחות באתרי הבנייה. בימים של מחירי דיור מאמירים, משקלם של הקנסות והעיצומים נדמה כחסר משמעות.

אין כל הסבר לשאלה מדוע לא ננקטת יד חזקה נגד התופעה הקשה של רשלנות ומחדל בעבודות בנייה, שאין כל דמיון בינן לבין הנהלים הקיימים באירופה, בארה"ב או בכל מדינה מתוקנת אחרת. ממשלת ישראל היתה אמורה להקים זה מכבר ועדות חקירה לתיקון הליקויים, שאז בוודאי היינו חוזים בבעלי חברות בנייה וקבלנים עומדים בפני משפט על גרימת מוות ברשלנות ונענשים בהתאם. אם היו מוטלים עליהם עונשים חמורים, התואמים עבירות מסוג זה, כמו למשל עונשי המאסר המוטלים כשגרה על נהגים המואשמים בגרימת מוות ברשלנות - אז היה בכך משום גורם לשינוי נוהלי בטיחות, שיטות עבודה, פיקוח ושמירה על המתרחש באתר, ולא היינו מתמודדים עם מותם של אותם 37 עובדים שנפגעו או נהרגו ב-2018, כשכבר ב-2016 נהרגו 50 פועלי בניין.

אדישות המדינה, משרד הכלכלה והקבלנים למותם או לפציעתם הקשה של בני אדם בהיקף שכזה, ובעקבות מחדלים בלתי-נסבלים, חייב להרעיד את אמות הסיפים. אם קיימת הזנחה בבטיחות הפועלים בבניית הבתים שלנו, לא מן הנמנע שתהיה גם הזנחה בבנייה עצמה. האם נוכל להשלים עם מגורים בבית שנבנה תוך זלזול בהוראות החוק, כשאנחנו יודעים שהתקיימו ליקויים במהלך בנייתו שהביאו למוות?

ביטחון העובדים הוא הביטחון של כולנו, בין אם הם יהודים, ערבים או עובדים זרים. חייהם אינם חסרי חשיבות ולא ניתן להעלים עין ולהמשיך בהתנהלות הקיימת. דאגה לשלומם ולבטיחותם של פועלי הבניין בעבודתם היא דאגה לחיי אדם באשר הוא אדם, והגיע הזמן שהממונים על נוהלי עבודה מטעם משרד הכלכלה, משטרת ישראל ובתי המשפט יתחילו לצאת משלוותם ולפעול ביד מחמירה יותר.

הכותב הוא עו"ד, מומחה לתביעות נזיקין, ביטוח ורשלנות רפואית, ממשרד עמיקם חרל"פ ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות