הממשלה משתפת פעולה רק במלחמה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הממשלה משתפת פעולה רק במלחמה

בניגוד למקובל במדינות OECD, אין בישראל גוף פורמלי שבאופן שיטתי מייעץ, מכוון, מקדם ומתאם רפורמות

תגובות

>> כחלק מתהליך ההצטרפות לארגון OECD, נקבע כי ישראל תעבור הליך ביקורת עמיתים (Peer Review) בתחום המינהל הציבורי. במפת הדרכים להצטרפות לארגון נקבע כי אנשי המקצוע של ועדת המינהל הציבורי של הארגון יבחנו את איכות המדיניות והמוסדות המרכיבים את המנהל הציבורי, שכן אלה נתפשים כחיוניים למדיניות ציבורית אפקטיבית.

רויטרס

נקבע כי נציגי הארגון ישתמשו בכלים ובקווים המנחים שפיתח הארגון, בהתבסס על הסטנדרטים המיטביים בתחום. אלה ישמשו מקור להשוואה ולהסקת תובנות באשר למינהל הציבורי בישראל.

הנושאים שנבחרו לבחינה היו: אופן הכנת התקציב ויישומו, ניהול כוח האדם בשירות הציבורי, שקיפות ואחריות, ניהול תהליכי רגולציה ופשטות אדמיניסטרטיבית ואופן העבודה בין משרדי הממשלה ורשויותיה לבין עצמם.

הנה תמצית הביקורת הבונה, תוצאת ביקורת העמיתים של הארגון: היעדר תפישה של תיאום פעולות "הממשלה כמכלול" - זו מושגת בזמנים משבריים, כמו מלחמה, ולא כחלק מהתנהלות יומיומית. האלתור מושרש בתרבות הארגונית הרבה יותר מן התכנון. תגובות מאולתרות כמענה למצבים דחופים הן תכונה מוערכת, ובשל כך דוחקת הצידה קבלת החלטות שיטתית המתחשבת בחלופות.

המיקוד על התקציב, שהיה בראש סדר העדיפויות בשנים האחרונות, הוביל את מקבלי ההחלטות למדוד הצלחה על בסיס יכולתם להגדיל תשומות ולא להתמקד בתוצאות ותפוקות. האתגר הוא בניית יכולות במשרדי הקו לביצוע בדיקות וניתוח של השפעת תהליכי הרגולציה לפני ואחרי התהליך. (Post-Ante&EX-EX). מיקוד יתר של הכוח במשרד האוצר הביא לשחיקה ביכולות של משרדי הקו לגיבוש מדיניות כוללת בתחומם מבחינה מקצועית, כלכלית ותקציבית). ביזור והאצלת סמכויות למשרדים הם הדבר הנכון לעשות, אולם יש לעשות זאת בזהירות תוך תכנון מוקדם מפורט והוליסטי.

בניגוד למקובל במדינות OECD, אין בישראל גוף פורמלי שבאופן שיטתי מייעץ, מכוון, מקדם ומתאם רפורמות. בישראל משתמשים בדרך כלל בוועדות ממוקדות נושא. אין גם מדיניות ממשלתית אחידה על הקמה, עיצוב ותפקוד רגולטורים עצמאיים הפועלים כידם הארוכה של משרדי הממשלה במגזרים הקיימים.

הגישה של ישראל ביחס לשיתוף הציבור במידע והליכי היוועצות (Public Consultation) ניצבת בצד "המסורתי" של הספקטרום (ביטוי עדין המצביע על גישה מיושנת). ניתן דגש על מתן מידע בעיקר באמצעות האינטרנט. בעיית הפער הדיגיטלי המודגשת במגזרים מסוימים עדיין משמעותית. האחריות על השירות לאזרח בנושא חופש המידע מחולקת בין משרדי הממשלה והגופים השונים, עובדה המקשה על האזרחים להשיג את המידע הדרוש להם.

נציבות שירות המדינה ריכוזית מאוד. בדרך כלל במדינות OECD תפקיד הגופים המקבילים מתמקד יותר במדיניות ופחות בניהול שוטף ומעורבות בפרטים.

מהניסיון שרכשנו בעבודה מול OECD למדנו שלא תמיד ניתן לקבל את אמירות הארגון או המלצותיו. למדנו גם כי יהיה זה נבון להתעמק בהן ולבחון משמעויותיהן. אין ספק כי ההארות מעוררות מחשבה. האתגרים העולים מהן אינם פשוטים, אך ללא ספק בני ביצוע. אם רק נרצה בכך.

הכותב הוא הממונה על האגף לקשרים בינלאומיים במשרד האוצר ויו"ר הוועדה הבין-משרדית להצטרפות ל-OECD



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות