אל תאשימו רק את החזירים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אל תאשימו רק את החזירים

הקפיטליזם לא יצר את החולות הרעות של שוק ההון אלא נקודות החולשה שלו

תגובות

כמעט כל מדינה בעולם חתרה לקפיטליזם בדורנו בדרך זו או אחרת, ובמידה מסוימת של אדיקות אידיאולוגית. ארה"ב נחשבת לנושאת דגל הקפיטליזם. גם אירופה היא קפיטליסטית ברובה - למרות יומרותיהן החברתיות של המדינות בה, רובן עשו בעשורים האחרונים מהלכים לשיפור התחרותיות ולשחרור מבנה הכלכלה לכיוון קפיטליסטי יותר מסוציאליסטי. סין, בעלת ממשל רודני וריכוזי, מטפחת כבר יותר מ-20 שנה כלכלת שוק, יוזמה פרטית ותחרותיות. אירן מחוללת רפורמות שמקטינות את חלקה של המדינה בתמיכה כלכלית באזרחים, וזוכה על כך לשבחים מ"אקונומיסט" השמרני. בדרום אמריקה משמשת כלכלת ונצואלה המתפוררת כלקח מסמר שיער לחלופות לכלכלה הקפיטליסטית.

אין הגדרה רשמית מקובלת לקפיטליזם, מעבר למושג הכללי של בעלות פרטית: מי שמחזיק בהון, יכול להשקיעו באמצעי ייצור ולהפיק מהם רווח. אבל קפיטליזם מקפל בתוכו מושגים חיוניים כמו יזמות, חדשנות וכושר המצאה, נשיאה באחריות ודיווח, ואפילו חירות. "הערך של קפיטליזם המתפקד היטב (אין הכוונה למדיניות שוק חופשי) הוא החירות הכלכלית שהוא מעניק ליזמים, למנהלים, לעובדים ולצרכנים", כתב אדמונד פלפס, מנהל המחקר לקפיטליזם ולחברה באוניברסיטת קולומביה.

המשבר הכלכלי שפרץ ב-2008 הוביל למתקפה חסרת תקדים על הקפיטליזם ולבחינה מחודשת של המבנים הכלכליים הנגזרים ממנו. הקפיטליזם החזירי, צורה מאוסה של זלילת רווחים ועושר חסרת מעצורים, נהפך לשם נרדף לשוק החופשי, אבל ההקבלה בין החזירויות שהובילו למשבר לבין כישלון הקפיטליזם היא שגויה. המשבר אמנם חשף את הנקודות הפגיעות של הקפיטליזם, אך כמו במקרה של הדמוקרטיה, החולשות האלה, ולא מהותו של הקפיטליזם עצמו, הן אלה שמייצרות את הרעות החולות של שוקי ההון והכלכלות בעולם. במדינות ערב, שעוברות מהפכות קשות, הוזכר תדירות עוד שיבוש ידוע של הקפיטליזם, הקרוי קרוני-קפיטליזם - קפיטליזם של העדפת מקורבים, שבו ניצלו המנהיגים ומקורביהם את יתרונות הכלכלה הגלובלית כדי לגזול את משאבי הארץ מעמם.

כל מה שנחשב לגורם שסייע להתפתחות המשבר הפיננסי - שכר מופרז, לקיחת סיכונים מופרזת, רגולציה רופפת בעקבות שתדלנות המגזר העסקי - היה תוצר של פגיעה ביסודות הקפיטליזם, ולא להפך. רובם הם תוצר של ריכוזיות יתר, קרבה יתרה של בעלי ההון לאנשי השלטון, תמרוץ מעוות ואי נשיאה באחריות. מונופוליזציה, ריכוז כוח בידי מעטים, ניכוס רנטות (הכנסות מבעלות על משאבי טבע) - כולם פוגעים בשוק החופשי וביתרונות שהוא אמור להעניק למשתתפיו.

כדי לתקן את הפגיעה הזו בקפיטליזם וכדי לתקן עיוותים שאפשר למצוא כדוגמתם לא רק בשוק ההון והכלכלה בארה"ב, אלא גם באירופה, בישראל ובכלכלות המתפתחות שעשויות להוביל את העולם במאה הקרובה, צריך לטפל לא רק בתקלות עצמן, אלא לפעול למניעת ניצול לרעה של החופש של המערכת הקפיטליסטית בכללה. מדוע אנחנו רוצים לתקן אותם, ומדוע אנחנו רוצים שהקפיטליזם בארצנו יפעל כראוי? מכיוון שכפי שההיסטוריה המודרנית הוכיחה, זאת הדרך הטובה ביותר לשפר את מצבם הכלכלי של בני האדם. שיפור התחרותיות הפנימית והחיצונית של מדינה מיטיב עם תושביה. הוא מביא לגיוון בהיצע, לירידת מחירים, הוא גורם לייצור מקומות עבודה ומביא השקעות מבחוץ ומבפנים.

הפתרונות שמציעים כלכלנים מגוונים ביותר: פלפס מדבר בעיקר על פתרונות לחוסר היציבות האינהרנטי למערכת הקפיטליסטית. הוא לא מתייחס, עם זאת, לניצולה לרעה על ידי הגורמים המרוויחים מכך. מייקל פורטר, פרופסור למינהל עסקים מהרווארד הידוע כאחד החוקרים המובילים בתחום האסטרטגיה העסקית והיתרון התחרותי, מתייחס למושג הערך המשותף - של התאגיד והחברה. הוא מסביר במאמר כיצד התערבות ממשלתית נכונה יכולה לשפר את הערך המשותף, וכיצד התערבות שגויה יכולה לפגוע בו. "לא רק צרכים כלכליים קונוונציונליים מגדירים את השווקים", כתב פורטר במאמר משותף עם מרק קריימר, "אלא גם צרכים חברתיים, ונזק חברתי עלול ליצור עלויות פנימיות לתאגידים".

עד כמה שהשוק האמריקאי נראה בעינינו פתוח, תחרותי ומרובה משתתפים, האמריקאים מרבים לקונן על הריכוזיות ועל חוסר התחרותיות בתחומים רבים - תקשורת, פיננסים ואנרגיה. בארה"ב יש חוקים מחמירים נגד מונופולים, כפי שיכולה להעיד כעת גוגל, אחת החברות המצליחות והתחרותיות בעולם, שנחקרת על ידי נציבות הסחר הפדרלית, הממונה על חוקי ההגבלים העסקיים.

רוב ההצעות לתיקון העיוותים שנוצרו במערכת הקפיטליסטית נוגעות להשוואת תנאי המשחק: הגבלת אוליגופולים; הקטנת מחסומי כניסה לענפים; הפחתת ביורוקרטיה המונעת יזמים מניצול הזדמנויות ומימוש רעיונות יצירתיים; הטלת מגבלות או מסים מוגדלים על תאגידי ענק; מתן שליטה רבה יותר לבעלי המניות הקטנים; והגבלת שכר בכירים בחברה כדי למנוע תמריץ ללקיחת סיכונים ורווחים קצרי טווח. גרהם פיטרס, פרופסור להיסטוריה, מוסיף לכל ההצעות האלה גם חינוך שיאפשר לאנשים לשפוט בעצמם בין אידיאולוגיות כלכליות ולהעריך את יישומן באופן המיטיב עמם. אם לחזור בחזרה לדוגמה מהכלכלה המקומית שלנו - להבין טוב יותר מדוע צריך לצאת לרחובות להפגין - ולא רק נגד מחיר הקוטג'.

רויטרס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות