האליטה הכלכלית הנסתרת: חברי מרכז הליכוד

התפקדות של ועדי עובדים לליכוד והזדהות פומבית של עובדים עם הליכוד, כי "זה כדאי", הן מגילויי התופעה של אליטה כלכלית משמעותית שלא נלקחת בחשבון

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כנס מתפקדי הליכודצילום: דניאל בר און

לאחרונה יצא לאור ספר חדש של ד"ר שגיא אלבז וגב' ניוה גולן־נדיר: "אליטות אסטרטגיות בישראל — חלוקת הכוח בחברה הישראלית" (הוצאת כרמל, 2018). הספר, כפי שכתבו המחברים: "מתחקה אחר קבוצות מיעוט בעלות כוח והשפעה, הנהנות מהצבר גדול של הון פוליטי, הון צבאי והון כלכלי".

האליטה הכלכלית המוגדרת בספר היא "אנשי עסקים העוסקים במסחר, בעלים של עיתון או אתר אינטרנט, או בעלי מניות בערוץ מסחרי... ותאגידים כלכליים המפרסמים מוצרים ושירותים נבחרים במדיה". מאמר זה מתייחס לאליטה כלכלית אחרת, שאינה מופיעה כלל וכלל בספר.

אליטה זו יכולה להסתכם בשם "מרכז הליכוד". מקום של כבוד שמור כמובן לפעילי ליכוד, מקורב לליכוד, חבר מרכז הליכוד, מצביע ליכוד, וכן מי שמכונה "ליכודניק". המונח "פעיל ליכוד" מופיע במנוע החיפוש 25,200 פעמים, חבר מרכז הליכוד 19,700 פעמים, ליכודניק: 88,200, מקורב לליכוד: 285 פעמים. לשם השוואה, התואר פעיל המחנה הציוני מופיע (על פי אותו עיקרון חיפוש) 25 פעמים, חבר מרכז הבית היהודי: 545 פעמים, פעיל הבית היהודי: 7,240 פעמים, פעיל מרצ: 603 פעמים.

אין בתוצאות החיפוש בגוגל כדי לספק מסד נתונים מחקרי לתיאוריית מרכז הליכוד כאליטה כלכלית, אולם כל מי שעוקב אחריו בתקשורת מבחין בנוכחות מרכז הליכוד בכל הקשור לעסקים ולשחיתות שלטונית (והרבה פחות לצד המדיני). כך נראה שבשלה העת להכיר בעובדה כי ממשלת צללים חזקה ומשוכללת מנווטת מאחורי הקלעים את עיקרי ההחלטות בתחום המדיניות הציבורית, התקציבים, ובעיקר המינויים ומבנה המערכת הציבורית.

ממשלת צללים זו מורכבת מכל אותם שמות הקסם שמניתי, המתארים את פעילי וחברי המפלגה. השפעתם של אנשים אלו שורה על כל פינה במערכת הציבורית, ובשילוב שלה עם המגזר העסקי. כיום שווה לכל בעל מפעל, בעלים של חברה או איש עסקים מתחום אחר, להזדהות במחשכים או בגלוי על היותו מקורב ותומך בליכוד.

שיקולים רבים של מבנה המערכת הציבורית, הרכבה ודרך פעולתה — מושפעים מכוח נסתר זה.

אחד הביטויים הגלויים לתופעה זו היא כנראה התפקדות של ועדי עובדים לליכוד, והזדהות פומבית של עובדים עם הליכוד, כי "זה כדאי", כאשר הם ניצבים במרכזם של מאבקים קשים בתחום תנאי העבודה והשכר.

תופעות כגון זו הופכות אט־אט לנורמטיביות, ומחזקת את אותו "מרכז ליכוד" עלום, שאין לו שם מסחרי מוגדר. האליטה הכלכלית הזו יושבת בשולחנות עגולים בבתי קפה וסלוני בתים — ומשם קובעת את עתיד וצורת הממשל שלנו — בעזרת פתקים וטלפונים ישירים לשרים ולמקבלי ההחלטות.

לו היו מקדישים מחברי הספר מחקר עמוק לתופעה זו, היו מגלים שמרכזים אלו חזקים ובעלי השפעה יותר מכל האליטות שהם מציינים בספרם. כיום רוב הפעילות של מרכז זה גלויה, ואין כמעט יום שאין ביטוי להשפעת מרכז זה באחד העיתונים הכלכליים. נראה כי השרים וחברי הכנסת שפוטים של קבלני הקולות וגם זאת נחשף מפעם לפעם בתחקירים וחשיפות של התקשורת.

זוהי תופעה די ייחודית בנוף הפוליטי והכלכלי העולמי. למפלגות בכל העולם ישנה השפעה על עיצוב המדיניות ועל זיהוי וקידום הנציגים של הזרם הפוליטי — אולם מכונה של הפעלת תקציבים, משאבים, מינויים ומבנה הממשל היא מודל מרחיק לכת.

מן הראוי שמבקר המדינה יקדיש דו"ח שנתי שלם לתופעה זו, לאו דווקא של מרכז הליכוד, אלא של השפעתם הישרה של פעילים ומרכזי מפלגות על הממשל והכלכלה הישראלית, במובן הפרטני ולא האידיאולוגי.

הכותב הוא בעל חברה לייעוץ וניהול

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker