הבעיה של ארה"ב: כל משפחה חייבת 125 אלף דולר - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבעיה של ארה"ב: כל משפחה חייבת 125 אלף דולר

במהלך החודש האחרון גדלו יתרות השורט על המדדים המובילים בארה"ב

5תגובות

לא יהיה זה הוגן להאשים את הפוליטיקאים של וושינגטון שהניחו את יסודות החוב העצום של ארה"ב לפני 30 שנה, אבל פשוט אין ברירה. בחוב העצום ביותר בהיסטוריה של ארה"ב (ושל האנושות כולה) היה צריך לטפל לפני 25 שנים. הציבור האמריקאי, שחי שנים ארוכות הרבה מעבר לגבולות היכולת שלו, מגלגל כעת את בעיית החוב לדור הצעיר. לא ניתן להבין את מה שהאמריקאים משאירים לילדיהם ולנכדיהם - כלכלה ריקה מתוכן וחוב לאומי של יותר מ 14 טריליון דולר שהם יצטרכו לשלם. בימים ובשבועות האחרונים ישנם דיבורים רבים על הגדלת תקרת החוב הלאומי.

מהי תקרת החוב?

תקרת החוב היא למעשה גבול יכולתו של הממשל האמריקאי ללוות כסף מהציבור. הכוונה לחוב של הממשל הפדרלי, ביטוח לאומי ובריאות. ב-1917 חוקקה התקרה הראשונה על סך של 11.5 מיליארד דולר. מאז 2001 שונתה, ועלתה תקרת החוב 10 פעמים, אבל כפי שאמרנו קודם לכן: הבעיה התחילה לפני 30 ו-40 שנים. מאז 1962 ועד היום עלתה התקרה לא פחות מ-74 פעמים, כלומר לא משנה מה יקרה - הקונגרס האמריקאי יחליט ככל הנראה להעלות את התקרה הנוכחית - שעומדת על סך של 14.3 טריליון דולר, פעמים רבות בעתיד הקרוב כי פשוט אין ברירה אחרת.

במהלך החודש הנוכחי הגיע החוב של ארה"ב לסך של 14.29 טריליון דולר, כאשר בכל יום נוספים 4 מיליארד דולר לחוב הכולל. במציאות היום יומית, אם היינו מחלקים את החוב של ארה"ב, העומד על שליש מסך החובות בעולם, למספר בתי האב בארה"ב אז כל משפחה חייבת 125 אלף דולר.

מה יקרה אם הקונגרס יחליט שלא להעלות את תקרת החוב?

אם הקונגרס יחליט שלא להעלות את תקרת החוב, לאוצר לא תהיה רשות ללוות כסף יותר - לווה כ-2 מיליון דולר בכל דקה - וזמנו יהיה קצוב עד למונח SHUTDOWN (קריסה של המערכת הפדרלית). במקרה שכזה ינצחו הילדים והנכדים את הדור הנוכחי ובעיית החוב והכאב הפיננסי יהיו בהווה. אין צורך להרחיב במילים על איך ייראו השווקים הפיננסים העולמיים.

ארה"ב אולי תצליח לשלם את הריבית על החוב במשך חודש אחד בלבד, אבל לא תוכל להמשיך להחיות את המערכת הפדרלית שממילא כבר גוססת תחת נטל חובות משל עצמה. סוכנויות דירוג האשראי כבר הודיעו כי במידה ולא יצליח הקונגרס להעביר את החוק הן יאלצו להוריד את דירוג החוב המושלם של ארה"ב. נורת אזהרה שכזו כבר מהכיוון של סוכנות s&p באפריל השנה.

מהם הסיכויים שהחוק לא יעבור?

מאחר והרפובליקנים הם הרוב השולט בקונגרס אזי קיימת אי וודאות בכל הקשור להצבעה, צפויים לאובאמה ולשר האוצר גייטנר חיים קשים, אבל אם זו תיכשל עדיין קיימות 2 אלטרנטיבות - קיצוץ מאסיבי בהוצאה הממשלתית ו/או העלאת המסים.

שתי החלופות הללו לחוד, או ביחד, הם קטסטרופה בפני עצמה כי קיצוץ בהוצאות, או תקופת צנע כמו זו המוצעת כעת ביוון, תגדיל את שיעור האבטלה, שממילא קרוב להיות דו ספרתי, מה שיעמיק וירחיב את האטה הכלכלית הצפוייה בטווח הארוך ואילו העלאת מסים תביא לקיצוץ מאסיבי בצריכה הפרטית - רף עיקולי הבתים יעלה לשיאים חדשים, רבים יפשטו רגל ומחירי הנכסים הריאליים ימשיכו לצנוח. ב-2 המקרים תגובת השווקים תהיה זהה. אולי לא אלימה כמו הורדת דירוג החוב של ארה"ב, אבל השחיקה תהיה ממושכת ולא בטוח שצעדים אלו יורידו את החוב.

מה עושים עם כל הנתונים הללו?

הנחת העבודה בשווקים, וגם שלנו, היא שתקרת החוב תעלה בסוף של דבר, אבל מהלך שכזה לא יפתור את הבעיה, אלא ירחיק את ההתמודדות איתה קדימה. התרחישים שהבאנו קודם לכן יקרו, אבל לא ניתן לדעת מתי. אי הוודאות תגבר ומשקיעים יחששו מיום המחר.

במהלך החודש האחרון גדלו יתרות השורט על המדדים המובילים בארה"ב באחוזים דו ספרתיים. יתרות השורט על המדד המוביל, ה-s&p 500, גדלו ב 12.2%:

בשבוע החולף הצליח המדד להחזיק מעמד מעל ממוצע 200 שלו - אזור ה-1,263 נקודות (הקו האדום), אבל רצף ההתרחשויות באירופה ובארה"ב מבטיחים מאבק חוזר בטווח המיידי. ירידה של המדד מתחת לרף זה יוביל מהלך נוסף כלפי מטה כאשר היעד יהיה אזור ה-1,200 נקודות ואף מטה מזה אל עבר ממוצע 400.

יחד עם זאת, מי שרוצה להגדיל את ההימור על התרחישים שהבאנו קודם לכן אזי מבט במספר סקטורים מובילים מראה כי ישנם כאלו שהצליחו להחזיק מעמד יותר טוב מהמדד המוביל, אבל ברור שאם המדד המוביל ימשיך להישחק שם טמון הפוטנציאל הרב יותר להרוויח בעת ירידות.

סקטור שירותי הבריאות למשל (HEALTH CARE):

תעודת הסל XLV אמנם לא זינקה כפי שזינק מדד ה-s&p 500 מהשפל שלו (יותר מ-100%), אלא רק 70%, אבל הסקטור, שמהווה כ-12% מהמדד עצמו לא הגיב כלל לתרחישים שצפויים לקרות והוא עצמו נמצא רחוק מממוצע 200 שלו יותר מ-8%, כלומר פוטנציאל הירידות שם הוא רב יותר. מתחילת השנה ביצועי סקטור זה היו הטובים ביותר עם עליה של 10% אל מול עליה מזערית של 0.8% במדד ה-s&p 500.

הסקטור עם המשקל הרב ביותר במדד הוא ה-IT (information technology):

לסקטור ה-IT משקל של 18% על המדד. הביצועים שלו מאז המשבר כוללים 100% עלייה, אבל מכפיל רווח ממוצע של 30. תעודת הסל XLK העוקבת אחר הסקטור גם היא לא הגיבה לאירועים האחרונים ומאחר ולסקטור זה יש השפעה ניכרת על המדד והוא רגיש מאוד להאטה כלכלית הרי שאנו רואים בו פוטנציאל רב לירידות במידה והמציאות תורע. במכפיל 30 יש לסקטור הזה סיכוי רב יותר להינזק.

ואיך אפשר בלי סקטור הצריכה:

תעודת הסך XLP מראה שגם סקטור זה עדיין לא הגיב לאפשרות של כישלון בהגדלת תקרת החוב או קיצוץ בצריכה הציבורית ו/או העלאת מסים. לסקטור זה משקל של 10% במדד המוביל ובמקרה שהתרחישים שהראנו יתממשו אין ספק כי סקטור זה יהיה הראשון לסבול. כבר ראינו את מחירי האנרגיה יורדים בשיעורים חדשים לאחרונה לאור החששות מהאטה עולמית בגלל ירידה בביקושים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות