ביטול הפטור ממס רווחי הון - חוק יקר ומיותר - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ביטול הפטור ממס רווחי הון - חוק יקר ומיותר

ספק אם התיקון לפקודת מס הכנסה יועיל למישהו חוץ מלביורוקרטיה

3תגובות

<< בימים אלה פורסמה הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 186), שבה מוצע לבטל את הפטור ממס רווחי הון לתושבי חוץ ממכירת ניירות ערך הנסחרים בבורסה בישראל, כך שהפטור לא יחול על אותם רווחי הון ממכירת איגרות חוב ומלוות של מדינת ישראל הרשומים למסחר בבורסה, ושנועדו לפדיון תוך שנה מיום הוצאתם. כוונת החוק ברורה: להקשות על זרימתו לישראל של "הכסף החם", המשחק על פערי הריבית בין ישראל לחו"ל ומייסף את השקל, בניגוד למגמה שאותה מוביל בנק ישראל.

שתי בעיות מתעוררות עם הצעת החוק. הראשונה, חלק ניכר מהשחקנים הזרים אינם מרוויחים "רווחי הון" משום שפעילותם עסקית, והיא יוצרת הכנסה רגילה שאינה נתונה לשומת מס רווחי הון. פעילות עסקית מתאפיינת בקניות ומכירות קצרות מועד, במימון הפעילות בהלוואות קצרות מועד, בבקיאות בתחום הפעילות ובארגון שתחתיו חוסה הפעילות.

לסיווג רווחים זה חשיבות עקרונית. רווח עסקי אינו נתון לשומת מס בישראל כל עוד "השחקן הזר" הוא תושב מדינה שלה אמנה למניעת כפל מס עם ישראל, ואין לו "מוסד קבע" בישראל. "מוסד קבע" הוא מקום עסקים קבוע. כל האמנות למניעת מסי כפל שישראל חתומה עליהן קובעות במפורש שכשלתושב החוץ אין "מוסד קבע" בישראל, רווחיו העסקיים אינם חייבים במס בישראל.

עד כה נמנעו שלטונות המס מלראות ברווחים מספקולציות בניירות ערך קצרי מועד של המדינה "רווחים עסקיים" ולמסותם בהתאם. במקום זאת, הם בחרו לראות בהם רווחי הון פטורים ממס. ואולם, הרווחים העסקיים יישארו פטורים ממס גם לאחר התיקון, שכן מעולם לא באו בגדר "רווחי הון", וכל עוד לא יהיו לשחקנים הזרים מוסדות קבע בישראל, לא ניתן יהיה להטיל עליהם מס - אלא אם יבואו אותם שחקנים ממדינות שאין להן אמנות כפל מס עם ישראל.

הבעיה השנייה מתעוררת כשיוצאים מתוך הנחה כי הרווחים מהמסחר בניירות ערך קצרי מועד של המדינה הם אכן "רווחי הון". עיון באמנות למניעת כפל מס שישראל חתומה עליהן יראה כי רשת אמנות זאת מכסה את כל העולם המערבי. אמנות אלה קובעות במפורש פטור ל"רווחים הוניים" מאיגרות ומק"מים, הבאים בגדר "נכסי הון". מה, אם כן, הועילו חכמים בתקנתם? לכל היותר ניתן יהיה לתפוס ברשת המס רווחים הוניים של "שחקנים זרים" ממדינות שהן בגדר מקלטי מס, אך את הרווחים האלה ניתן היה כבר למסות כרווחים עסקיים, שכן למדינות שהן מקלט מס אין אמנות עם ישראל, ואין צורך ב"מוסד קבע" כדי שרווחיהן העסקיים ימוסו על ידינו.

התיקון מעורר גם בעיה של ניכוי מס במקור. אותם "שחקנים זרים", שהם פטורי מס מכוח אמנה, יצטרכו עכשיו לפנות אל הרשויות ולבקש מהן אישור לפטור מניכוי במקור, ששוב לא יינתן באורח אוטומטי עם ביטול הפטור ממס רווחי הון על מילוות קצרי מועד של הממשלה בפקודת מס הכנסה. לביורוקרטיה תהיה עבודה נוספת, אך מס חדש לא ייגבה בעטיה.

אין בתיקון סיוע ממשי לבעיית זרימת הכסף החם לישראל, כל עוד מוצאו של זה מהארצות המפותחות והמתועשות.

הכותבים שותפים במשרד א. רפאל ושות', עורכי דין; www.rafael-law.co.il



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות