למה דווקא קוטג'? - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה דווקא קוטג'?

אפשר להתגאות בחרם הצרכני הראשון

3תגובות

מחאת הקוטג' של עשרת הימים האחרונים תירשם בדפי ההיסטוריה כחרם הצרכנים הראשון בישראל.

כבר הרבה זמן אזרחים מקבלים חשבונות מים מנופחים, זוגות צעירים לא יכולים להרשות לעצמם לקנות דירה ונהגים נאנחים כשהם מגישים את כרטיס האשראי בתחנת הדלק. הפעם, לראשונה, עשו אזרחי ישראל מעשה. אז מה הפך את הקוטג' למאבק אמיתי שלא נראה עד כה?

1. העניים החדשים. למעמד הביניים נמאס והוא בעיקר מפחד להפוך למעמד העניים הבא. כשאתה חושב פעמיים אם לקנות גבינה צהובה ומחזיר למדף את גביע היופלה כי המחיר גבוה מדי, אתה מבין שאתה נמצא בבעיה.

2. כחלוניזם בשירות העם. גם למהפכת הסלולר נקודות במאבק הנוכחי, שכן היא הביאה לשינוי בתודעה הצרכנית בישראל. לפתע הציבור ראה שמאבק יכול להוביל לשינוי. בתחילה צרכנים מחאו כפיים לשר התקשורת, משה כחלון, ולאחר מכן הרימו טלפון לחברות הסלולר, דרשו לקבל שיפור בתנאים ואיימו לעבור לחברה מתחרה - וזה עבד. לראשונה הרגישו הצרכנים, האדישים בדרך כלל, שיש להם כוח ביד. וכוח הוא ממכר.

3. בסך הכל קוטג'. גם הבחירה בקוטג' כסמל ההתמרמרות עזרה - לא לצרוך קוטג' אינו אקט מרחיק לכת כמו לא לנסוע במכונית כדי לא למלא דלק, או לוותר חלילה על הטלפון הנייד ליום אחד. הצרכן יכול להרגיש טוב עם עצמו ולקחת חלק בחרם ובמאבק, אבל לא להקריב יותר מדי ולמלא את המקרר בגבינה עם זיתים במקום.

4. רוח גבית. אין ספק שצריך להעריך את עשרות אלפי הצרכנים שהצטרפו לקבוצות המחאה בפייסבוק, ואולם החרם לא היה קורם עור וגידים ומגיע לעוצמות שהגיע ללא התגייסות מאסיבית של גופי התקשורת לעזרתם. במשך ימים ארוכים סוגיית עליית מחירי המזון והמחיה לא נעלמה מהעמודים הראשונים של העיתונים וממהדורות החדשות ותוכניות הכלכלה. שוב התקשורת המסורתית הוכיחה שהיא בעלת הבית ומכתיבה את הטון הציבורי והפוליטיקאים נאלצים לרוץ כל פעם אחרי הכותרות. פייסבוק הוא כלי חשוב, אך אם לא היה מקבל ביטוי בתקשורת ההמונים - מכירות הקוטג' לא היו יורדות.

5. מי מכיר יועץ משברים טוב? ההתנהלות התקשורתית הלא מוצלחת של תנובה, שטראוס וטרה, שנבעה מניתוק מרגשות הציבור וממצבו, רק תרמה להעצמת החרם. לחברות המזון הגדולות יש במגירות "תיקים אדומים" המוכנים לכל סוגי המשבר - נמצאה זכוכית במוצר או תאריך תפוגה שגוי - עם הנחיות ברורות מיהם הגורמים שעמם צריך לשוחח ברשויות כדי לפתור את הבעיות. למשבר האחרון חברות המזון לא היו מוכנות. הן נמצאות בטריטוריה לא מוכרת וזה ניכר בשטח. הן התכוננו למשברי כשל באיכות המזון - אבל לא למשבר מחירים.

בניגוד לנוהל הקבוע במשברים של חברות מזון - כשהמנכ"ל מתייצב מול התקשורת, לוקח אחריות ומביע חרטה - כאן כל הקודים לא מומשו. למעשה, עד ליציאתה המאוחרת לתקשורת של עפרה שטראוס, יו"ר קבוצת שטראוס, בלטה במשבר הזה יותר מהכל דממת האלחוט של יצרניות החלב.

לחברות המזון לא היה מזל. אין ספק שבישיבות בחדרי חדרים אמרו יועצי התקשורת למנכ"לי תנובה, שטראוס וטרה, "תתאפקו 72 שעות בלי להגיב כי המציאות הישראלית מוכיחה שתמיד יקרה משהו חדש והתקשורת תעבור להתעסק בו במקום". המשבר של חברת סלקום נשכח לה מהר מאוד עקב פריצת השריפה בכרמל. הפעם, לשמחתנו, זה לא קרה ולא היתה חדשה רעה שתציל את כל הגורמים המעורבים מהתמודדות עם תוצאות מעשיהם.

אך אחרי שגמרנו לחגוג את החרם הראשון אי פעם שהצליח בישראל, צריך לזכור שמשברים סופרים בקופה, ולא בתקשורת. השאלה האמיתית עדיין פתוחה: לצרכן הישראלי באמת נמאס והקוטג' הוא רק ההתחלה - או שמדובר בהצטלבות חד-פעמית של נסיבות שעלולה לא לחזור בקרוב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות